Zoya Julieanne

האמת, לא חשבתי שאני אוהב את ג'וליאן. לא כשראיתי את הסווטצ'ים הראשונים שלו, לא כשראיתי את הסווטצי'ם האחרונים שלו, ואפילו לא כשקניתי אותו מהמתוקה עם תלתלי הבובה מהבלוג השכן.  אבל קניתי למרות זאת. שיהיה, אמרתי לעצמי, מקסימום נקשט בזה את גלגלי המכונית.

אין ולא תהיה פה שום תפנית מפתיעה. אני עדיין לא אוהבת את ג'וליאן. בדיוק - אבל בדיוק - כמו שחשבתי.
(תגדילו כדי לראות את הגליטר הורוד אם זה מה שעושה לכם את זה)

 

וזה, אגב, האורך הנוכחי של הציפורניים שלי. אני מאוד מקווה שאתם חושבים שזה (לפחות) חמוד, כי לעת עתה - זה מה יש.
הפוסט הבא יהיה על גלקסי גירל של אורלי. אני חושבת שאני יכולה פשוט לא לכתוב אותו אלא רק לשים תמונות. קחו את הטקסט מפה - אחד לאחד, רק שימו במקום "ג'וליאן" את "גלקסי גירל", וזה אמור להספיק.

Color Club Too Violet

הנה עוד משהו ישן שצילמתי מזמן ושכחתי ממנו. סגול עם גליטר הולוגרפי  שנראה מגניב לגמרי בשמש אבל - כמו שלרוב קורה עם הולוגרפיים -  די משעמם בתאורות פנים.  הקליקו על התמונות להגדלה כי בגודל הנוכחי ההולוגרפיות בקושי באה לידי ביטוי.
מעניין שללק הזה כמעט אין סווטצ'ים באינטרנט. קצת מפתיע לאור העובדה שבלוגריות לקלקניות בדרך כלל מתמוגגות מלקים הולוגרפיים...

זה היה מזמן, ויתכן שזכרוני מטעני, אבל אני מניחה שיש פה בין שתיים לשלוש שכבות. מריחה נוחה וקלה. Too Violet שברשותי נתון בבקבוק מיני. כבר אמרתי את זה כמה פעמים אבל אומר זאת שוב - אני מאוד אוהבת את בקבוקי המיני של קולור קלאב. קודם כל מהסיבה שהם ממש גדולים יחסית לבקבוק מיני (7 מ"ל יחסית ל 3.5 אצל OPI לשם השוואה), ושנית משום שהם ממש נוחים לעבודה, המברשת בגודל סביר ולא פצפונת, והעבודה איתם היא ממש כמו עבודה עם בקבוק בגודל מלא.

Orly Rockin' Rocket

גבירותיי ורבותיי, לפניכם מקרה מצער שאני מסרבת לתת עליו את הדעת או לקחת עליו אחריות.
לזכותי יאמר שהוא נראה מצודד בבקבוק בתאורת הסופרפארם. לגנותי, אני מניחה, יאמר ש I should have known better.

 

 

Rockin' Rocket הוא חבר בקולקציית החגים הלא הכי מוצלחת של אורלי Tis The Season לחגי 2010, וניתן להשיגו בסופרפארם ב 25 ש"ח.

Orly Glitz & Glamour

אני יודעת, קצת זנחתי אתכם לאחרונה. אבל קבלו פיצוי -לק הזהב הכי מנוצנץ ונוצץ שיצא לי לראות ever מונח פה לפניכם.
ואפילו טוב מכך - בשביל להשיגו לא צריך לערב משלוחים טראנס אטלנטיים. מספיק לקפוץ לסופרפארם הקרוב ולאספו בחן עם או בלי (אני אומרת - בלי) אחד מחבריו האחרים לקולקציית החגים של אורלי.
בעיני הלק הזה הוא מלקי החגים המשובחים ביותר שיצאו השנה, והוא ללא ספק הזהוב הטוב ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות. לא עוד זהב חולי, סולידי עייף ומשרדי, אלא הדבר האמיתי (נו טוב, המזויף, בעצם. זה שמוכרים לכם כזהב אבל הוא הרבה יותר מנצנץ והרבה יותר זול).


שימו לב: כל התמונות נלקחו ביום גשום וסגרירי  (שישי שעבר) ואף אחת מהן לא זכתה לנגוהות קרני השמש.

