סיכום קיץ, עלק

טוב, סיכום קיץ ממשי זה לא יהיה, ומהסיבה הפשוטה שהקיץ הזה כלל לא היה הקיץ שלי. היה זה הקיץ שלכן, לקלקניות יותר-מדי-צבע שלי, ואתן התפרעתן עם הלקים שלכן ברחובות ונפנפתן בכתומים שלכן, בורודי בזוקה (שוב!), וגם בכחולים ובירוקים. אני, שקולור בלוק היה בשבילי דרך חיים עד לא מזמן, ושאת אותן ציפורניים צבעוניות בהן אתן מנפנפות עכשיו  עשיתי שנה ושנתיים קודם (טוב, אולי חוץ מהורוד בזוקה), התחלחלתי לנוכח הטרנדיות שהמנהג הזה תפס, אחזתי את ראשי בידיים נטולות לק ומלמלתי ללא הרף "משהו פה לא בסדר, משהו פה לא בסדר". לא שזה עזר לי הרבה. אתן בשלכן המשכתן עם עוד כתום ועוד כחול ועוד ירוק,  מה שרק גרם לי להתכנס עוד יותר אל תוך עצמי ולשקוע בהרהורים דוחים. האם גם אני נראיתי כל כך רע בכחולים, ירוקים וכתומי ניאונים כמוכן? שאלתי את עצמי, האם גם אני נראיתי כה מתאמצת ופאתטית כמו שאתן נראות לי עכשיו? הקשיתי ביני לביני. את התשובה שלא איחרה לבוא קיוויתי לא לשמוע, אולם שמעתיה חרף זאת: כנראה שכן דרלינג, כנראה שכן...
העלבון היה צורב.

לכאורה הייתי אמורה להיות שמחה עכשיו: יש קצת פחות אדום ברחובות. אבל היי, הקולור בלוק שלכן לא פחות גרוע, בחיי! שתבינו, זה לא שאני לא מכירה בזכותכן להיות טרנדיות ולגלות את נפלאות הטורקיז. עשו כטוב בעיניכן, לקלקניות שטות, השתעשעו לכן בצבע כאוות נפשיכן. אבל זוהי גם זכותי לחוש סלידה, ריחוק, שאט נפש. זוהי זכותי המלאה לממש כל פיסת נרגנות שקיימת בי ולהטיח אותה כאן בפניכן כאילו אין מחר. ואתן יודעות מה? אפילו יותר מכך- אעשה זאת גם מחר!

לפני שנעבור לקיץ שלי  - עוד קצת פסולת שליקטתי ברחוב:  תופעת הנייל קולור בלוקינג, או איך שלא קוראים לזה כשכל ציפורן צבועה בצבע אחר. הופתעתי מעד כמה הגועל נפש הזה תפס. ראיתי כל כך הרבה קורבנות של הטרנד הזה ברחובות. מה אומר ומה אגיד? פחד אלוקים לצאת מהבית.

כשאין עכבות הציפורניים... צורחות? התמונה מכאן

ההשראה - ORLY. בחייכן, מה שנראה טוב בהפקות אופנה לא באמת נראה טוב במציאות. מישהו צריך לומר לכן את זה. 

אחוזת תחושת גועל, בדידות ואימה פניתי אני הקיץ אל האנטיתזה: כמה שפחות צבע.
לפניכם הלקים ששימשו אותי הכי הרבה הקיץ:

SAN TAN TONIO  מקולקציית טקסס של OPI ל 2011. (סקירה מפורטת כאן).
 חום מוקה שניחם אותי בזמנים (ומראות) קשים. זה אולי הלק שלבשתי הכי הרבה הקיץ.

GUAVA. לא יודעת מתי הוא הושק, והוא בטח בכלל לא מהשנה, אבל הורוד החם והמתוק הזה של CND חימם לי את הלב.
(לסקירה - כאן)

הוא רק נראה בוהק, אבל זו התמונה. במציאות הוא ורוד אפרסקי רגוע ונוסך שלווה מאין כמוהו. 

