Milani Hi Res

הייתי בטוחה שכבר העליתי פוסט על הלק הזה, אבל מסתבר שלא. על כל פנים, הצילומים היו מזמן כך שיתכן שאינני מדייקת בפרטים הטכניים על הלק (שכבר לא ברשותי לצורך אימות). אבל אתם תסלחו לי כמו שאתם תמיד סולחים לי - כי ככה זה כשאוהבים...

אז מדובר בסגול-לבנדר הולוגרפי שמצטלם יפה בשמש. הקליקו להגדלת התמונות כדי לראות טוב יותר את אפקט ההולו.

דבר האצבע המאשימה: הולולויה.

אני יודעת שאתם אוהבים לקים הולוגרפיים לקלקני שעשוע-צעצוע שלי. אני פחות אוהבת אותם משתי סיבות עיקריות. הראשונה - כי אני לקלקנית של קרם והתכונה הזאת רק הולכת ומתגברת אצלי עם הזמן; הסובלנות שלי ללקים שאינם קרמיים הולכת ופוחתת כתוצאה מכך. השניה -  וזו לא הפעם הראשונה שאני מציינת זאת - הם מרשימים בעיקר תחת נגוהות השמש, עמם אין לי יחסי ידידות מיוחדים. במאורות החשוכות בהן אני מסתובבת הם נראים דלים, רזים ונטולי עוקץ. עם זאת, בלק הספציפי הזה דווקא חיבבתי את המראה הלבנדרי אפרפר הדהוי והמעט עייף, גם אם לא מספיק כדי להשאירו ברשותי.

את HI RES רכשתי ב Cherry Culture.  שלוש שכבות יש פה (כנראה. זה היה נורא מזמן). חושבת שהפורמולה היתה בסדר - שקופה מעט, אבל חווית המריחה זכורה לי כלא בעייתית במיוחד.

בכל פעם שאני קונה לק הולוגרפי אני נשבעת לעצמי שזו הפעם האחרונה, אבל אז מוצאת את עצמי קונה שוב. בסופו של דבר זה תמיד מרגיש כמו צעד שגוי. כבר אין לי אמון בשבועות של עצמי. שבועת שקר דינה מלקות. ייאוש וחדלון אופפים אותי. מוטב לי למות בעריסתי.

ואנא מכם, השתדלו להתקלח יותר.

שעשועי ליירינג: שני גליטרים הולוגרפיים מוארכים

יש סוג של גליטרים שתמיד ראיתי בבלוגי לקים מחו"ל אבל אף פעם לא הצלחתי לשים ידי עליו. מדובר בגליטרים הולוגרפיים בעלי צורה מוארכת על בסיס ג'לי והם משמשים לליירינג בלבד (כלומר, כשכבת טופ מעל לק אחר, ולא בפני עצמם).  סופסוף בזכות האתר Cherry Culture שגיליתי לאחרונה, הצלחתי להשיג אותם.
לפנינו שתי וריאציות על הרעיון הזה: באחת הבסיס הוא ג'לי אפור והגליטר דק וצפוף. ולי הוא נראה קצת כמו שערות קטנות וקוצניות על הציפורן.  בשניה הגליטר דליל יותר אך עבה, דבר שיוצר אפקט מסיבתי ועליז אם לא פורימי אפילו (ואם כבר פורים אז למה לא סוכות - הוא לא מזכיר קצת קישוטי סוכה?) על בסיס ג'לי שקוף.
אני לא הולכת ללבוש את זה. בטח לא עכשיו, בתקופה הסולידית שלי,  אבל תודו שיותר מגניב מזה אין!

זרת וקמיצה - Supernova של חברה שנקראת L.A Girls
אמה ואצבע - Star Light של Sinful Colors
הגדילו כדי להתרשם מההולוגרפיות טוב יותר.

הבסיס שבו השתמשתי הוא לק שחור של ג'ייד עם שימר כסוף, כנראה מעידן קדום, כי אין עליו שם אלא מספר - 366.
האמת היא שכלל לא חשבתי להסוויץ' אותו אלא רק להשתמש בו כבסיס, אבל לאחר שמרחתי אותו חשבתי שזו הזדמנות להביא לבלוג לק שחור, כי שחורים כמעט שאין פה. אני מוצאת שאפילו יש בו משהו נחמד!
שתי שכבות.