 

 

 

 

הפורמולה טיפוסית לאורלי - דלילה במקצת ונמרחת בשכבות דקות. בתמונה אתם רואים שלוש שכבות.  כיוון שגם יצא לי ללבוש את הלק אני יכולה לדווח שהעמידות היתה מהגרועות שידעתי אי פעם. עוד ביום הראשון החלו קילופים גדולים וגסים בכמה אצבעות.  אבל קחו עניין זה בערבון מוגבל כי לאחרונה עמידות גרועה היא עניין שבשגרה אצלי, ואני תוהה אם לייחס זאת ללק, למצב הרעוע של ציפורניי (שעברו קיצוץ חסר רחמים בימים האחרונים), לטופ החדש שבו אני משתמשת בתקופה האחרונה (סאלי האנסן Insta-Dri) או לשילוב של השלושה. עם זאת - גם ביחס לעמידות הגרועה הרגילה, הלק הזה הפגין חוסר עמידות במימדי שיא. מעניין יהיה להשוות עניין זה עם משתמשים אחרים ולבדוק האם אכן מדובר בעמידות גרועה כל כך. אז קדימה - כיוון שהלק הזה שווה רכישה גם אם הוא עמיד לשעה אחת בלבד -  מהרו לרכוש ולדווח!
25 ש"ח בסופרפארם. 

סווטץ' חורף ראשון עם Orly Meet Me Under the Mistletoe

כן כן לקלקנים יקרים, זהו הסווטץ' הראשון שצילמתי מזה הרבה זמן בתנאי חורף מוחלטים. היה זה יום שישי האחרון, והשעה היתה שעת צהריים. קצת קודם לצילומים עוד היה מעט אור יום, אבל בעודי מורחת את הלק על ציפורניי, הגשם החל לרדת וקדרות אפלה השתלטה על הכל. אף על פי כן הצטיידתי באומץ, בגבורה ובחירוף הנפש הבקבוקיים האופיניים, ולא נתתי לכל אלה להעיב על שגרת הלקלקנות הקדושה שלנו.

למרות זאת, אני מוכרחה לציין שהתאכזבתי מ Meet Me Under the Mistletoe. אמנם לא חשבתי להזמינו מאיביי או מטראנסדיזיין, אך כששמעתי שקולקציית החגים של אורלי הגיעה לארץ אצתי רצתי להשיגו כאילו מדובר ביהלום נדיר שתומחר בטעות במחיר כיכר לחם.
ירוקים מנוצנצים הם לחם חוקם של החגים, וכל שנה סמוך לכריסמס יוצאים מותגי הלקים עם קולקציה מנוצנצת שמקומו של הירוק (כמעט) לעולם לא נפקד בה. ירוקים נפלאים באו לעולם בדרך זו, אבל Meet Me Under the Mistletoe (זה נורא להקליד את כל זה כל פעם!) הוא לא אחד מהם. הנצנוץ שלו הוא תוצאה של משהו שהוא ספק גליטר ספק שימר: הנצנצים גדולים הרבה יותר מאלה של השימר הממוצע, אבל גם קטנים וצפופים יותר מאלה של הגליטר הממוצע. הגימור הוא יותר כמו בלקים שימריים מאשר בלקים גליטריים, ואם תחליקו באצבע על הלק היבש תגלו מרקם חלק לגמרי נטול גבשושיות או גרגירים. מעבר לזה אין בלק הזה שום דבר מיוחד שלא ראינו קודם, והגוון מאכזב - ירוק כהה סטנדרטי שלא לוקח יותר מדי צד לכיוון הצהוב או הכחול. זה כשלעצמו בסדר, אבל התוצאה די משעמממת. אולי הגוון לא רווי מספיק, לא מנצנץ מספיק - לא יודעת. בקיצור, זה לא זה (התמונות, למען האמת, עושות לו חסד מסוים. הוא פחות מרשים במציאות).

