Color Club Incognito

ניוד הוא ללא ספק בשורה אשתקדית עם שובל ארוך שמשתרך (ביגיעה?) אל השנה הנוכחית. לא מפסיקים לייצר לנו ניודים, והשאלה האם אנחנו צריכים את זה בכלל היא שאלה מצוינת, אבל לא נתמודד עמה היום. היום נתמקד באינקוגניטו שלפנינו, שהוא אינקוגניטו אינדיד. מזמן לא נתקלתי בניוד עם קרבה גדולה כל כך לגוון עורי! יש כאן היטמעות כמעט מושלמת של הלק באצבע.  ועכשיו מה? האם אני אמורה לאהוב אותו על שום כך? אמרו לי אתם לקלקני דעת, כי אצלי טרם נתגבשה דעה.
הפורמולה דלילה ונמרחת באחידות. שלוש שכבות נדרשות לאטימות מקסימלית, אם כי הלק הזה עובד מצוין גם בשתי שכבות, כשהוא שקוף מעט (כי ממילא לא רואים). 
Incognito יצא במסגרת קולקציית Alter Ego האביבית של קולור קלאב.

 

ובענין אחר - בבלוג Matryoshka נערכת הגרלה שבה הזוכה מקבלת מניקור בשיטת ביו סקלפצ'ר, שהיא שיטת בנייה חדשנית שעליה נאמר שאין היא הורסת את הציפורן על ידי שיוף, אלא שומרת על הציפורן ומגנה עליה. למעונינות כדאי למהר להירשם כי נותרו ימים ספורים להגרלה!

OPI San Tan-Tonio

בימים הקרובים אתם תחשפו לכמה לקים מקולקציית טקסס של OPI. יש לי כמה השגות לגבי הקולקציה כקולקציה, ואני בהחלט לא חושבת שמדובר בקולקציית הקיץ הגאונית ביותר שראינו השנה. עם זאת, כל זה לא סותר את העובדה שיש שם כמה גוונים טובים בהחלט.
San Tan-Tonio הוא לא אחד מהגוונים שהייתי מגדירה כ"טובים בהחלט", אבל אני מניחה שאפשר לראות בו טוב באופן יחסי. מדובר בקרם חום מוקה בז'י. על הידיים שלי הוא לא מתקבל כניודי בכלל ויש לו נוכחות צבעונית בולטת בהרבה מניוד, אם כי זוהי נוכחות חומה מהסוג הנבלע והפחות מורגש. זה דווקא לא רע בשבילי כרגע, בתקופה שבה אני לוקחת איזה פסק זמן מגוונים עם בולטות מוגזמת. יש בו צד אלגנטי ושיקי, ואפילו - אם כי אני משוכנעת שחלקכן תחלוקנה על קביעה זו - אביבי למדי. היה לי פעם מיני דיון בתגובות לאחד הפוסטים הקודמים עם קוראת אנונימית באשר לשאלה אם הלק הזה הוא בצבע קאמל או לא. כעת כשהוא ברשותי התשובה היא חד משמעית - לא. קאמל הוא לא.
והערב קטנה לגבי התמונות - כשאני מתבוננת בהן כעת אני רואה שהן לא משקפות היטב את הגוון והלק נראה בהן כמו הרבה ניודים אחרים שהעליתי לבלוג בעבר. במציאות מדובר בחום מוקה ממש, שהוא כהה בכמה טונים מבתמונות. אני חושבת שהכהות היחסית הזאת ביחס לניודים וגוונים טבעיים אחרים היא שהופכת את הלק הזה לייחודי ביחס אליהם. אני רק מצטערת שהייחוד הזה לא עובר אליכם.
באופן אישי היחס שלי אל הלק הזה נע בין חיבה לשעמום, בלי הכרעה גורפת לכאן או לכאן.
ומה חושבים על San Tan-Tonio אתם? מהמם או משעמם?
תודו שלפחות יש לו יופי של שם!