כמה מילים על האתר Cherry Culture כדי לחסוך לכן שאלות:
ובכן, מדובר באתר קוסמטיקה שמחזיק מותגים אמריקאיים עממיים, מהסוג שנמכר בדראגסטורס. רוב מה שתמצאו שם זה מוצרי איפור (הכל - שפתונים, גלוסים, סמקים, צלליות, אייליינרים, פודרות, פריימרים, סטים ומה שלא תרצו), אבל יש שם גם לקים, מעט מוצרי טיפוח ועזרי איפור (מברשות, קופסאות וכיו"ב). המוצרים הם של חברות שונות, רובן אינן מוכרות לצרכנית הישראלית. המוכרות מביניהן (למי שמסתובבת בבלוגי טיפוח ולקים בחו"ל) הן מילאני, ניקס וסינפול. רוב מוצרי האיפור הם במחירים עממיים מאוד, וזולים הרבה יותר ממוצרי האיפור העממיים שאנחנו מוצאים אצלנו בפארמים. הלקים אף הם אינם יקרים, ומחיריהם נעים בין 1.5 ל 5 דולר. הקאטץ' הוא המשלוח - 9 דולר הוא המחיר ההתחלתי, והוא עולה בכחצי דולר עם תוספת של כל פריט נוסף.  אף על פי שהמשלוח לא יקר באופן מיוחד, הוא בהחלט הופך קניית לקים לעניין לא משתלם אם רוצים לק אחד או שניים. בקניה של כמות גדולה של לקים (נניח בסביבות 10), מחירו של לק בודד הוא בממוצע 20 ש"ח (כאשר טווח המחירים נע, אם לנקוט הערכה גסה, בין 15 ל 25 ש"ח). , שזה פחות או יותר מחיר שמשתווה למחירים הרגילים שנשלם עבור לקים של צ'יינה גלייז או קולור קלאב למשל. בקיצור - בכל הנוגע ללקים, אף על פי שמדובר בלקים שבארה"ב תמצאו בדולר או שניים, בשביל הצרכנית הישראלית לא מדובר בחסכון כספי משמעותי. מה שכן - יש מבחר לא קטן ומגוון מאוד, ויש מותגים שאי אפשר להשיג בשומקום אחר. האתר עושה משלוחים לישראל, אבל קחו בחשבון שהזמנה יכולה להגיע גם אחרי שלושה שבועות/חודש כי הם לא הכי זריזים שם.

Color Club Love 'em Leave 'em

בדרכו הארוכה ממיטל לרותי נחת אצלי לחניית ביניים הלק עם הקונספט המופרך ביותר עלי אדמות - ניוד הולוגרפי.
אני בטוחה שהוא ירשים חלק מכן, אבל אצלי הוא לא עבד. הולוגרפיות, כך מסתבר, היא כשלעצמה איננה תכונה שאני מעריכה בלק (לפחות עד להודעה חדשה), אבל גם לו הייתי מעריכה אותה יותר הייתי מתאכזבת כי מאוד קשה לזהותה כאן. אתן יודעות איך זה, לקים הולוגרפיים דורשים זווית מאוד ספציפית של שמש, וסתם אור יום לא מספיק טוב בשבילם, כך שכאשר צילמתי אני את הסווטצ'ים האלה באור יום אך לא בשיא השמש, לא הצלחתי לזהות הולוגרפיות של ממש. כדי ליהנות באמת מלקים הולוגרפיים צריך או לעבוד בשמש (שזה להיות לקלקן מציל בעצם, לא?), או להיות בעל מבנה אישיות יחודי מאוד שמתאפיין ביכולת דחיית סיפוקים נדירה. כלומר, צריך להיות אדם שמסוגל לבלות במחיצת לק ימים שלמים בידיעה שהדבר החשוב/היפה/המשמעותי ביותר בלק יתגלה למשך דקות ספורות בלבד. באשר לניודית - אף על פי שאני עכשיו בתקופה לקלקנית צבעונית פחות, הגוון עצמו לא ממש דיבר אליי - חום בהיר בז'י שכזה.  אני מעדיפה את גווני האנטי צבע שלי כרגע עם מתקתקות נסתרת וקצת יותר ורדרדים/אפרסקיים. וגם...בקרם בבקשה. הטקסטורה (כלומר, ההולוגרפיות בשעותיה המוצלות, כאשר אין איש שמזהה אותה כהולוגרפיות) היתה יכולה לעבוד טוב בתור בד ריפוד או אף וילון כבד עם פיל של פעם, אבל בהקשר של לק ניודי יש בה משהו קצת חסר שיק לטעמי.

