‏הצגת רשומות עם תוויות naturals. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות naturals. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 16 בדצמבר 2011

Barielle Shades: SAND-AL-CHIC

מסתבר שאני עוברת תהליך של השקפה, היינו, בחינה מחודשת של לקים שקופים בנסיון לבדוק אם וכיצד הם עשויים להשתלב בחיי ולהיכנס לרוטציית המניקורים/פדיקורים המתחלפים תדיר שלי.

נסיון פחות או יותר ראשון הוא SAND-AL-CHIC שלפניכם מתוצרת המותג שרק לאחרונה התוודענו אליו, הלוא הוא Barielle Shades.  מדובר בורוד אפרסקי בהיר מאוד וטבעי למראה, אשר ימים שלמים של מניקור איתו יכולים לעבור מבלי שאיש יבחין שהתלקלקתן בכלל, ורק אם תנחת עינו של מי על קצות אצבעותיכם מקרוב, יבחין אולי בברק המושקע, בדוק הגוון ובמראה הכללי ה"מטופח" (יאק!) של הציפורניים שלכן, לקלקניות משרד טובות לב וחסודות מראה שלי. טוב לאירועים רשמיים וצבאיים ומצויין להלוויות. 

אחד היתרונות הבולטים בלקים שקופים (sheers) הוא הברק. למעשה, מדובר בסוג של גימור ג'לי, אלא שההבדל בין לקים ג'ליים לשקופים  הוא שהראשונים יכולים לבוא בשלל צבעי הקשת, שעה שהאחרונים מצטמצמים פחות או יותר לגוונים הטבעיים, כלומר, ורודים, אפרסקיים וחלביים למיניהם (אבל אל תתפסו אותי בהגדרה. הגיתי אותה כרגע, בהתבסס על הבנתי והבחנתי. אין לי היומרה לטעון טענות טקסונומיות אודות גימורים - זה הרי בלתי אפשרי).  

כצפוי, רבים הם הסיכויים ששקופים שכאלה ימצאו את הדרך לליבן של חובבות המראה ה"טבעי", אולם אני מצאתי בהם הנאה מסוג אחר, פרוורטית מעט: במבט קרוב, משהו בלוק העתיר ברק מזכיר ציפורני פלסטיק מלאכותיות, מהסוג שאמור להיראות טבעי. כיוון שאני אוהדת פלסטיק מושבעת וחובבת מראות מלאכותיים בכל מאודי, נמצאה איכשהו דרכו של  SAND-AL-CHIC אל לבי, שקיומו, אגב, טרם הוכח. 

אף על פי שהלק מוגדר כשקוף אפשר לבנות מעט את הגוון אם מערימים שכבות. בתמונה הראשונה, המשקפת את מראה המניקור שבחרתי להסתובב איתו בסופו של דבר, אני עם שלוש שכבות, והמראה שהתקבל הוא אפרסקי חלבי מעט (אך עדיין שקוף). 



אבל כמובן שלא חייבים להתעקש על אטימות. שתי שכבות נותנות אף הן מראה של ציפורן מלאכותית טבעית. ללקלקניות שאוהבות להוסיף למניקור שלהן פסי פרנץ', אולי אפילו מוטב לא להרבות בשכבות, אם ניגודיות כלשהי בין גוון הציפורן לגוון הפס הוא המטרה.


כלל ברזל שיש לשנן: בלכתך אל השקוף אל תשכחי את הפצירה. כן, כן. הציפורניים צריכות להיות מסודרות למשעי וזהות באורכן אם אתן בוחרות בלקים שקופים מעין אלו (אכן - יותר משלי בתמונות, שרחוקות מרחק רב מכפי שהן אמורות להיות אצלכן. לי פשוט מותר. לכן אין מחילה), ורצוי גם נקיות מהכתמות צהובות, כי את הכל רואים. 

המרקם והמריחה היו טובים, ובאופן כללי אמליץ על הלק  אם אתן נמנות על שוחרות הלוק המאוד מסוים הזה, בין אם ממניעים טבעיים ובין אם ממניעים פרוורטיים. האם הלק יכנס אצלי לרוטציה? ימים יגידו. היומיים שביליתי במחיצתו זימנו לי הנאת מה, לא אשקר, אולם אינני משוכנעת שהשקוף הזה הוא השקוף שלי. מן הסתם אמשיך להשקיף. 
ואתן, לקלקניות דעת שלי, כבר גיבשתן השקפת עולם על שקופים? 

