ריגושים זולים עם ג'ייד Party Mint

את פארטי מינט ראיתי בכל כך הרבה הזדמנויות ברשת - בלוגי אופנה, בלוגי לקים, פורמים שונים ומשונים ואיפה לא, שממש הופתעתי לגלות לאחרונה שהוא עוד לא כיכב ב"מה בבקבוק?". וזה אכן מפתיע בהתחשב בעובדה שיש לי אותו כבר לפחות חצי שנה. רכשתיו בעשרה ש"ח באיזה סופרפארם, התלהבתי ממנו התלהבות מתונה כשהסווצ'תיו, ולאחר מכן שכחתיו.

לזכותו הקרם והמנטה כמובן. לגנותו אין הרבה מה לומר (אני אפילו לא יכולה להשמיץ את הפורמולה כי לא זוכרת), אבל להתלהב ממנטה ממש אפשר רק עשר פעמים. אחר כך זה כבר לא אותו הדבר  - פשוט כי זה נראה אותו הדבר, גם אם זה בעצם לא.
אז לסיכום - זה לא בדיוק בדיוק, אבל דומה מספיק.

תהיו נדיבים עם פארטי מינט? (בכל זאת - עשרה שקלים...)

ואל תשאלו אותי כמה שכבות יש פה. זה היה מזמן. 

ריגושים זולים עם ג'ייד Emerald

(לקוראים החדשים שאינם מכירים את פינת הריגושים הזולים מהבלוג הישן אקדים ואומר שמדובר בפינה המוקדשת ללקים שניתן למצוא בארץ במחיר של עד 15 ש"ח).

ובכן, לקלקנים ולקלקניות, עכשיו זה רשמי: לק ירוק זה מיינסטרים. ולראיה: אפשר למצוא כזה בסופרפארם בלי שום בעיה. זוכרים כמה קשה היה להשיג לק ירוק לפני שנה? זוכרים איך לפני שנה נראה מדף של ג'ייד? הרבה ורוד, הרבה אדום, בורדו, בורגונדי, פה ושם סגול, שחור או שניים לרפואה, לבנים על סקאלת האוף וויט וגוון או שניים של ניוד?  היו ימים... אבל עכשיו הכל השתנה ונראה כי בועת הלקים הישראלית הרחיבה אופקים ולקחה דוגמה או שתיים ממותגי הלקים של העולם הגדול, והמגמה המסתמנת היא של חיקוי ואימוץ טרנדים. ומי אנחנו שנלין על כך? יש סופסוף ירוק במחוזותינו.

ולא סתם ירוק - אפילו ירוק נפלא. גוון שלא היה מבייש אף את מותגי הלקים הגדולים. חבל רק שתחום הפורמולה נותר אי שם מאחור עם ריח חריף למדי שעושה לי סחרחורת ודפיקות לב. גם נוכחותו של הרכיב פטאלאט בפורמולה (בצורה של Phtalic Anhydride) איננה עדות לקידמה רבה בתחום ה"ירוק".
המריחה דווקא היתה סבירה. הפורמולה של ג'ייד היא סמיכה יחסית, וכיסוי מלא הושג בשתי שכבות בלבד.

שעשועי ליירינג: שני גליטרים הולוגרפיים מוארכים

יש סוג של גליטרים שתמיד ראיתי בבלוגי לקים מחו"ל אבל אף פעם לא הצלחתי לשים ידי עליו. מדובר בגליטרים הולוגרפיים בעלי צורה מוארכת על בסיס ג'לי והם משמשים לליירינג בלבד (כלומר, כשכבת טופ מעל לק אחר, ולא בפני עצמם).  סופסוף בזכות האתר Cherry Culture שגיליתי לאחרונה, הצלחתי להשיג אותם.
לפנינו שתי וריאציות על הרעיון הזה: באחת הבסיס הוא ג'לי אפור והגליטר דק וצפוף. ולי הוא נראה קצת כמו שערות קטנות וקוצניות על הציפורן.  בשניה הגליטר דליל יותר אך עבה, דבר שיוצר אפקט מסיבתי ועליז אם לא פורימי אפילו (ואם כבר פורים אז למה לא סוכות - הוא לא מזכיר קצת קישוטי סוכה?) על בסיס ג'לי שקוף.
אני לא הולכת ללבוש את זה. בטח לא עכשיו, בתקופה הסולידית שלי,  אבל תודו שיותר מגניב מזה אין!