Love 'em Leave 'em יצא במסגרת קולקציית Wild at Heart ב- 2009, ובתמונות אני עם שתי שכבות. הפורמולה היתה טובה, אבל נדמה לי שזמן הייבוש היה קצת איטי מהרגיל ביחס לקולור קלאב, אם כי אינני משוכנעת בכך, ויתכן שאני טועה (לרוב אני מתחילה לצלם מיד לאחר המריחה וכשהצילומים נשלמים הלק כבר יבש. כאן הוא לא היה יבש לאחר הצילומים).

Color Club Too Violet

הנה עוד משהו ישן שצילמתי מזמן ושכחתי ממנו. סגול עם גליטר הולוגרפי  שנראה מגניב לגמרי בשמש אבל - כמו שלרוב קורה עם הולוגרפיים -  די משעמם בתאורות פנים.  הקליקו על התמונות להגדלה כי בגודל הנוכחי ההולוגרפיות בקושי באה לידי ביטוי.
מעניין שללק הזה כמעט אין סווטצ'ים באינטרנט. קצת מפתיע לאור העובדה שבלוגריות לקלקניות בדרך כלל מתמוגגות מלקים הולוגרפיים...

זה היה מזמן, ויתכן שזכרוני מטעני, אבל אני מניחה שיש פה בין שתיים לשלוש שכבות. מריחה נוחה וקלה. Too Violet שברשותי נתון בבקבוק מיני. כבר אמרתי את זה כמה פעמים אבל אומר זאת שוב - אני מאוד אוהבת את בקבוקי המיני של קולור קלאב. קודם כל מהסיבה שהם ממש גדולים יחסית לבקבוק מיני (7 מ"ל יחסית ל 3.5 אצל OPI לשם השוואה), ושנית משום שהם ממש נוחים לעבודה, המברשת בגודל סביר ולא פצפונת, והעבודה איתם היא ממש כמו עבודה עם בקבוק בגודל מלא.

Color Club Wild at Heart

Wild at Heart של קולור קלאב איננו לק חדש אמנם, אבל הוא כבר תפס לו מקום של כבוד כקלאסיקה בפנתאון העולם הלקלקני.  אני עדיין בהתלבטות עם עצמי לגבי השאלה האם אני אוהבת לקים הולוגרפיים או לא. תיאורטית הם נפלאים ומרהיבים, אבל כשזה נוגע לתחום הביצוע, אני לרוב מוצאת אותם אנמיים והרבה פחות מרשימים מכפי שהם יכלו להיות. אני כמעט תמיד מתאכזבת מלקים הולוגרפיים, ולאכזבה שלי מוסיפה מאוד העובדה שהאפקט שלהם הוא לגמרי תלוי שמש, ואין לו שום סיכוי בתאורות פנים. אני לא טיפוס של חוץ, ומעטות הן ההזדמנויות שלי להתפעל מלק לאור יום, מה שהופך את הלקים ההולוגרפיים לסוג של הבטחה שלא קוימה מבחינתי.

Wild at Heart נראה מרשים אם מכוונים אותו לשמש בזווית הנכונה:

ובהגדלה:

אבל רוב הזמן (ואפילו לא בתוך בית אלא סתם לאור יום בלי לכוון ישירות לשמש), הוא סתם סגול. לא סגול רע אמנם,  אבל גם לא מסעיר במיוחד.

 אני בדעה שחברות הלקים צריכות לפתח נוסחה משופרת ללקים ההולוגרפיים כך שהאפקט שלהם יראה טוב תמיד ולא רק תחת שמש ישירה. 
מי שבכל זאת מוצאת עניין בלק תשמח לגלות שהפורמולה שלו בסדר גמור, ולא נדרשות יותר משתי שכבות לכיסוי מלא.