יום חמישי, 24 בפברואר 2011

OPI San Tan-Tonio

בימים הקרובים אתם תחשפו לכמה לקים מקולקציית טקסס של OPI. יש לי כמה השגות לגבי הקולקציה כקולקציה, ואני בהחלט לא חושבת שמדובר בקולקציית הקיץ הגאונית ביותר שראינו השנה. עם זאת, כל זה לא סותר את העובדה שיש שם כמה גוונים טובים בהחלט.
San Tan-Tonio הוא לא אחד מהגוונים שהייתי מגדירה כ"טובים בהחלט", אבל אני מניחה שאפשר לראות בו טוב באופן יחסי. מדובר בקרם חום מוקה בז'י. על הידיים שלי הוא לא מתקבל כניודי בכלל ויש לו נוכחות צבעונית בולטת בהרבה מניוד, אם כי זוהי נוכחות חומה מהסוג הנבלע והפחות מורגש. זה דווקא לא רע בשבילי כרגע, בתקופה שבה אני לוקחת איזה פסק זמן מגוונים עם בולטות מוגזמת. יש בו צד אלגנטי ושיקי, ואפילו - אם כי אני משוכנעת שחלקכן תחלוקנה על קביעה זו - אביבי למדי. היה לי פעם מיני דיון בתגובות לאחד הפוסטים הקודמים עם קוראת אנונימית באשר לשאלה אם הלק הזה הוא בצבע קאמל או לא. כעת כשהוא ברשותי התשובה היא חד משמעית - לא. קאמל הוא לא.
והערב קטנה לגבי התמונות - כשאני מתבוננת בהן כעת אני רואה שהן לא משקפות היטב את הגוון והלק נראה בהן כמו הרבה ניודים אחרים שהעליתי לבלוג בעבר. במציאות מדובר בחום מוקה ממש, שהוא כהה בכמה טונים מבתמונות. אני חושבת שהכהות היחסית הזאת ביחס לניודים וגוונים טבעיים אחרים היא שהופכת את הלק הזה לייחודי ביחס אליהם. אני רק מצטערת שהייחוד הזה לא עובר אליכם.
באופן אישי היחס שלי אל הלק הזה נע בין חיבה לשעמום, בלי הכרעה גורפת לכאן או לכאן.
ומה חושבים על San Tan-Tonio אתם? מהמם או משעמם?
תודו שלפחות יש לו יופי של שם!





יום שלישי, 1 בפברואר 2011

China Glaze Sunset Sail

כמובטח, שבה אליכם מן המתים כשבאמתחתי Anchors Away  - הקולקציה האביבית החדשה של צ'יינה גלייז.
לפניכם Sunset Sail, שבאופן מפתיע הפך לאחד החביבים עליי מהקולקציה, והגוון שלו הוא משהו בין חום בהיר מאוד לאפרסק כתמתם ורדרד. על אף בהירותו לא הייתי מגדירה אותו כפסטלי משום שאין בו את האלמנט המולבן החלבי שבפסטלים אלא אלמנט מרוכך יותר, אוף ווייטי כמעט.  על כל פנים, הוא מתקבל על יד עם בהירות כשלי ככמעט ניודי. לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון שיש לי העדפה לגוונים לא מתלבטים ואפילו טבעיים. סוג של התבגרות או שמא עייפות מה מצבעוניות שלוחת רסן? אין לדעת. אני אפילו מתקשה לומר אם זה משהו זמני או קבוע בשלב זה, כך שנצטרך לברר את העניין לאשורו בקיץ כאשר הקולקציות הצעקניות יפציעו במלוא עוזן.
עוד דבר - הנ"ל עם שימר, אבל מהסוג שעובר אצלי, היינו, נסתר, דל נוכחות, ורוב הזמן קרמי למראה, שזה טוב.
מבחינת עונתיות הגוון הזה לא עונתי במיוחד. הוא נפלא לאביב, אבל אין שום צרימה בלראות אותו בכל עונה אחרת. במובן מסוים תכונה זו מאפיינת, במידה זו או אחרת, את כל הקולקציה האביבית של צ'יינה גלייז. בינינו, זה לא דבר רע בהתחשב בעובדה שקולקציות האביב מושקות באמצע החורף. קולקציית האביב שיצאה לצ'יינה גלייז בשנה שעברה (Up & Away המופלאה) היתה קייצית וצבעונית באופן קיצוני, דבר שהקשה על חלק מהלקלקניות לאמצה במועד השקתה. אני מאמינה שהשנה זה לא יקרה.