REVEALED שלפניכם  (של קולור קלאב, 2011) הוא אולי לא לק שלבשתי כל כך הרבה כמו השניים הקודמים, אבל מצאתי את עצמי פונה אליו מדי פעם. הלק בעל האיכויות הניודיות לא איכזב, וסיפק לי אפרסקיות מושלמת במינימום צבע. (כאן הסקירה המלאה)

ציוני שבח בקבוקיים לקולקציה ינתנו הפעם ל OPI על שודדי הקאריביים - קולקציה פסטלית ומעודנת ברובה שהעזה ללחוש כשבחוץ זעקות רמות.  זוהי הקולקציה החביבה עלי לקיץ 2011.

Stranger tides האלמותי מקולקציית שודדי הקאריביים. סקירה מפורטת כאן

קולקציה נוספת שחיבבתי, גם אם מעט פחות, היא French Affair של essie לאביב 2011. אהבתי את רוב הגוונים בה (Coat Azure הכחול הוא לא אחד מהם), אף על פי  - ואולי דווקא משום - שלא היתה בהם בשורה ענקית לעולם הלקים . מספיק חזיתי בזעזוע מה עושות בשורות ענקיות לרחובות האומללים שלנו...  שמרנות היא דבר שאני לומדת להעריך. כאנטיתזה לקולור בלוק שפשה סביבנו, הקולקציה הזאת היא אלטרנטיבה לא רעה (שוב, להוציא את Coat Azure).

French Affair מתוך קולקציה הנושאת את אותו השם של essie. סקירה על הלק כאן

זהו, בעצם. נתראה בקולקציות הסתיו.
אה, וגם... תקפצו לי.

[לכל הלקלקנים הזכרים: הפניות בפוסט הזה הן במין נקבה, אך אין כאן אפליה מכוונת. נקטתי בהפרדה מגדרית, שלא כמנהגי, כדי לא לחשוף אתכם אל ביקורת שממילא איננה מיועדת לכם. אתם מבחינתי הייתם בסדר גמור הקיץ]. 

סוף שנה, סוף עונה, סיכומים

מכיוון שאת חלקה הראשון של 2010, על קולקציות האביב והקיץ שלה, כבר סיכמנו לפני ולפנים, הסיכום של היום יתמקד בחלקה השני של השנה הנוגע לקולקציות הסתיו והחורף. אז מי היו הלקים השווים ביותר,  איזה מותג כיכב, איזה מותג אכזב, הטרנד השווה, הטרנד המבאס ועוד כהנה וכהנה אמירות מסכמות שלא ממש מועילות לאף אחד אבל איכשהו תמיד בלתי נמנעות.

כמה מילים מקדימות: חלקה השני של 2010 לא היה מזהיר מבחינה לקלקנית. קולקציות סתויות וחורפיות באו בזו אחר זו במאמצים נואשים להיאחז בטרנדים כושלים, כשהביצוע היה לא מגובש במקרה הטוב ועייף וממוחזר ברוב המקרים. נפלו כאן אפילו מותגים נחשבים ומוערכים שבדרך כלל יודעים לספק את הסחורה, אך הפעם כשלו ובגדול.

בניגוד לסיכומים של חלקה הראשון של 2010, שהתפרשו על פני שלושה פוסטים, כאן רשימת הלקים השווים מצומצמת בהחלט. למעשה, את הלקים המצטיינים באמת אפשר לספור על יד אחת, כשאצבע אחת אפילו נותרה פנויה ...

העפילו לגמר:

Chanel Paradoxal - אבי כל הסגולים חפורים. לצערנו פרדוקסל לא הצליח להגיע לכאן היום, אבל נמצא לו מחליף זהה (Dusky Mauve של Barry M) שהסכים להעביר לו את אות ההוקרה של "מה בבקבוק?" 

Merino Cool של Essie הוא הצאצא הרוחני הראשון של פרדוקסל, והוא לוקח את הקונספט החפור/סגלגל למקומות הכי יומיומיים ולבישים שניתן להעלות על הדעת. זוהי גרסה מרוככת ועם זאת מדויקת לעילא עם התאמה עונתית מושלמת (יצא לרגל קולקציית הסתיו של אסי)

Smokin' Hot של Essie הוא ה You Don't Know Jacques של 2010. מאז צאתו של You Don't Know Jacques האלמותי ל OPI ב- 2008, נראה שכל תקופה מתאפיינת ב You Don't Know Jacques שלה. אז זה של השנה הולך גם הוא, איך לא, בקו שהתווה פרדוקסל עם הנגיעות הסגלגלות, ובלי להתאמץ בכלל הוא מצליח להיות שלולית הבוץ הכי מגניבה של חורף 2010.

