Color Club Wicked & Sweet

לכל אחד אסוציאציות משלו על קיץ. באשר אלי, אינני יכולה לחשוב על קיץ בלי לחשוב על ניאון כחול ממש כשם שאינני יכולה לחשוב על ניאון כחול בלי לחשוב על קיץ. בינינו, היש יותר קיץ מזה?

הניאון הכחול של קולור קלאב שלפניכם נקרא Wicked & Sweet והוא חבר בקולקציה הנושאת את אותו  שם בדיוק.  .
 זוהי קולקציה חביבה למדי שאני אישית מחבבת חלק לא קטן מגווניה. אם כי היא שנויה במחלוקת בשל עניין שכלל וכלל אינו קשור בגווני הלקים...

אני מדברת כמובן על עניין הריח. Wicked Sweet היא קולקציה מבושמת, וכל לק בה יתחרה בשמחה בבושם שלכן, ואלא אם כן אתן משתמשות בחומרים ממש חזקים דינו של הלק לנצח, שכן לא מדובר בניחוח מעודן אם לנקוט בלשון המעטה...

אבל יש לי טיפ בשביל אלה שאוהבות את הגוון ובכל זאת לא מוכנות לשאת את המחשבה שקצות ידיהן יפיצו ניחוחות פרי מתוקים וסינתטיים להחריד שכאלה, שלא יורדים כל עוד הלק לא יורד: להשתמש לפדיקור, לא למניקור. שנאמר: רחוק מהחוטם רחוק מהלב. מנסיון, זה באמת הרבה פחות כואב.
ואגב, אותו טיפ יכול לעבוד גם למטרה נעלה אחרת, לאלה מכן  - כמוני - שאוהבות את הגוון אבל מסוגלות לוותר על השימר.  מרחוק השימר הרבה פחות מעיק ורואים רק בהונות קטנות וחמודות מעוטרות בכחול חביב שכזה. אין כמו בהונות של קיץ.

Color Club Sheer Disguise

חוב ישן לי אליכם והוא תכול אפור. בהיר כמצופה מלק שיצא בקולקציית אביב  אך גם עכור מעט עם שובל של אווירת נכאים. אני מחבבת לקים שיש בהם אלמנט משבית שמחה משום מה, אפילו יותר משאני מחבבת לקים קודרים שיש בהם אלמנט משמח. אני גם מחבבת צבעוניות של בית חולים, והנה, אף זו נמצאת ב Sheer Disguise , מקולקציית  Alter Ego של קולור קלאב.

למרות שמדובר בפסטל הפורמולה היתה נוחה ונמרחה באחידות. אמנם נדרשו שלוש שכבות לאטימות מלאה אבל כל בעיות המריחה וחוסר האחידות שבדרך כלל נלווים ללקים פסטליים נעדרו הפעם. 

הגוון הזה איננו יוצא דופן השנה. צ'יינה גלייז יצאו אף הם עם שני גוונים אפורים תכולים דומים ( Sea Spray  ו Pelican Gray), אבל אני מעדיפה את  Sheer Disguise על פני שניהם.

Color Club Otherworldly

Otherworldly  הוא חבר נוסף ב Starry Tempress, קולקציית הניאונים הגליטריים של קולור קלאב. מדובר בכחול קייצי ובוהק מהסוג שכבר ראינו בעבר תחת הכותרת "ניאון", אם כי לא מדובר בניאון ממש, ואין בו את אותה תכונה זרחנית שגורמת לעיניים להיעקר מחוריהן שמאפיינת ניאונים פר אקסלנס (ההשערה שלי היא  שמשהו בפיגמנט הכחול לא מאפשר ניאוניות אמיתית, אחרת מן הסתם כבר היינו רואים כאלה). אבל למי אכפת? הגוון טוב מאוד, והשילוב עם הגליטר מקפיץ אותו לגבהים של... גימיק שעובד לא רע בכלל. זאת בניגוד לסגול מהפוסט הקודם - שם מדובר בגדלות של ממש.

הפורמולה כאן סמיכה, גושית ומעצבנת למדי, אבל הפלוס הוא ששכבה אחת נותנת כיסוי כמעט משכנע, ואם שואפים לשלמות יש צורך בשתיים, אבל באמת לא יותר מזה. הגימור הטבעי של הלק הוא מאט ועל מנת להשיג ברק יש צורך בשכבת טופ. בתמונות אני עם שתי שכבות לק ושכבת טופ של Castro.