רב שכבתיות היא אולי החסרון היחידי ב Sunset Sail. בניגוד לאחיו לקולקציה, שרובם דרשו שתי שכבות, זה שלפנינו דרש שלוש. אם כי, אני מאמינה שתוך זמן מה הוא יסמיך מעט כמו שקורה ללקים רבים לאחר מספר שימושים, ושתי שכבות יספיקו.





עכשיו כשאני חושבת על זה, Sunset Sail הוא קרוב משפחתו המבויש ונטול גינוני הכוכבות של Peachy Keen המקסים מהאביב שעבר. הוא לא מעניין כמוהו ובהחלט חיוור ביחס אליו, אבל איכשהו כרגע הוא מתאים לי יותר.

והודעה: דף ההחלפות שלי (שאגב, עודכן היום והתווספו לו המון לקים חדשים. הציצו נא!) מתפקד כרגע כדף מכירות בלבד. אני בשלב זה לא מעוניינת בצבירת לקים אלא יותר בפינוי מקום בבית. עם זאת, אם אתם סבורים שיש לכם משהו מדהים, נדיר וחד פעמי שאתם חושבים שעשוי לעניין אותי (ועל כל פנים לא של חברה ישראלית, לא עם שלושת הרעלים ולא אדום בבקשה!) - אתם עדיין מוזמנים להפנות אליי הצעה במייל, שנמצא בדף "צור קשר" למעלה.   

עדכון: עכשיו עשיתי מניקור מלא עם הלק. שתי שכבות מספיקות!

יום שלישי, 19 באוקטובר 2010

Color Club High Society

עוד לק מקולקציית הקיץ המשונה של קולור קלאב Rebel Debutante, שמשום מה התעקשה להיות סתווית באופן לחלוטין לא מוסבר. מרוב הקולקציה התעלמתי לגמרי בקיץ , ורק עכשיו - כשרוב קולקציות הסתיו אכזבו (וכאן אני מתחילה לחשוד שמדובר באיזו קונספירציה, וקולור קלאב ידעו, עקב ריגול, שקולקציות הסתיו יהיו משעממות ולכן תכננו קולקציה שתהיה מסחרית גם בסתיו) - אני יכולה להתפנות אליה במלוא הקשב.
אז מה יש לנו כאן? חפור* בהיר חביב ובלתי מזיק בעליל שנמרח מצוין ומגיע לאטימות אחרי שתי שכבות בלבד. צבע סתווי מצוין בעל נוכחות מעודנת על היד וכמעט ניודית.  אני קניתי אותו בבקבוק מיני, וזו הזדמנות מצוינת לספר לכם שבקבוקי המיני של קולור קלאב ממש גדולים יחסית לחברות האחרות. הם לא פיציים כמו של OPI הקמצנים, ואפילו בערך פי שתיים גדולים יותר מהמיני של אסי. להערכתי מדובר כמות של 7 מ"ל לערך, וזה מכובד ביותר. בעקבות גודל הבקבוק גם המברשת בגודל נוח, ואין שום דבר שפוגם בחווית המריחה, כמו שקורה לא אחת בבקבוקי מיני של חברות אחרות.




 
כיוון שאני מקבלת לאחרונה המון שאלות בסגנון "איפה משיגים לקים של קולור קלאב?", אענה פה, למרות שהתייחסתי לכך פעמים רבות בבלוג. אלה שהנושא מוכר להם עד לעייפה - עמכם הסליחה!   ובכן, לקלקנים ירוקים,  את הלקים של קולור קלאב אני קונה באיביי או בטראנסדיזיין, ומחירו של בקבוק לק נע סביב 20  ש"ח כולל משלוח (לפעמים באיביי  קצת יותר אם קונים רק לק אחד). ניתן להשיג את הלקים של קולור קלאב גם בארץ ברשת נייל סטודיו, שלה סניפים רבים ברחבי הארץ, והמחיר הוא 30 ש"ח כמדומני לצרכן הלא מקצועי (אם טעיתי במחיר אנא תקנו אותי). 


* הגדרת חפור בפוסט זה

יום שלישי, 12 באוקטובר 2010

Color Club Best Dressed List

שוב אותו סיפור עם הניודים האלה. תיאורטית אני בעדם, אני גם אוהבת את הצבע החום ורדרד שלהם בבקבוק, אבל ברגע שהם נחים על הציפורניים שלי אני מתבאסת כל פעם מחדש. מישהו יכול להסביר לי את זה?