Color Club Love 'em Leave 'em

בדרכו הארוכה ממיטל לרותי נחת אצלי לחניית ביניים הלק עם הקונספט המופרך ביותר עלי אדמות - ניוד הולוגרפי.
אני בטוחה שהוא ירשים חלק מכן, אבל אצלי הוא לא עבד. הולוגרפיות, כך מסתבר, היא כשלעצמה איננה תכונה שאני מעריכה בלק (לפחות עד להודעה חדשה), אבל גם לו הייתי מעריכה אותה יותר הייתי מתאכזבת כי מאוד קשה לזהותה כאן. אתן יודעות איך זה, לקים הולוגרפיים דורשים זווית מאוד ספציפית של שמש, וסתם אור יום לא מספיק טוב בשבילם, כך שכאשר צילמתי אני את הסווטצ'ים האלה באור יום אך לא בשיא השמש, לא הצלחתי לזהות הולוגרפיות של ממש. כדי ליהנות באמת מלקים הולוגרפיים צריך או לעבוד בשמש (שזה להיות לקלקן מציל בעצם, לא?), או להיות בעל מבנה אישיות יחודי מאוד שמתאפיין ביכולת דחיית סיפוקים נדירה. כלומר, צריך להיות אדם שמסוגל לבלות במחיצת לק ימים שלמים בידיעה שהדבר החשוב/היפה/המשמעותי ביותר בלק יתגלה למשך דקות ספורות בלבד. באשר לניודית - אף על פי שאני עכשיו בתקופה לקלקנית צבעונית פחות, הגוון עצמו לא ממש דיבר אליי - חום בהיר בז'י שכזה.  אני מעדיפה את גווני האנטי צבע שלי כרגע עם מתקתקות נסתרת וקצת יותר ורדרדים/אפרסקיים. וגם...בקרם בבקשה. הטקסטורה (כלומר, ההולוגרפיות בשעותיה המוצלות, כאשר אין איש שמזהה אותה כהולוגרפיות) היתה יכולה לעבוד טוב בתור בד ריפוד או אף וילון כבד עם פיל של פעם, אבל בהקשר של לק ניודי יש בה משהו קצת חסר שיק לטעמי.

Love 'em Leave 'em יצא במסגרת קולקציית Wild at Heart ב- 2009, ובתמונות אני עם שתי שכבות. הפורמולה היתה טובה, אבל נדמה לי שזמן הייבוש היה קצת איטי מהרגיל ביחס לקולור קלאב, אם כי אינני משוכנעת בכך, ויתכן שאני טועה (לרוב אני מתחילה לצלם מיד לאחר המריחה וכשהצילומים נשלמים הלק כבר יבש. כאן הוא לא היה יבש לאחר הצילומים).

China Glaze Sunset Sail

כמובטח, שבה אליכם מן המתים כשבאמתחתי Anchors Away  - הקולקציה האביבית החדשה של צ'יינה גלייז.
לפניכם Sunset Sail, שבאופן מפתיע הפך לאחד החביבים עליי מהקולקציה, והגוון שלו הוא משהו בין חום בהיר מאוד לאפרסק כתמתם ורדרד. על אף בהירותו לא הייתי מגדירה אותו כפסטלי משום שאין בו את האלמנט המולבן החלבי שבפסטלים אלא אלמנט מרוכך יותר, אוף ווייטי כמעט.  על כל פנים, הוא מתקבל על יד עם בהירות כשלי ככמעט ניודי. לא יודעת מה קורה לי בזמן האחרון שיש לי העדפה לגוונים לא מתלבטים ואפילו טבעיים. סוג של התבגרות או שמא עייפות מה מצבעוניות שלוחת רסן? אין לדעת. אני אפילו מתקשה לומר אם זה משהו זמני או קבוע בשלב זה, כך שנצטרך לברר את העניין לאשורו בקיץ כאשר הקולקציות הצעקניות יפציעו במלוא עוזן.
עוד דבר - הנ"ל עם שימר, אבל מהסוג שעובר אצלי, היינו, נסתר, דל נוכחות, ורוב הזמן קרמי למראה, שזה טוב.
מבחינת עונתיות הגוון הזה לא עונתי במיוחד. הוא נפלא לאביב, אבל אין שום צרימה בלראות אותו בכל עונה אחרת. במובן מסוים תכונה זו מאפיינת, במידה זו או אחרת, את כל הקולקציה האביבית של צ'יינה גלייז. בינינו, זה לא דבר רע בהתחשב בעובדה שקולקציות האביב מושקות באמצע החורף. קולקציית האביב שיצאה לצ'יינה גלייז בשנה שעברה (Up & Away המופלאה) היתה קייצית וצבעונית באופן קיצוני, דבר שהקשה על חלק מהלקלקניות לאמצה במועד השקתה. אני מאמינה שהשנה זה לא יקרה.