סגול אחד בשתי הופעות מרשימות

סגול רבותיי, סגול!  ולא, אין מדובר בסגול חפור (חום אפור) מהסוג שהחורף האחרון היה משופע בו, גם אין זה סגול פסטלי נחבא אל הכלים מהסוג שכל השנה האחרונה שבעה ממנו, אלא סגול קייצי מלא נוכחות ואהבת חיים, מוגדר כניאון אבל מתפקד יותר כגוון שמח ובולט ופחות כמחזיר אור אימתני כדוגמת הניאונים הורודים שזכינו לראות בלי סוף בקיץ דאשתקד על נערות שכונה טובות טעם.

זהו למעשה הסגול האולטימטיבי מבחינתי. הסגול שתמיד רציתי ומעולם לא היה לי, הסגול שעליו חלמתי מבלי שחלומי התגשם אי פעם, הסגול שקיוויתי ש Mrs. Robinson יהיה שעה שזה האחרון היה אדיש לתקוותי בכך שהתגלה כהרבה יותר אדום מהפנטזיה הסגולה שלי ...
אבל די להשתפכויות. העיקר לפנינו: הסגול הזה קיים עכשיו בשתי צורות, כי כנראה שגם בקולור קלאב חשבו – ובצדק - שהוא מוצלח עד כדי כך ששווה להוציאו בשתי גרסאות במסגרת שתי קולקציות שונות. לפיכך יש לנו שני סגולים שהם זהים מבחינת הגוון אך שונים מבחינת מרקם, גימור ואפילו, תאמינו או לא, ריח!

Wink, Wink Twinkle יצא במסגרת קולקציית Starry Temptress Collection שהיא קולקציה עם קונספט מפתיע, אשר למיטב זכרוני,  זוהי ההופעה הראשונה שלו בעולם הלקים. הקונספט הוא לקים שהם שילוב בין ניאון לגליטר. כשראיתי את תמונות הבקבוקים לראשונה חלפו בראשי מחשבות ספקניות תוך שאני ממלמלת לעצמי "איזה עוד גימיק ימציאו?", אבל בטרם הגיעו מחשבות אלה לכדי התפתחות ממשית תפסו את מקומן תשוקות לקלקניות מוכרות שגרמו למלמול להישמע יותר כמו "רוצה ניאון גליטרי עכשיו".  הזמנתי שניים כאלה מטראנסדיזיין, ובטח בהמשך יגיעו עוד. על כל פנים, הסגול המופלא הזה נראה כאילו זרו עליו גרגירי סוכר. גוונו, כמו זה של אחיו הריחני, עמוק ועשיר, ובתאורות פנים הוא כהה יותר מבתמונות, אך עדיין נפלא, והכי חשוב - הוא נראה סגול בכל מצב - גם בחוץ וגם בפנים ואין לו את אותו רושם אדמומי בתאורות פנים שיש לניאונים סגולים אחרים.

הלק הזה כל כך פלאי בעיני שלא אכפת לי בכלל שהפורמולה שלו סמיכה למדי,  גרגירית במרקם ואיננה נמרחת בנעימים. כמו ניאונים רבים, גם הגימור של הלק הזה הוא מט, וכדי להשיג גימור גלוסי יש להיעזר בשכבה או שתיים של טופ. זה לא הולך להיות דיל ברייקר מבחינתכן, ולזכותו נזקוף את העובדה שהוא מתייבש מהר. .

Gimme A Grape Big Kiss יצא בקולקצייה שנקראת Wicked Sweet, שגם לה תימה חדשנית: ניאונים ריחניים. הבשורה הריחנית אמנם איננה חדשה והשנה יצאו כמה וכמה לקים ריחניים, אבל דומני שניאונים ריחניים עוד לא היו לנו. כשלעצמי, אינני מסמפטת את הטרנד הריחני והייתי יותר מאשר שמחה לוותר עליו, אבל מוכנה לסלוח ל Gimme A Grape Big Kiss (שאגב, מריח ממש כמו טרופית ענבים, והריח נשאר על הציפורניים גם לאחר כמה ימים. יאק!) בגלל הגוון האלוהי. המרקם כאן הוא קרם ובאופן מפתיע הגימור גלוסי ולא מט כמצופה מניאון.  אם כי, כאמור, אין לו את הלוק הניאוני זרחני המובהק.