 


 

אבל זה שזה לא עובד בשבילי לא אומר שזה לא יעבוד בשביל אחרות... לחובבות הז'אנר אספר שהפורמולה שלו אחידה וחלקה והוא נמרח מצוין. בתמונות אתן רואות שתי שכבות, אבל אפשר בקלות להסתדר גם עם אחת.
Best Dressed List יצא במסגרת קולקציית הקיץ האחרונה של קולור קלאב, אבל ניודים הם לא יצורים עונתיים. בשביל אלה שאוהבים אותם הם יתאימו לכל עונה ובשביל אלה שלא אוהבים אותם הם לא יעבדו טוב באף עונה.

יום שני, 6 בספטמבר 2010

ריגושים זולים עם לייף 224

אני לא מספיק אוהבת ניודים כדי להסתובב איתם, אבל אם הם זולים מאוד, אני לפעמים מתפתה לקנות ולהסוויטץ'. כיוון שאני יודעת שרבות מקוראות הבלוג אוהבות ניודים, אשמח לשמוע את דעתן הלקלקנית.




לייף 224 אטום כבר מהשכבה הראשונה. בתמונות השתמשתי בשתי שכבות אבל אפשר בשקט להסתפק באחת. הפורמולה מעט סמיכה והמברשת מגושמת מעט, אבל למרות זאת המריחה היתה סבירה לחלוטין.

יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

China Glaze Classic Camel

זהו למעשה הלק היחידי שבאמת רציתי מקולקציית Vintage Vixen. הוא התגלה כבעל פורמולה נוראית במיוחד - סמיכה ובלתי ידידותית בעליל, אבל המדלל הפושטי שלי (כזה ב- 20 ש"ח מסופרפארם) תיקן זאת, ולאחר המון טיפות מדלל, אפשר אפילו לומר שהלק נמרח בסדר גמור.
הצבע עצמו - חום בהיר צהבהב, איננו מחמיא לי בכלל, וכשהסתובבתי איתו הוא לא הרשים אף אחד מסביבתי הקרובה ולא גרר מבטי התפעלות. הגוון שלו לא בולט וקרוב מאוד לצבע העור (על גוון העור הנכון הוא יכול אפילו להיות ניוד של ממש), והנחתי שזו הסיבה לכך - פשוט לא שמים אליו לב, אך גם כשהסבתי את לבם של הסובבים ללק ושאלתי את דעתם קיבלתי תגובות לא מתלהבות.
למרות כל זאת - קלאסיק קאמל הוא עדיין הלק האהוב עלי מכל הקולקציה. בעיני הוא מקסים וסופר מיוחד, ואני אמשיך להסתובב איתו ולהתפעל ממנו בכל הזדמנות.




הגליטר בהחלט צנוע בלק הזה. צריך ממש לשים לב ולהתקרב בשביל להבחין בו - שזה דבר טוב בעיני בהקשר הזה.

יום רביעי, 28 ביולי 2010

OPI Barefoot in Barcelona

איפושהו בין מוקה לורוד ניצבת כף רגל יחפה בברצלונה. לא יודעת מה אתכם, אבל אני לא הייתי רוצה להתקל בכף רגל כזאת...






 שתי שכבות של רגל יחפה ואתם בברצלונה. 


יום ראשון, 11 ביולי 2010

Orly Glam Rock

מזמן לא היה לנו פה מאט. Glam Rock מקולקציית Metal Chic של אורלי נמצא פה היום בזכות נעלולה, אשר בנדיבותה תרמה לנו אותו לסווטץ' (היא תרמה עוד כמה - בקרוב מאוד אצלנו). אני מוצאת שהמשחק בין צבע לגימור הוא מעניין כאן. הצבע הוא מטאלי, אבל הגימור המאטי המחוספס מרכך את המטאליות, נוטל ממנה את חומרתה ויוצר מראה חולי במקצת. התוצאה היא שילוב מוזר בין מתכתיות לאדמתיות. משהו בין ברונזה לחול עם זהרורים של שמש.





אני יכולה שעות להתבונן בלק הזה בתמוונות. על הציפורניים שלי במציאות, לעומת זאת, אהבתי אותו פחות. הנוכחות שלו נבלעת יותר מדי ואיננה מודגשת מספיק (כנראה תוצאה של מיזוג יתר בין צבע הלק לצבע עורי). However, התכונה הזאת היא בדיוק מה שאתן מחפשות אם חפצה נפשיכן במראה שיקי ומתוחכם, ואם אתן נוטות אל חומים, ניודים, צבעי אדמה, או כל מה שנכנס לקטגוריית ה"naturals". לאילו מביניכן שמחפשות את הגלאם רוק - ובכן, אותו לא באמת תמצאו פה, אבל כבר מזמן למדנו לא להאמין לשמות של לקים... ועדיין, האכזבה בהקשר זה מיותרת. אחרי הכל מדובר בלק מיוחד למדי וראוי.