זרת וקמיצה - Supernova של חברה שנקראת L.A Girls
אמה ואצבע - Star Light של Sinful Colors
הגדילו כדי להתרשם מההולוגרפיות טוב יותר.

הבסיס שבו השתמשתי הוא לק שחור של ג'ייד עם שימר כסוף, כנראה מעידן קדום, כי אין עליו שם אלא מספר - 366.
האמת היא שכלל לא חשבתי להסוויץ' אותו אלא רק להשתמש בו כבסיס, אבל לאחר שמרחתי אותו חשבתי שזו הזדמנות להביא לבלוג לק שחור, כי שחורים כמעט שאין פה. אני מוצאת שאפילו יש בו משהו נחמד!
שתי שכבות.

כמה מילים על האתר Cherry Culture כדי לחסוך לכן שאלות:
ובכן, מדובר באתר קוסמטיקה שמחזיק מותגים אמריקאיים עממיים, מהסוג שנמכר בדראגסטורס. רוב מה שתמצאו שם זה מוצרי איפור (הכל - שפתונים, גלוסים, סמקים, צלליות, אייליינרים, פודרות, פריימרים, סטים ומה שלא תרצו), אבל יש שם גם לקים, מעט מוצרי טיפוח ועזרי איפור (מברשות, קופסאות וכיו"ב). המוצרים הם של חברות שונות, רובן אינן מוכרות לצרכנית הישראלית. המוכרות מביניהן (למי שמסתובבת בבלוגי טיפוח ולקים בחו"ל) הן מילאני, ניקס וסינפול. רוב מוצרי האיפור הם במחירים עממיים מאוד, וזולים הרבה יותר ממוצרי האיפור העממיים שאנחנו מוצאים אצלנו בפארמים. הלקים אף הם אינם יקרים, ומחיריהם נעים בין 1.5 ל 5 דולר. הקאטץ' הוא המשלוח - 9 דולר הוא המחיר ההתחלתי, והוא עולה בכחצי דולר עם תוספת של כל פריט נוסף.  אף על פי שהמשלוח לא יקר באופן מיוחד, הוא בהחלט הופך קניית לקים לעניין לא משתלם אם רוצים לק אחד או שניים. בקניה של כמות גדולה של לקים (נניח בסביבות 10), מחירו של לק בודד הוא בממוצע 20 ש"ח (כאשר טווח המחירים נע, אם לנקוט הערכה גסה, בין 15 ל 25 ש"ח). , שזה פחות או יותר מחיר שמשתווה למחירים הרגילים שנשלם עבור לקים של צ'יינה גלייז או קולור קלאב למשל. בקיצור - בכל הנוגע ללקים, אף על פי שמדובר בלקים שבארה"ב תמצאו בדולר או שניים, בשביל הצרכנית הישראלית לא מדובר בחסכון כספי משמעותי. מה שכן - יש מבחר לא קטן ומגוון מאוד, ויש מותגים שאי אפשר להשיג בשומקום אחר. האתר עושה משלוחים לישראל, אבל קחו בחשבון שהזמנה יכולה להגיע גם אחרי שלושה שבועות/חודש כי הם לא הכי זריזים שם.

ריגושים זולים עם GA-DE Sweet Bliss

לאחרונה אני רואה בכל מיני מקומות לקים חדשים ומגניבים של ג'ייד. ראיתי ירוק מנטה וכחול וסגול יפה ועוד כל מיני חדשים צבעוניים כאלה, ואני מחכה לרגע שבו הם ימכרו בהנחה כדי שאוכל לנסות אותם ולהביא לבלוג (ברמת העקרון אני לא מוכנה להוציא הרבה יותר מ 10 ש"ח על לק של ג'ייד).
הלק שלפניכם הוא לא אחד מהחדשים המגניבים האלה. להיפך - אני מצפה שהוא יהפוך פה כמה וכמה קרביים, ויגרור זעקות שבר לקלקניות. מדובר בורוד בהיר בגימור foil, שזה סוג של שימר מטאלי עם חלקיקי שימר מובחנים (בניגוד לפרוסט או פנינה, שבהם חלקיקי השימר זעירים ממש ומתלכדים לגימור חלק בהרבה). אולד פאשן מהסוג שקשה לתאר שעוד עושים, אבל מסתבר שבג'ייד עוד עושים כאלה.
מרוב שSweet Bliss (שמספרו 230 אם אתן דווקא מתעקשות על כך) הוא כל כך מיושן, לא אופנתי, לא קשור, חסר מודעות וחסר שיק אני כמעט מחבבת אותו. בכל זאת, קשה למצוא לק שהוא עד כדי כך מחוץ לכל קונצנזוס אפשרי.