במבט מקרוב אפשר לראות היטב את הנצנצים אבל ממרחק הוא נראה כמו עוד ירוק כהה שימרי ופושטי. הסתובבתי איתו יומיים ואפילו רגע אחד מתוכם לא נהניתי להביט בציפורניי.
בתמונות אני עם שלוש שכבות, והפורמולה היא הפורמולה האורלית הטיפוסית - מעט נוזלית ודלידה, אבל נמרחת באחידות ובחן עם הרבה ברק.
בניגוד להרבה לקים שאני מביאה לבלוג ורק מסוויטצ'ה בלי שתהיה לי הזדמנות ללבוש את הלק ממש ולחוות דיעה על עניינים כגון עמידות והסרה, דווקא הפעם יש לי מעט אינפורמציה:
העמידות היתה נמוכה מהממוצע אצלי. כעבוד יום התחילו צ'יפים קטנים ומרושעים, כעבור יומיים הקילופים היו משמעותיים ונראים.  אבל אני לא יודעת אם כדאי לכם להוציא מכאן מסקנות כי רוב הלקים מאוד לא עמידים עלי. מה שכן - יש הרבה לקים שאני יכולה ללבוש יומיים בלי בעיות ואפילו לסחוב עוד יום. זה בהחלט לא המקרה כאן. 
ההסרה היתה פחות בעייתית ממה שחשבתי. אמנם לא קלה וחלקה כמו הסרה של קרם, אבל גם לא מעצבנת כמו הסרה של לקים עם שימרים גדולים כמו פה (תחשבו על הסוויידים של OPI או אורלי - הם בלתי נסבלים להסרה).

China Glaze Short & Sassy

אי שם בסתיו 2009 צ'יינה גלייז יצאה עם קולקציה חסרת חן בשם Retro Diva. מעולם לא הרגשתי צורך להיות בעלים של איזשהו לק משם, אבל לאחרונה נתגלגל לידי Short & Sassy - אחד מהפוופלאריים בחבורה, שזכה להלל ולשבחים מפי בלוגריות לקים מובילות ולהערצה גרופית כמעט של לקלקניות ברחבי העולם.
מדובר בשימר אדום כהה פסוודו ומפירי עם הפורמולה הסבירה של צ'יינה גלייז (שתי שכבות לאטימות) ועם שיק מהגהינום.
עכשיו, כעבור שנתיים, אני בספק אם מישהו יבין על מה היתה המהומה, אבל ליתר ביטחון הגדילו את התמונות כדי שתוכלו להתרשם מהאפקט השימרי כמו שצריך.

China Glaze Goin' My Way

פארטי הארטי היה מנוצנץ ומזעזע בעיניכן? הנה משהו סולידי שאתן יכולות לקחת למשרדים המהוגנים שלכן.
אה... ואל תשכחו גם להיחנק איתו באותה הזדמנות.

 

Goin' My Way יצא במסגרת קולקציית Vintage Vixen של צ'יינה גלייז, שתי שכבות לאטימות, מריחה אופטימלית.

(ולאלה מכן שכן אהבו את פארטי הארטי - קבלו התנצלותי הכנה. זה לא שאתן אשמות במשהו, פשוט לפעמים אין מנוס מענישה קולקטיבית).

China Glaze Party Hearty

גליטר מצוין יש לנו פה, אבל קחו בחשבון שכלק בפני עצמו הוא לא עובד, וכדי ליהנות ממנו באמת תצטרכו למרוח אותו כשכבת טופ מעל לק מסוים. אני בדרך כלל לא מחסידות ה Layering, אבל מסתבר שתמיד יש יוצאים מהכלל, ו Party Hearty הוא בהחלט מהמקרים יוצאי הדופן האלה ששווה לשבור כללים בשבילם.

אז קודם כל אני חייבת להראות לכם למה הוא לא עומד בפני עצמו:

כמו שאתם יכולים לראות, הגליטרים הגדולים לא אוהבים את הקונספט של רב-שכבתיות. התוצאה גבשושית מאוד, והכי גרוע - לא משנה כמה שכבות תוסיפו (בתמונה יש ארבע או חמש) - אטימות לעולם לא תושג.

אבל אתם ממש לא צריכים לזקוף את זה לחובתו של Party Hearty כי הוא בכלל לא התכוון לשמש למטרות כאלה.  הוא פשוט זקוק למצע של לק אחר כדי להראות לעולם מה הוא יודע לעשות.