Glam Rock אטום כבר לאחר שכבה אחת (אצלי יש שתי שכבות בשביל הצילום), וכיאה למאט הייבוש הוא סופר מהיר. רק תעשו  טובה - אל תתחכמו ותמרחו עליו שכבת גלוס. זה סר טעם ומכוער עד מאוד.
להשיג בסופרפארמים ובאפרילים ב- 20 ש"ח.

יום שלישי, 11 במאי 2010

Essie Baby's Breath


קיבלתי את Baby's Breath כאקסטרה בסוואפ פעם. לבן קרם שמנת זה מהצבעים האלגנטים האלה של ליידיז עם שיק. לא בדיוק מסוג הצבעים שאני לובשת בדר"כ, אבל בכל זאת יש בו משהו מצודד...


הדבר המבאס הוא שנדרשות כאן ארבע שכבות.  חושבות שהוא שווה את המאמץ?


יום רביעי, 14 באפריל 2010

ריגושים זולים עם Manic Apricot של Wet n Wild



אני ידעתי על קיומו של המותג הלונדוני Wet N Wild כבר מזמן, וגם ידעתי שניתן להשיג את הלקים שלהם באפריל, אבל אף פעם לא ממש יצא לי ממש לתת עליהם את הדעת. בשיטוט אקראי באפריל בקניון רמת אביב השבוע, במקרה נתקלתי בהם על אחד ממדפי הלקים - ממש מעל אורלי. מדובר בלקים מאד זולים, שנמכרים באפריל ב-  9.90 ש"ח. מבחר הלקים שם לא היה מרשים במיוחד, ולמעשה הוא היה דל ועלוב למדי. היו שם כמה שימרים של סבתות, כמה גליטרים לא אטרקטיביים בעליל שאמורים לשמש כשכבת טופ, וקרוב לאפס קרמים. 
הקרם היחידי שנראה לי שווה קניה היה Manic Apricot, ניוד בגוון עור, מהסוג המייקאפי שנעשה אופנתי בתקופה האחרונה. אני לא בטוחה שגיבשתי סופית את עמדתי ביחס ללקים מהסוג הזה, ואני באמת לא יודעת לומר אם אני אוהבת אותו או לא, אבל אני יודעת שהרבה מקוראותי אוהבות את הגוונים האלה, וישמחו לדעת שהוא די קרוב ל- Blissed Out של מאק רק בשישית המחיר.
 Wet n Wild מצהירים על הבקבוק שהלקים שלהם נטולי פורמלדהיד וטולואן, כיאה לחברה בת זמננו שמכבדת את עצמה ואת בריאות לקוחותיה (והנה עוד הוכחה לכך שזול לא חייב להיות רעיל - לתשומת לבכם שיק!).


Manic Apricot דורש שלוש שכבות, המריחה היתה מעט לא אחידה ועם מריחות מברשת, קצת כמו בפורמולות של פסטלים (אולי בעצם אפשר לראות בגוון הזה פסטל אם חושבים על זה... לא?), אבל הפורמולה לא היתה סמיכה מדי כמו שקורה עם הרבה פסטלים, ובאופן כללי היה ממש בסדר לעבוד איתה. בונוס נוסף - הייבוש היה סופר מהיר. תוך כדקה הלק היה יבש על כל שלוש שכבותיו. 


לסיכום - הייתי ממש שמחה להמליץ לכם על Wet n Wild, אבל ההיצע שלהם לא שווה את הזמן והמאמץ. אם אתן מחבבות  ניודים מייקאפים ומחפשות אלטרנטיבות זולות ל Blissed Out  של מאק, Manic Apricot  הוא חובה בשבילכן. השאר יכולות לוותר.

יום ראשון, 3 בינואר 2010

Ginger Bells של OPI



מקולקציית חגים  2009של OPI.
קרם חום כתמתם , מצבעי האדמה האלה שעד לפני זמן לא רב אפילו לא ידעתי שאני אוהבת.
מריחה מושלמת, גימור סופר מבריק ואינסוף שיק.






הפוסטים הנצפים ביותר בכל הזמנים