Essie Sew Psyched הוא פרשנות מעניינת וכלל לא בנאלית של הטרנד הצבאי, שכיכב אף הוא העונה,  והוא שילוב מרגש בין ירוק חאקי לאפור, כשהתוצאה מאובקת כדבעי.

כיוון שהרשימה באמת מצומצמת גייסתי לכבודכם רשימת בטא, שבה נכללים לקים שווים נוספים. אלה לא העפילו לגמר כל אחד מסיבותיו הוא, ולמרות זאת חיבבתי אותם והם כיכבו - כל אחד בתורו - ברוטציית הלקים הקיומית שלי.

שווים נוספים שלא העפילו לגמר:

Going Incognito  -  גם הוא מקולקציית החורף של Essie
למה כן? על זמני, על עונתי, ועוד ירוק מקסים לקולקציה הפרטית.
למה לא עלה לגמר? לא עונתי במיוחד, יכול היה באותה מידה לצאת בקולקציית אביב, ואין בו שום דבר שתופס את מהותה של 2010 דווקא.

Classic Camel מקולקציית Vintage Vixen של צ'יינה גלייז
 למה כן? צבע קאמל  בלתי שגרתי בעליל שנותן טוויסט לקונספט הניוד. הגוון גם טרנדי ואופנתי למי שמחשיב עניינים שכאלה, אבל בעיקר - אין עוד אחד כזה!
למה לא העפיל לגמר? צ'יינה גלייז כל כך דייקו פה עם הגוון אבל היו מוכרחים להוסיף שימר מוזהב כדי להתאים לקונספט של שאר הקולקציה הגרועה שבמסגרתו הלק הזה יצא. השימר המוזהב מפריע מאוד, והוא הדבר היחידי שמנע מ Classic Camel את התהילה.
  

Ingrid מקולקציית Vintage Vixen של צ'יינה גלייז:
למה כן? כאן יש לנו מקרה הפוך ל Classic Camel -  לק מוצלח שסוד קסמו הוא בשילוב שימר מוזהב בחפור. קונספט חדש, חביב, ביצוע מוצלח.
למה לא העפיל לגמר? בכל זאת, בגזרת החפורים היו לנו השנה מוצלחים, מדויקים וקולעים ממנו.

Peace on Earth מקולקציית החגים של צ'יינה גלייז.

למה כן? כי זה ירוק זית מופלא וגם הדבר הכי קרוב לחאקי שיצא העונה במסגרת המותגים הנגישים לנו הישראלים.
למה לא העפיל לגמר? מריחות מברשת, שימר מטאלי והשם הגרוע ביותר ללק שידענו מזה זמן.

Party Hearty של צ'יינה גלייז (קולקציית החגים)

למה כן? הגליטר הכי שמח, מסיבתי, קופצני עם שילוב צבעים הכי ילדותי ומקסים שניתן להעלות על הדעת.
למה לא העפיל לגמר? כי נראה שרק אני אוהבת אותו

(בתמונה פארטי הארטי מעל Pretty in Platinum של קולור קלאב)

Glitz & Glamour מקולקציית החגים של אורלי

למה כן?  כי זה הלק המטאלי בהא הידיעה של השנה ואולי הזהב המושלם ביותר של כל הזמנים.
למה לא העפיל לגמר? כי מטאליות היא בשורה שולית מאוד ל 2010.

Untamed Luxury של Color Club
למה כן? כי זה הגליטר הכי מפעים שיצא העונה (אחרי פארטי הארטי כמובן) והלק הטוב ביותר שקולור קלאב הוציאו ב 2010.
למה לא העפיל לגמר? כי הוא לא קשור בהכרח לא לשנה ולא לעונה. הוא גליטר טורקיזי על זמני ולכן הוא ראוי לתהילת עולם, ולא לתהילה זמנית של סייל סוף עונה של "מה בבקבוק?"