אין בי שמץ של ביקורת על קולור קלאב שהחליטו להוציא את אותו הגוון פעמיים ובסמיכות רבה כל כך, משום שהשוני באטיטיוד של שתי הופעותיו הוא רב כל כך שאפשר לקנות אותו בגרסת הקרם אם לא אוהבים גליטר, אפשר לקנות אותו בגרסת הגליטר אם משתעממים מקרם, ואפשר גם אפשר לקנות את שניהם אם מרגישים שזה לא מסוג הגוונים שאפשר אפילו לשקול לא לקנות בכל צורה, אופן או כמות.

להשיג בטראנסדיזיין, ב- $3 לבקבוק יחיד. המחיר לפני משלוח.

Color Club Incognito

ניוד הוא ללא ספק בשורה אשתקדית עם שובל ארוך שמשתרך (ביגיעה?) אל השנה הנוכחית. לא מפסיקים לייצר לנו ניודים, והשאלה האם אנחנו צריכים את זה בכלל היא שאלה מצוינת, אבל לא נתמודד עמה היום. היום נתמקד באינקוגניטו שלפנינו, שהוא אינקוגניטו אינדיד. מזמן לא נתקלתי בניוד עם קרבה גדולה כל כך לגוון עורי! יש כאן היטמעות כמעט מושלמת של הלק באצבע.  ועכשיו מה? האם אני אמורה לאהוב אותו על שום כך? אמרו לי אתם לקלקני דעת, כי אצלי טרם נתגבשה דעה.
הפורמולה דלילה ונמרחת באחידות. שלוש שכבות נדרשות לאטימות מקסימלית, אם כי הלק הזה עובד מצוין גם בשתי שכבות, כשהוא שקוף מעט (כי ממילא לא רואים). 
Incognito יצא במסגרת קולקציית Alter Ego האביבית של קולור קלאב.

 

ובענין אחר - בבלוג Matryoshka נערכת הגרלה שבה הזוכה מקבלת מניקור בשיטת ביו סקלפצ'ר, שהיא שיטת בנייה חדשנית שעליה נאמר שאין היא הורסת את הציפורן על ידי שיוף, אלא שומרת על הציפורן ומגנה עליה. למעונינות כדאי למהר להירשם כי נותרו ימים ספורים להגרלה!

Color Club Ulterior Motive

לגוון הזה יש את כל הפוטנציאל שבעולם לעלות לי על העצבים. גם סגול אדום, גם שימר, גם מעלה אסוציאציות ל Ahoy. אני באמת לא מבינה מה פשר התרוממות הרוח שחשתי בשעה שצילמתי אותו. אולי זו אותה תשוקה לצבע שניעורה בי כשקיבלתי את שתי החבילות מטראנסדיזיין, ואולי אין זו אלא תחושה חולפת שעוד מעט תתפורר לאבק. נסתרות הן תשוקותיה של לקלקנית...
שתי שכבות, פורמולה משובחת בעליל.

Color Club Get a Clue

מי היה מאמין שפסטל ורוד ולא מזיק יכול במינונים מסוימים לעורר כל כך הרבה פיהוקים? אני אוהבת פסטלים, אוהבת ורודים, אבל באמת שהיו לי מספיק מאלה לאחרונה. וחוץ מזה, אם כבר ורוד פסטלי, מעדיפה את זה של אסי המוצלח בהרבה.
שלוש שכבות. פורמולה סבירה לגמרי ביחס לפסטל.
Get a Clue אף הוא חבר בקולקציית אלטר אגו.
 

Color Club Secret Agent

ומה תגידו על הסגול הפרוסטי הזה? אני לחלוטין לא התחברתי. המטאליות הכבדה של השימר (הורדרד) עושה לי קצת בחילה. חבל, הגוון כשלעצמו מלא חיים וצבעוני מספיק כדי להיחשב לגוון אביבי.
מה שכן, אין בעיות פורמולה, מריחות המברשת לגמרי לא נוראיות ויש פה שתי שכבות בלבד. 
Secret Agent אף הוא מקולקציית אלטר אגו.

לדאבון הלב, כפי שקורה לא אחת עם סגולים, משהו באינטראקציה עם אור יום ומצלמה הופך אותם לכחולים הרבה יותר ממה שהם באמת. אי לכך נעזרתי בתוכנת עריכה כדי להביא לכם תמונה שמתקרבת יותר לגוון במציאות.

Color Club Secret Rendezvous

והנה פסטל סגול מקולקציית Alter Ego. לא ראינו מספיק כאלה לאחרונה? נו שוין, לפחות מדובר בגוון שתמיד נעים (לי לפחות) להסתכל עליו. אני פה עם שלוש שכבות, אבל שתי שכבות עשויות להספיק ללקלקנית הממוצעת שלא מתכוונת לצלם את המניקור שלה. פורמולה סבירה לחלוטין יחסית לפסטל ממין זה.