אה, וספרו לי אם נתקלתן במקרה בג'יידים החדשים המגניבים ואם יש מקום שבו כבר ניתן להשיג אותם ב 10 ש"ח.

ריגושים זולים עם GA-DE Wild Orchid

שום דבר שלא ראיתם בעבר, אבל לפחות בכל הנוגע אלי - אני תמיד אוהבת להסתכל על סווטצ'ים של לקים ורודים יפים (גם אם אין לי שום כוונות ללבוש אותם).
Wild Orchid (מס' 373) של ג'ייד נמרח בסדר גמור, מתייבש מהר ויש לו ברק מצוין. בתמונות שלפניכם אני עם שתי שכבות בלבד.

ריגושים זולים: Wild Plum של ג'ייד

אני יודעת שאמצע הקיץ עכשיו וזה לא הזמן לגוונים ומפיריים כהים, אבל א. ג'ייד לא מבחינים בין חורף לקיץ ואין להם קולקציות עונתיות. בפארמים אפשר למצוא צבעים בהירים ועליזים לצד כהים וכבדים בלי מיון לקטגוריות עונתיות, כך שתמיד אוכל לטעון שלא ידעתי שזה לא קיצי. ב. כל המותגים הגדולים כבר מוציאים את קולקציות הסתיו שלהן, וג. אולי קצת עייפנו ממתקפת הצבעוניות חסרת המנוח שנחתה עלינו הקיץ?
מבלי שתהיה לי תשובה חד משמעית על ג' (מצד אחד האוטומט שבי אומר - להתעייף מצבע? no way!! אבל מצד שני אינני יכולה להתעלם מנטייתי לכיוונים הפחות צבעוניים לאחרונה, כאילו משהו בי צועק לאיזון), ידי נשלחה השבוע אל מדף בסופרפארם אל לק של ג'ייד המכונה Wild Plum. נדמה לי שבאופן חצי מודע, ולגמרי תחת ההשפעה המסלפת של התאורה בסופרפארם, קיוויתי שהלק הזה יזרוק אותי שנים אחורה לתקופת התיכון או קצת אחריה, שבה רוז' נואר של שאנל כיכב במגזיני האופנה, והיה סמל לתחכום אפל מלא מסתורין שהלם יפה את האווירה הגותית ששררה אז במועדונים המעושנים (הו, ימי הסיגריות העליזות והמופלאות!).
אבל לא. השזיף הפרוע כהה פחות מרוז' נואר. השיגור אחורה בזמן לא עלה יפה. אני שוב כאן ועכשיו ( וזה בסדר, באמת! מי בכלל רוצה לחזור אחורה?), ואלה הממצאים - לשיפוטכן.

בתאורה ביתית אולי בכל זאת אפשר לדמיין שהוא מזכיר קצת את רוז' נואר. אבל רק לדמיין (ורצוי עם אורות מעומעמים). למי שלא מכירה, הנה סווטץ' שמצאתי כאן:

אני מחבבת את Wild Plum, אבל תראו כמה בוגר ומיושב הוא נראה ביחס לרוז' נואר!
ומה עם הלקלקניות? האם גם אתן כבר מצאתן את עצמכן שולחות יד אל לקים קיציים פחות לאחרונה או שאתן עדיין בעיצומה של הילולת הצבע שלוחת הרסן?

ריגושים זולים: GA-DE Midnight Blue

והנה עוד צבע (חדש ככל הנראה) ולא קייצי של ג'יד. Midnight Blue 378 הוא כחול נייבי עם זהרורי שימר תכלת מטאלי עדינים. אני לא בדיוק יודעת למה אני מביאה לכם אותו. אולי המצב בארץ הוא כזה שעדיין כל כך נדיר להיתקל בכחול, שאם כבר יוצא אחד כזה, אני מרגישה צורך לקטוף אותו מיד ולחלוק איתכן את הפלא, ורק אחר כך להיזכר שבעצם מדובר בטרנד שכבר צימח זקן מהשנה שעברה.
אבל הצבע בכל זאת יפה, תודו. ויהיה מצוין בסתיו, ויראה נהדר על ציפורניים קצרות ורחבות מעט.