ציונים לשבח ולגנאי נוספים:

המותג שראוי להכי הרבה שבחים: Essie ללא ספק. עם שלושה לקים שהעפילו לגמר, ירוק אחד על זמני ושתי קולקציות מוצלחות באופן כללי, שגם אם לא כל הלקים בהן גאוניים, הן בהחלט מבטאות בחירות אופנתיות וראויות (אם נתעלם מהאדומים המצערים), שמעידות על גיבוש, אמירה ואפילו תעוזה מסוימת.  Essie הוא לא רק המותג הנבחר שלי לסתיו חורף אלא לשנת 2010 בכללותה, וגם בחלקה הראשון של השנה הוציא תחת ידו לא מעט כוכבים.

המותג שאכזב בגדול: OPI. אחרי קולקציית שרק המופלאה מהקיץ האחרון נראה שנגמרה ב OPI היצירתיות. קולקציית הסתיו של OPI היתה משמימה וכללה לקים כעורים ביותר שרובם רוכבים על הטרנד הרגרסיבי של שימר ופרוסט ששלט בתחילת הסתיו. קצת עדנה היתה ל OPI בקולקציית החגים שהוציאה כמה גליטרים חביבים ושימרים טובי לב, אבל אף לק משם לא הצליח לחרוג מעבר לנחמדות בת חלוף. ההמשך הפעילות של OPI לא היה מסעיר, והתמקד רובו ככולו בנסיון לחבור לסלבריטיז ולייצר קולקציות ילדותיות, גימיקיות וחסרות מעוף אופנתי או אמירה.

המותג שהשתדל אבל לא מספיק: China Glaze
למזלם של צ'יינה גלייז, הם יוצאים עם הכי הרבה קולקציות מכולם, יורים לכל הכיוונים ולכן יוצאים להם לקים לא רעים  פה ושם. בסתיו/חורף הנוכחיים הם יותר פישלו מאשר הצליחו, וקולקציית Vintage Vixen היא מופת של הפגנת כיעור וטעם רע. שתי היציאות המוצלחות משם - אינגריד וקלאסיק קאמל נראות יותר כמו משהו שהצליח במקרה. עם זאת, קולקציית Awakening להאלווין, שכללה שלושה לקים גליטריים היתה הומוריסטית, נחמדה ובהחלט במקום, וגם קולקציית החגים האחרונה ידעה פה ושם הברקות משמחות.

הקולקציה שנראתה הכי מבטיחה אבל אכזבה למרות הכל: Cosmic של Orly. כולנו חיכינו לבואה, כולנו התמוגגנו מתמונות הבקבוקים, כולנו מיהרנו לשלם 40 ש"ח לבקבוק כדי לקבל בסוף לא לק אלא שבר רעיון ליד. רסיסי זכוכית, דואוכרום, מטאליות, חייזריות ובטח עוד כמה קונספטים שלא מניתי חברו להם יחדיו לכדי קולקציה משונה עם הרבה יומרות אבל עם אף לא לק ראוי אחד.

הטרנד המבורך ביותר: חפור-סגול

טרנד מבורך שנשמח לקבל ממנו עוד: חאקי

הטרנד המשוקץ: חזרה רגרסיבית לשימר לסוגיו. ושלא תטעו - פרוסט ופויל הם גם סוג של שימרים (שניהם סוגים של שימרים מטאליים).  השנה אפילו ידענו חידוש בתחום השימר, בדמות טרנד רסיסי הזכוכית, שכבר מהקיץ החל לפקוד אותנו ולא מפסיק לעייף אותנו מאז.

הטרנד הגימיקי עם הכי הרבה פוטנציאל לעצבן: קראקל

גימיק שעורר באז אך כבר הספיק להשכח (ובצדק): טופים שאמורים לעשות ללקים את מה ש NFU OH יודעים לעשות ללקים שלהם גם בלי טופ. נציגים בולטים של הטרנד הם Sally Hansen Hidden Treasure ו Nubar 2010.

המותגים שלא הצליחו לבלוט השנה (למרות אי אלו יציאות חביבות): Zoya, Color Club, Nubar,MAC



כדי לקבל תמונה מלאה יותר על 2010 הציצו גם בפוסטים המסכמים לאביב ולקיץ:
חלק א
חלק ב
חלק ג

בתקווה לשנה לקלקנית מוצלחת!