Color Club Alias

לא היה מספיק סגול החורף? כנראה שכך סברו בקולור קלאב, דבר שגרם להם לצוץ עם Alias השימרי, שבאופן מפתיע מצליח לא להיות דיופ לאף סגול אחר שיצא השנה. הוא שימרי כמו Fiirst Class Ticket אבל הרבה יותר עכור ממנו, אין לו בסיס אדום כמו ל Valerie, הוא די מזכיר את Space Cadet אבל בלי האלמנט הירוק שמתבטא שם בדואוכרום. איך למרות כל זאת הוא מצליח  לעורר תחושה של דה ז'ה וו? נשגב הדבר מבינתי, אבל אם תשאלו אותי, לדעתי Alias נתלה על אילנות גבוהים בהרבה, והוא בכלל התכוון להיות וריאציה על פרדוקסל האיקוני, עם הבסיס החפרפר עכור (קחו בחשבון שבתמונות הוא הרבה יותר סגול מאשר במציאות האפרורית, ועם זאת, בהשוואה לפרדוקסל הוא גם במציאות סגול יותר). בסיס שכזה בשילוב עם טונות של שימר ורוד אינו אלא גרסה (קיצית?) של פרדוקסל. גרסה מסוכרת אמנם, אקלקטית יותר, ועדיין - התמה הפרדוקסלית לגמרי  שם. 
Alias הוא בן למשפחת Alter Ego, קולקציה אביבית עם מוטיב מכוון של פיצול,  אשר כפי שתראו בימים הקרובים, הלקים בה נחלקים לשני סוגים - אביביים ופסטלים צמאי אור יום מחד, ומאידך גוונים השייכים לקטגוריה אחרת לגמרי, אשר טרם גיבשתי לה כותרת משביעת רצון (עזרו לי אתם בכך לקלקני קש!), אבל הלקים בה הם שימריים, כבדי נוכחות ועם צבעוניות שאיננה בשום פנים ואופן קייצית במובן המקובל.
שתי שכבות מספיקות כאן בעקרון ונותנות סגול חפרפר. שכבה שלישית (כמו בתמונות שלי) תעמיק את הסגלגלות. פורמולה משובחת. הלק נמרח בשכבות דקות כמו חמאה שרוככה היטב. הגדילו כדי להתרשם מהשימר הורדרד. 

Color Club Revealed

לקלקני אביב שלי, קולקציות חדשות של קולור קלאב זה אך הפציעו. לאחרונה שוחררו שלוש קולקציות אביב/קיץ חדשות מבית קולור קלאב, שלושתן נמצאות בטראנסדיזיין וניתנות לרכישה שם.
למעשה קצת רעדה לי היד כשהזמנתי לקים של קולור קלאב, ובייחוד את אלה מקולקציית  Alter Ego  שזכתה לביקורות לא הכי נלהבות בבלוגי לקים שונים בעולם.  את השיפוט שלי על הקולקציה אשהה לעת עתה, ברשותכם, לזמן שיהיו לי מחשבות מאורגנות ומסודרות יותר, אבל בשלב זה אומר רק שכאשר קיבלתי אתמול את שתי ההזמנות שלי מטראנסדיזיין (ובהן 18 לקים משלושת הקולקציות של קולור קלאב), משהו בי נתעורר לחיים, ודומה כי התשוקה אל הצבע חזרה אלי לאחר תקופה רדומה משהו. אבל כל זאת מאוחר יותר. בואו נתמקד בכאן ובעכשיו.

Revealed מקולקציית Alter Ego הוא ורוד חמים, אפרסקי אפילו, ולו שימר שחשבתי שיהרוס הכל. השימר דווקא לא הרס כלום באופן מפתע ואף על פי שהוא ניכר בהחלט בבקבוק, על הציפורן נוכחותו מינימלית עד כמעט בלתי מורגשת. ל Revealed יש נוכחות מאוד מעודנת על היד הבהירה, וגם אם אינו ניודי, הוא איננו מתבלט בשום אופן (לצורך השוואה Van D'go של אסי הוא בעל נוכחות דומיננטית בהרבה ביחס אליו).
יש כאן שלוש שכבות, ואין בפורמולה שום דבר מיוחד שצריך להרתיע. הפסטלים של אסי מקולקציית האביב האחרונה לא נמרחים טוב יותר ואין להם שום יתרון בפורמולה על פני אלה של קולור קלאב, ואני מציינת זאת על מנת לאזן במקצת את הביקורות האיומות על הפורמולה שנכתבה בבלוגי לקים שונים בחו"ל. 