רב שכבתיות היא אולי החסרון היחידי ב Sunset Sail. בניגוד לאחיו לקולקציה, שרובם דרשו שתי שכבות, זה שלפנינו דרש שלוש. אם כי, אני מאמינה שתוך זמן מה הוא יסמיך מעט כמו שקורה ללקים רבים לאחר מספר שימושים, ושתי שכבות יספיקו.

עכשיו כשאני חושבת על זה, Sunset Sail הוא קרוב משפחתו המבויש ונטול גינוני הכוכבות של Peachy Keen המקסים מהאביב שעבר. הוא לא מעניין כמוהו ובהחלט חיוור ביחס אליו, אבל איכשהו כרגע הוא מתאים לי יותר.

והודעה: דף ההחלפות שלי (שאגב, עודכן היום והתווספו לו המון לקים חדשים. הציצו נא!) מתפקד כרגע כדף מכירות בלבד. אני בשלב זה לא מעוניינת בצבירת לקים אלא יותר בפינוי מקום בבית. עם זאת, אם אתם סבורים שיש לכם משהו מדהים, נדיר וחד פעמי שאתם חושבים שעשוי לעניין אותי (ועל כל פנים לא של חברה ישראלית, לא עם שלושת הרעלים ולא אדום בבקשה!) - אתם עדיין מוזמנים להפנות אליי הצעה במייל, שנמצא בדף "צור קשר" למעלה.   

עדכון: עכשיו עשיתי מניקור מלא עם הלק. שתי שכבות מספיקות!

Color Club Best Dressed List

שוב אותו סיפור עם הניודים האלה. תיאורטית אני בעדם, אני גם אוהבת את הצבע החום ורדרד שלהם בבקבוק, אבל ברגע שהם נחים על הציפורניים שלי אני מתבאסת כל פעם מחדש. מישהו יכול להסביר לי את זה?

 

 

אבל זה שזה לא עובד בשבילי לא אומר שזה לא יעבוד בשביל אחרות... לחובבות הז'אנר אספר שהפורמולה שלו אחידה וחלקה והוא נמרח מצוין. בתמונות אתן רואות שתי שכבות, אבל אפשר בקלות להסתדר גם עם אחת.
Best Dressed List יצא במסגרת קולקציית הקיץ האחרונה של קולור קלאב, אבל ניודים הם לא יצורים עונתיים. בשביל אלה שאוהבים אותם הם יתאימו לכל עונה ובשביל אלה שלא אוהבים אותם הם לא יעבדו טוב באף עונה.

ריגושים זולים עם לייף 224

אני לא מספיק אוהבת ניודים כדי להסתובב איתם, אבל אם הם זולים מאוד, אני לפעמים מתפתה לקנות ולהסוויטץ'. כיוון שאני יודעת שרבות מקוראות הבלוג אוהבות ניודים, אשמח לשמוע את דעתן הלקלקנית.

לייף 224 אטום כבר מהשכבה הראשונה. בתמונות השתמשתי בשתי שכבות אבל אפשר בשקט להסתפק באחת. הפורמולה מעט סמיכה והמברשת מגושמת מעט, אבל למרות זאת המריחה היתה סבירה לחלוטין.