Nubar Treasure

כידוע לכם, אני מאד אוהבת את NUBAR ולא מפסיקה להלל ולשבח אותם בכל הזדמנות. אבל גם למותג הנערץ עלי יש נפילות לפעמים, ו Treasure, שיצא במסגרת קולקציית Prisms לאביב 2010 הוא ללא ספק אחת מהן. תליתי תקוות רבות בקולקציה ההולוגרפית שנראתה כה מצודדת בבלוגים מן העולם, ומיד ידעתי שאני זקוקה נואשות ל Treasure. סגול הולוגרפי זה דבר שאני כבר ממזמן צריכה והוא נראה קסום כל כך בסווטצ'ים (תריצו עליו חיפוש בגוגל. אי אפשר שלא להישבות בקסמו), אבל מה שאני קיבלתי היה סגול דלוח, קרוב יותר לאפור במרבית תאורות הפנים, חסר צבע וחסר חיוניות. האפקט ההולוגרפי שלו מינורי בהחלט וכמעט בלתי מורגש. למעשה, צריך שיתרחש נס כדי שהוא יתגלה אליך (השמש צריכה להיות במזל בתולה, הירח בדגים, אורנוס צריך לתפוס זווית של 420 מעלות עם ונוס. אם כל אלה מתקיימים ביום של קשת בענן יש סיכוי מסוים שההולוגרפיות תתגלה). וכאילו לא די בכל אלה - הנוזל היה כל כך שקוף שנדרשו ארבע שכבות לקבלת התוצאה האומללה והבלתי מספקת שלפניכם (ואגב, המצלמה משקרת כמו שאר הסווטשים ברשת. הצבע האמיתי הרבה יותר אפרפר מאשר בתמונות. הוא קרוב הרבה יותר לתמונה הראשונה מאשר לשניה).

בקיצור - אם טרם התנסיתם בלקים של המותג, מוטב ש Treasure לא יהיה ה Nubar הראשון שלכם.

אין לי מושג לגבי הלקים האחרים מהקולקציה הזאת. Treasure הוא היחיד ממנה שברשותי, כך שאני לא באמת יודעת אם גם הלקים האחרים לוקים בבעיות הנ"ל. מה שבטוח, הטעם הרע ש Treasure השאיר אצלי בהחלט לא גרם לי לחשוק בשאר יצירות הקולקציה. 

את Treasure כמו גם את שאר קולקציית Prisms ניתן להשיג באיביי ב 9.5 דולר לפני משלוח.

ירוקים - חלק ב'

Orly Mint Mojito

קרם ירוק מנטה משנה שעברה. טרום עידן שאנל ג'ייד. צבע מרענן מאד, לא פסטלי ולא בהיר כמו ירוקי המנטה של השנה הנוכחית. יפהפה. מברשת נוחה כמו תמיד אצל אורלי, פורמולה טובה, קצת על הצד הנוזלי, אבל לא מדי. שלוש שכבות לאטימות מלאה.

 

 

OPI Gargantuan Green Grape Matte

אחד האהובים עלי מקולקציית המאט של OPI.  גם אותו הייתי מתארת כירוק מנטה, אבל עם נטיה מסוימת אל הצהוב. הוא בהיר יחסית, כמעט פסטלי, אבל לא באופן מובהק(בתמונה הוא נראה יותר פסטלי מבמציאות). המריחה קשה ולא נוחה, המברשת, כרגיל אצל OPI עבה וגדולה - זה לפעמים מפריע לי ולפעמים לא. הפעם כן.  המריחה יוצאת לא אחידה ונדרשות שלוש שכבות להגיע לאחידות משביעת רצון.

 

 

Nubar Reclaim

ירוק דשא הולוגרפי מקולקציית Going green של ניובר. שתי שכבות לאטימות. פורמולה מושלמת.

 

  

 

Orly Enchanted forest

קרם ירוק כהה עם תת גוון כחול. צבע חורף סופר אלגנטי. לא יצא לי ללבוש אותו הרבה ועכשיו כשאני מתבוננת בתמונות אני לא מבינה למה. הוא כל כך יפה שזה ממש בזבוז...

המשך יבוא...