גוון מחדש ומהפכני? לא, אבל כן נחמד וקייצי. אני אוהבת את הגוונים הורודים הפסטליים, ובמיוחד את אלה החמימים מעט. למעשה יש פחות כאלה ממה שאפשר היה לחשוב, ובשנים האחרונות חוץ מ Van D'go של אסי, לא ממש יצאו ורודים אפרסקיים מהסוג הזה. לעת עתה - וכל זמן שאין הצפה מעייפת של השוק בגוון הזה - אני לגמרי בעד.

Color Club Love 'em Leave 'em

בדרכו הארוכה ממיטל לרותי נחת אצלי לחניית ביניים הלק עם הקונספט המופרך ביותר עלי אדמות - ניוד הולוגרפי.
אני בטוחה שהוא ירשים חלק מכן, אבל אצלי הוא לא עבד. הולוגרפיות, כך מסתבר, היא כשלעצמה איננה תכונה שאני מעריכה בלק (לפחות עד להודעה חדשה), אבל גם לו הייתי מעריכה אותה יותר הייתי מתאכזבת כי מאוד קשה לזהותה כאן. אתן יודעות איך זה, לקים הולוגרפיים דורשים זווית מאוד ספציפית של שמש, וסתם אור יום לא מספיק טוב בשבילם, כך שכאשר צילמתי אני את הסווטצ'ים האלה באור יום אך לא בשיא השמש, לא הצלחתי לזהות הולוגרפיות של ממש. כדי ליהנות באמת מלקים הולוגרפיים צריך או לעבוד בשמש (שזה להיות לקלקן מציל בעצם, לא?), או להיות בעל מבנה אישיות יחודי מאוד שמתאפיין ביכולת דחיית סיפוקים נדירה. כלומר, צריך להיות אדם שמסוגל לבלות במחיצת לק ימים שלמים בידיעה שהדבר החשוב/היפה/המשמעותי ביותר בלק יתגלה למשך דקות ספורות בלבד. באשר לניודית - אף על פי שאני עכשיו בתקופה לקלקנית צבעונית פחות, הגוון עצמו לא ממש דיבר אליי - חום בהיר בז'י שכזה.  אני מעדיפה את גווני האנטי צבע שלי כרגע עם מתקתקות נסתרת וקצת יותר ורדרדים/אפרסקיים. וגם...בקרם בבקשה. הטקסטורה (כלומר, ההולוגרפיות בשעותיה המוצלות, כאשר אין איש שמזהה אותה כהולוגרפיות) היתה יכולה לעבוד טוב בתור בד ריפוד או אף וילון כבד עם פיל של פעם, אבל בהקשר של לק ניודי יש בה משהו קצת חסר שיק לטעמי.

Love 'em Leave 'em יצא במסגרת קולקציית Wild at Heart ב- 2009, ובתמונות אני עם שתי שכבות. הפורמולה היתה טובה, אבל נדמה לי שזמן הייבוש היה קצת איטי מהרגיל ביחס לקולור קלאב, אם כי אינני משוכנעת בכך, ויתכן שאני טועה (לרוב אני מתחילה לצלם מיד לאחר המריחה וכשהצילומים נשלמים הלק כבר יבש. כאן הוא לא היה יבש לאחר הצילומים).

Color Club Poker Face

כמה נחמד לגלות במקרה לק שצילמתי מזמן ושכחתי. זה בדיוק מה שקרה לי עם Poker Face - בקבוקון מיני של קולור קלאב שקיבלתי בטעות מטארנסדיזיין, ששלחו לי אותו במקום Positively Posh שרציתי.
לא שיש פה משהו מהפכני או פורץ דרך, אבל תודו שכתום זה כמעט תמיד נחמד, במיוחד כעת, כשהקדרות מתפוגגת. ובעצם, גם כשהיא איתנו. כתום זה טוב.
זהו כתום אדמדם קרמי. קצת יותר מדי אדום בשביל שאני ממש אוכל ללבוש אותו  (אם כי הוא מעט פחות אדום מבתמונות), אבל כאן הבעיה היא בי, לא בלק.

  

 

 

 ועוד דבר - כיוון שאני מתה לדעת לאיזה טרנד הכי התחברתם העונה הוספתי סקר. הוא נמצא בסיידבר השמאלי מלמעלה ויהיה מגניב אם תענו. אפשר לבחור יותר מטרנד אחד!