 מעל China Glaze Peace on Earth:

מעל China Glaze Little Drummer Boy:

מעל Essie Limited Addiction (שום דבר לא יעזור לאדום הזה. הוא עדיין נראה נורא)

 מעל Hard Candy Envy (סלחו לי על איכות התמונה. צולם בלילה בתאורה ביתית, ונסיגות הלק מהקצה הן תוצאה של העובדה שלא צילמתי מיד לאחר המריחה אלא לאחר יום):

 אבל הכי אהבתי אותו מעל Color Club Pretty in Platinum

Party Hearty יצא במסגרת קולקציית החגים המוגבלת של צ'יינה גלייז, ואני מציעה לכם לרכוש אותו כמה שיותר מהר למקרה שהוא כן כוס התה שלכם. זה מסוג הלקים שיש להם פוטנציאל להפוך לנחשקים לנצח אך בלתי מושגים, או מושגים במחירי זהב ויהלומים באיביי. רכשתי אותו בטראנסדיזיין מיד כשהוא יצא, והיום הוא כבר לא ניתן להשגה שם אלא רק באיביי במחירים גבוהים יותר. 

China Glaze Little Drummer Boy

כפי שודאי הבחנתם עקב דלילות העדכונים לאחרונה - אין לי הרבה זמן אליכם, לקלקני שטות שלי. אני עסוקה בעניינים שברומו של עולם ועתות פנאי ללהג ולהגג פה אינני מצליחה למצוא. זהו עניין זמני שעתיד לחלוף תוך שבוע מעכשיו,  אך בינתיים הא לכם לקלוק כחול ושימרי, שאת החלק הכחול שבו אהבתי אבל את החלק השימרי הרבה הרבה פחות.

הנ"ל מקולקציית החגים במהדורה מוגבלת של צ'יינה גלייז Tis The Season To Be Naughty and Nice. מריחה מצוינת, שתי שכבות בלבד, ומכסה כסוף!

ולמי שעוד לא ראה את הפוסט הזה של מיטל - חובה לראות! יש שם מופת של ביזאר לקלקני שלא תראו כנראה בשום מקום אחר.

essie Limited Addiction

אין לי הרבה מה לומר על האדום הזה מקולקציית הסתיו של אסי, לכן אצטט משהו שכבר אמרתי עליו קודם ובמקום אחר: "Limited Addiction הוא שם כל כך מצוין ללק, שאני ממש לא מבינה למה היו צריכים לבזבז אותו על אדום כה בנאלי שמן הראוי היה לכנותו Crowd Pleaser".

התמונות לשיפוטכן:

ולמי שמוצאת את הנתונים הללו רלוונטים - בתמונה אני עם שתי שכבות, והמריחה היתה מצוינת.

essie Going Incognito

זה כבר ירוק שאני יכולה לחיות איתו בשלום... וזו גם ההזדמנות להודות לאסי על כך שהיא גאלה אותנו השנה מעונשם של השימרים, ותחת זאת בחרה להשקיע בלקים קולעים ומדויקים יותר מן הבחינה הצבעונית.
הנ"ל משתייך לקולקציה החורפית של אסי לשנת 2010, לצד Smokin' Hot השווה, אך מעלה דווקא אסוציאציה לקודמו הקייצי Pretty Edgy. כחול, קריר ומיושב ממנו אמנם, אבל עדיין מגניב מספיק בשביל לגרום לי להעריך את אסי יותר ויותר כחברה שפניה אל עתיד שמרני פחות ואופנתי יותר. 

 

שתי שכבות, מריחה מושלמת. והכי חשוב - קרם! 

China Glaze Jolly Holly

Jolly Holly מקולקציית החגים האחרונה של צ'יינה גלייז הוא ירוק יפהפה, שאלמלא השימר הכבד וסר הטעם שלו - יכול היה בקלות להיות ההתאהבות הלקלקנית העונתית שלי. מניקור אחד איתו גרם לי להבין שלושה דברים: א. שזה אחד הירוקים הכי יפים שיצא לי לראות לאחרונה. ב. שאני כבר לא מסוגלת ללכת עם שימרים כאלה. ג. כמה חבל שהוא לא בדיוק אותו דבר רק בגרסת קרם!

ולשני עניינים אחרים:
1. עדכנתי את דף ה SWAP שלי. הציצו נא.
2. אני מעוניינת כרגע ב In Stiches של essie. אם למישהי מכן יש אותו ומעוניינת להחליפו בלק/ים אחר/ים מדף ה SWAP שלי היא יותר מאשר מוזמנת להציע לי החלפה! את הצעותיכן נא להפנות למייל שלי.