China Glaze Classic Camel

זהו למעשה הלק היחידי שבאמת רציתי מקולקציית Vintage Vixen. הוא התגלה כבעל פורמולה נוראית במיוחד - סמיכה ובלתי ידידותית בעליל, אבל המדלל הפושטי שלי (כזה ב- 20 ש"ח מסופרפארם) תיקן זאת, ולאחר המון טיפות מדלל, אפשר אפילו לומר שהלק נמרח בסדר גמור.
הצבע עצמו - חום בהיר צהבהב, איננו מחמיא לי בכלל, וכשהסתובבתי איתו הוא לא הרשים אף אחד מסביבתי הקרובה ולא גרר מבטי התפעלות. הגוון שלו לא בולט וקרוב מאוד לצבע העור (על גוון העור הנכון הוא יכול אפילו להיות ניוד של ממש), והנחתי שזו הסיבה לכך - פשוט לא שמים אליו לב, אך גם כשהסבתי את לבם של הסובבים ללק ושאלתי את דעתם קיבלתי תגובות לא מתלהבות.
למרות כל זאת - קלאסיק קאמל הוא עדיין הלק האהוב עלי מכל הקולקציה. בעיני הוא מקסים וסופר מיוחד, ואני אמשיך להסתובב איתו ולהתפעל ממנו בכל הזדמנות.

הגליטר בהחלט צנוע בלק הזה. צריך ממש לשים לב ולהתקרב בשביל להבחין בו - שזה דבר טוב בעיני בהקשר הזה.

OPI Barefoot in Barcelona

איפושהו בין מוקה לורוד ניצבת כף רגל יחפה בברצלונה. לא יודעת מה אתכם, אבל אני לא הייתי רוצה להתקל בכף רגל כזאת...

 שתי שכבות של רגל יחפה ואתם בברצלונה. 

ריגושים זולים עם Manic Apricot של Wet n Wild

אני ידעתי על קיומו של המותג הלונדוני Wet N Wild כבר מזמן, וגם ידעתי שניתן להשיג את הלקים שלהם באפריל, אבל אף פעם לא ממש יצא לי ממש לתת עליהם את הדעת. בשיטוט אקראי באפריל בקניון רמת אביב השבוע, במקרה נתקלתי בהם על אחד ממדפי הלקים - ממש מעל אורלי. מדובר בלקים מאד זולים, שנמכרים באפריל ב-  9.90 ש"ח. מבחר הלקים שם לא היה מרשים במיוחד, ולמעשה הוא היה דל ועלוב למדי. היו שם כמה שימרים של סבתות, כמה גליטרים לא אטרקטיביים בעליל שאמורים לשמש כשכבת טופ, וקרוב לאפס קרמים. 

הקרם היחידי שנראה לי שווה קניה היה Manic Apricot, ניוד בגוון עור, מהסוג המייקאפי שנעשה אופנתי בתקופה האחרונה. אני לא בטוחה שגיבשתי סופית את עמדתי ביחס ללקים מהסוג הזה, ואני באמת לא יודעת לומר אם אני אוהבת אותו או לא, אבל אני יודעת שהרבה מקוראותי אוהבות את הגוונים האלה, וישמחו לדעת שהוא די קרוב ל- Blissed Out של מאק רק בשישית המחיר.

 Wet n Wild מצהירים על הבקבוק שהלקים שלהם נטולי פורמלדהיד וטולואן, כיאה לחברה בת זמננו שמכבדת את עצמה ואת בריאות לקוחותיה (והנה עוד הוכחה לכך שזול לא חייב להיות רעיל - לתשומת לבכם שיק!).

Manic Apricot דורש שלוש שכבות, המריחה היתה מעט לא אחידה ועם מריחות מברשת, קצת כמו בפורמולות של פסטלים (אולי בעצם אפשר לראות בגוון הזה פסטל אם חושבים על זה... לא?), אבל הפורמולה לא היתה סמיכה מדי כמו שקורה עם הרבה פסטלים, ובאופן כללי היה ממש בסדר לעבוד איתה. בונוס נוסף - הייבוש היה סופר מהיר. תוך כדקה הלק היה יבש על כל שלוש שכבותיו. 

לסיכום - הייתי ממש שמחה להמליץ לכם על Wet n Wild, אבל ההיצע שלהם לא שווה את הזמן והמאמץ. אם אתן מחבבות  ניודים מייקאפים ומחפשות אלטרנטיבות זולות ל Blissed Out  של מאק, Manic Apricot  הוא חובה בשבילכן. השאר יכולות לוותר.