שתי שכבות, מריחה בסדר גמור על הצד העבה.  10 ש"ח בסופרפארמים שמוכרים את ג'ייד במבצע.
אז מה דעתכן, לקלקניות יקרות - שיחוק או פיהוק?
אני קצת מוצאת את עצמי לאחרונה, ובעיצומו של הקיץ, מתגעגעת ל... אהממ...קיץ. 

ריגושים זולים: GA-DE Lilac Melody

הרבה ריגושים זולים יש לנו כאן לאחרונה. ו - JADE מסתמנת כניצוץ של הבטחה בתחום. אמנם המבחר שם עדיין רחוק מלהשביע את תאוות הלקלקנית הממוצעת, ורוב הלקים שלהם נעים בסקאלה ששני קצותיה הם "משעמם יותר" ו"משעמם פחות". עם זאת, כנראה שהמגמה הנוכחית שם היא כן ללכת צעד קדימה לקראת העולם הלקלקני הנאור, גם אם משמעות הדבר בינתיים היא שללקים יש שמות סופסוף (לצד המספר), ושמסתמנת נטיה מסוימת ללכת בעקבות טרנדים שולטים. 
טרנד הלילך הפסטלי שתפס חזק הקיץ במותגים המובילים מתורגם עכשיו ללק חביב ב- 10 ש"ח שניתן לקנות בכל סופרפארם שמוכר את ג'ייד במבצע (שימו לב - לק של ג'ייד לא במבצע מתומחר עדיין ב- 50 ש"ח מופרכים וחסרי הצדקה).  
Lilac Melody (מס 381) הוא כמעט כפיל מדויק של Rumple’s Wiggin מקולקציית שרק של OPI. הוא אפילו דורש שכבה אחת פחות, מפני שהפורמולה של ג'ייד עבה יותר, וכך בשתי שכבות אפשר לחתום מניקור קייצי פסטלי קל דעת ונטול דאגות. 

ובהשוואה ל Rumple’s Wiggin:
 זרת וקמיצה - Rumple’s Wiggin
אמה ואצבע - Lilac Melody 

ה - Rumple’s Wiggin טיפונת בהיר יותר, אבל ההבדל לחלוטין זניח ובלתי מורגש.  בהחלט אפשר להסתפק באופציה הישראלית הזולה לאין ערוך, נטולת שלושת הרעלים, והנגישה יותר ללקלקניות בינינו שמעדיפות לא להזמין באיביי.
נכון, האיכות של הלקים של ג'ייד היא לא כמו האיכות של OPI. המברשת מעצבנת לפעמים ומרגישה זולה יותר. אבל דווקא בצבע הזה, היכן של- OPI נדרשות שלוש שכבות, ל- Jade נדרשות רק שתיים, וחווית המריחה ידידותית יחסית. אז למה לא בעצם?

ריגושים זולים: GA-DE Cosmic

כנראה שמשהו טוב קורה לג'ייד אם בשבועיים האחרונים יצא לי לקנות שלושה לקים שלהם!
קודם כל - ג'ייד התחילו לתת שמות ללקים שלהם ולא רק מספר. כנראה שמישהו הבין שם שמספר לבד זה דבר שלא מעניין אף אחד, לא מעורר שום אסוציאציות ופאסה באופן כללי.
שנית - יש גוונים חדשים כנראה. אני אומרת כנראה כי לא היתה לי היכרות מאד מעמיקה עם הגוונים של ג'ייד עד כה. רק פה ושם דברים שראיתי מהמבחר של סופרפארם. ג'ייד היא חברה שלא ממש התייחסתי אליה ברצינות עד כה. התרשמתי ממבחר דל יחסית, לא מאד מגוון, ולעיתים רחוקות בלבד היו להם יציאות לקים ראויות לרכישה.
שלישית - ג'ייד הם 3FREE, שזה אמנם לא חדש, אבל תמיד טוב.

Cosmic (שמספרו 356) הוא לק סגול כהה שמצאתי במבצע של 10 ש"ח בסופרפארם של קניון רמת אביב. צבע הבקבוק צד מיד את עיני - סגול כהה עם משהו שנראה כמו שימר ורוד, ועם זאת - קניתי אותו בידיעה שהוא עשוי לאכזב אותי, ולא היה אכפת לי רק בגלל שמדובר ב -  10 ש"ח.  בבית הוא התגלה כלא מאכזב בכלל - סגול כהה מאד, כמעט שחור אפילו, אטום לגמרי בשתי שכבות, ומה שנראה כמו שימר בבקבוק התגלה כמיקרו גליטר ורוד מקסים. הוא כמעט לא מורגש אמנם ובא לידי ביטוי רק בשמש, אבל הוא מלבב בהחלט. מה שכן - הצבע לא קייצי במיוחד, ואני טיפוס מאוד עונתי - גם בלקים וגם באופן כללי. הצבע הזה כמעט גורם לי לרצות שיהיה סתיו. נו טוב, לא באמת, אבל אולי המחשבה על לק כזה תגרום לי לפחות לא להיות מדוכאת כל כך ממחשבות על סוף הקיץ...

המריחה לא היתה בעייתית במיוחד, אם כי יש משהו לא הכי נוח במברשת - היא אוספת אליה יותר מדי לק, מה שיוצר עובי מסוים. עם זאת - לא מדובר במשהו בלתי נסבל, והתוצאה בהחלט מפצה על חסרון פעוט זה.

השימר הורוד באמת כמעט בלתי נראה, אבל אם תגדילו את התמונה הזו (שלמטה) תוכלו לראות אותו בקמיצה...

 
ובבית הוא כהה מאד:

האם גם לכן יצא להיתקל לאחרונה בלקים מעניינים/חדשים של ג'ייד? אם כן - אנא הגיבו והמליצו. לאור רכישות ג'ייד האחרונות שלי אני מוצאת שהם ראויים בהחלט לבדיקה מעמיקה יותר. כל המלצה תתקבל בברכה!

ריגושים זולים: ג'ייד 370

הורוד הזה מספיק טוב בשבילי. 

הוא הכי גירלי שיש, נטול שלושת הרעלים, נמרח בסדר גמור, עולה 10 ש"ח במבצע.  What's not to like?

רק מה הקטע של ג'ייד עם המספור? על המכסה יש 370, ומתחת לבקבוק A358. וזה לא הלק הראשון שנתקלתי בו שממוספר בצורה הזאת, מה שאומר שלא מדובר באיזו טעות נקודתית אלא שכנראה כך זה עם כל הלקים שלהם. מקורי משהו, יש לציין...

ריגושים זולים עם GA-DE A 307

 

לא רע, הא?

קרם כתום קורל אופנתי שיכול בשקט להוות אלטרנטיבה זולה ל A Good Man darin is Hard To Find מקולקציית הונג קונג של OPI.  אפילו הפורמולה לא רעה בכלל. אמנם לא בדיוק OPI וקצת סמיכה, אבל המריחה לא באמת בעייתית ושתי שכבות נותנות אטימות מצוינת.

אתם מוכנים לעוד בשורות טובות? חיפשתי ברשימת המרכיבים שעל האריזה את שלושת הרעלים הידועים כמסרטנים שנמצאים בלקים זולים רבים, הלוא הם טולאן, פורמלדהיד ו DBP, ואף אחד מהם לא היה רשום שם!

יש לנו כאן  Three Free ישראלי! הידד!!!

את הלקים של ג'ייד אני תמיד רואה בסופרפארמים עם המחיר המופרך של 50 ש"ח, אבל בתקופות של מבצעים אפשר למצוא אותם ב 10 ש"ח - מה שמכניס אותם בצדק לקטגוריית הריגושים הזולים.

המבחר של ג'ייד - וכאן החסרון -  לא הכי מרגש על פי רוב. צבעים מעניינים, נועזים או ייחודיים לא תמצאו שם. מה שכן, חיטוט וחיפוש רציני יכול להוליד כמה מציאות נאות, ולפעמים גם חלופות זולות ללקים הלא הכי מקוריים של מותגים יוקרתיים יותר. אני מחבבת את A Good Man darin is Hard To Find אבל אם אני יכולה להשיג משהו דומה מספיק בפחות מחצי המחיר ועוד ללא רעלים לא אהסס לבחור באלטרנטיבה הזולה.

הערה: על המדבקה שמתחת לבקבוק יש מדבקה שעליה כתוב A307, ואילו מעל המכסה יש מדבקה עגולה שקופה שעליה המספר 372. אני לא יודעת אם מדובר בשיטת מיספור מקורית או שמא אחת המדבקות נמצאת שם בטעות. אשתדל לבדוק ולעדכן.