Color Club Love 'em Leave 'em

בדרכו הארוכה ממיטל לרותי נחת אצלי לחניית ביניים הלק עם הקונספט המופרך ביותר עלי אדמות - ניוד הולוגרפי.
אני בטוחה שהוא ירשים חלק מכן, אבל אצלי הוא לא עבד. הולוגרפיות, כך מסתבר, היא כשלעצמה איננה תכונה שאני מעריכה בלק (לפחות עד להודעה חדשה), אבל גם לו הייתי מעריכה אותה יותר הייתי מתאכזבת כי מאוד קשה לזהותה כאן. אתן יודעות איך זה, לקים הולוגרפיים דורשים זווית מאוד ספציפית של שמש, וסתם אור יום לא מספיק טוב בשבילם, כך שכאשר צילמתי אני את הסווטצ'ים האלה באור יום אך לא בשיא השמש, לא הצלחתי לזהות הולוגרפיות של ממש. כדי ליהנות באמת מלקים הולוגרפיים צריך או לעבוד בשמש (שזה להיות לקלקן מציל בעצם, לא?), או להיות בעל מבנה אישיות יחודי מאוד שמתאפיין ביכולת דחיית סיפוקים נדירה. כלומר, צריך להיות אדם שמסוגל לבלות במחיצת לק ימים שלמים בידיעה שהדבר החשוב/היפה/המשמעותי ביותר בלק יתגלה למשך דקות ספורות בלבד. באשר לניודית - אף על פי שאני עכשיו בתקופה לקלקנית צבעונית פחות, הגוון עצמו לא ממש דיבר אליי - חום בהיר בז'י שכזה.  אני מעדיפה את גווני האנטי צבע שלי כרגע עם מתקתקות נסתרת וקצת יותר ורדרדים/אפרסקיים. וגם...בקרם בבקשה. הטקסטורה (כלומר, ההולוגרפיות בשעותיה המוצלות, כאשר אין איש שמזהה אותה כהולוגרפיות) היתה יכולה לעבוד טוב בתור בד ריפוד או אף וילון כבד עם פיל של פעם, אבל בהקשר של לק ניודי יש בה משהו קצת חסר שיק לטעמי.

Love 'em Leave 'em יצא במסגרת קולקציית Wild at Heart ב- 2009, ובתמונות אני עם שתי שכבות. הפורמולה היתה טובה, אבל נדמה לי שזמן הייבוש היה קצת איטי מהרגיל ביחס לקולור קלאב, אם כי אינני משוכנעת בכך, ויתכן שאני טועה (לרוב אני מתחילה לצלם מיד לאחר המריחה וכשהצילומים נשלמים הלק כבר יבש. כאן הוא לא היה יבש לאחר הצילומים).

Color Club Soft as Cashmere

השבוע האחרון בבלוג לא היה צבעוני במיוחד ולגמרי בסימן סתיו עם גוונים חומים ואפרפרים. מה לעשות? כזה הוא הסתיו. אבל אני מבטיחה שבקרוב מאוד תגיע צבעוניות מפצה. אתם רק צריכים לשרוד את הפוסט הזה, שגם הוא במגמת סתיו חסרת צבע שכזו.
אגב, לי זה עדיין לא מפריע כל כך, ומצדי אפילו אין לי בעיה להמשיך עם הצבעים האלה עוד שבוע שבועיים... הבעיה היא שזה פחות או יותר האחרון בז'אנר שנמצא ברשותי. אז עד לרכש הבא - קבלו את Soft as Cashmere מבית היוצר הקולור קלאבי החביב עלינו כל כך.
המריחה היתה בסדר גמור אם כי הפורמולה היתה מעט דלילה ונדרשו שלוש שכבות.

זהו עוד אחד מהצבעים האלה שנורא קשים להגדרה אבל קלים לקטלוג קטגורי. הקטגוריה היא כמובן החפורים המלוכלכים, אבל הצבע הוא משהו שמאוד מזכיר תערובת מלט שיש בה אפור, בז', חום וירוק. שילוב מעניין בין חפור וחאקי, בהשראת הטרנד הצבאי שפקד אותנו לאחרונה.

ולאלה מביניכם שמבכרים את האופציה הטבעית - פשוט טבלו ציפורניכם בקערה עד לכיסוי מלא והמתינו לייבוש באוויר הפתוח.

סיכום קיץ: חלק ג' - צבעים שנהניתי ללבוש הקיץ

מהם הצבעים שלבשתן הכי הרבה הקיץ? כאלה שמצאתן את עצמכן חוזרות אליהם שוב ושוב, והרגשתן שלא משנה כמה תלבשו אותם אף פעם לא ימאס לכן? בטח היו לכן לפחות אחד או שניים כאלה. ספרו לי עליהם!

אצלי היו דווקא לא מעט כאלה הקיץ. מבין אלה שראיתם לאחרונה, Flip Flop Fantasy של של צ''ינה גלייז ו Tart Deco של אסי  הם שני לקים שכיכבו על הציפורניים שלי לא מעט הקיץ (תמונות שלהם נמצאות בפוסט הראשון בסדרת סיכומי הקיץ), אבל היו עוד כמה. לא כולם זכו להכלל ברשימות הקודמות כי הם לא בהכרח הטרנדיים ביותר, המשפיעים ביותר, או המאפיינים ביותר את קיץ 2010, אבל נהניתי מהם לא פחות, ולעתים אף יותר. בכל פעם שפניתי אליהם הם גרמו לי להרגיש טוב, ונראה לי שהם ילוו אותי עוד קייצים רבים, וחלקם גם עונות אחרות. 

Pucci-Licious של קולור קלאב הוא אחד הסגולים היפים ביותר שאי פעם היו לי.  לדאבוני, בכל הנוגע לפורמולה, הלק הזה הוא תאונה מצערת. הנוזל שהיה בבקבוק היה כזה שלחלוטין אי אפשר לעבוד איתו ונאלצתי לדללו.  תחילה דיללתי אותו עם המדלל של Seche, ונראה לי שהחומר הזה פגע אנושות בברק של הלק. בהמשך דיללתי אותו עם מדלל רגיל, שהפך איכשהו את הפורמולה למשהו שאפשר למרוח אותו על הציפורן. הברק לא חזר, ולכן התמונה שלפניכן היא עם טופ גלוסי.

 

Van D'go של אסי הוא ורוד אפרסקי פסטלי ורך מהסוג שתמיד רציתי שיהיה לי ולא מצאתי. הוא צבע שמח מאוד מצד אחד, ומצד שני, הקרבה של הגוון שלו לגוון עורי הופכת את הנוכחות שלו לעדינה מאוד. ומנה של עדינות היא לפעמים כל מה שלקלקנית צריכה.

Peachy Keen של צ'יינה גלייז הוא ללא ספק האפרסק המושלם ביותר שראיתי בכל הזמנים. שוב ושוב הוא מצא את דרכו אל ציפורניי הקיץ, אבל אני בטוחה שהוא יעבוד טוב גם בעונות אחרות.

 Playa del Platinum של אסי שימש אותי מצוין במצבים של ניאון אוברדוז הקיץ. בכל פעם שמאסתי בצבעוניות הבוהקת והרועשת של הקיץ, מצאתי שהאפרפר הבז'י החצי מלוכלך חצי נקי הזה מרגיע אותי ועושה לי נעים. נראה לי שאאמץ אותו גם בסתיו.

Grape Pop של צ'יינה גלייז הוא לא בהכרח צבע קייצי. הגוון הכהה יחסית שלו הופך אותו ללק שבשקט יכול להתאים גם לשאר עונות השנה. עם זאת, קרה לי המון פעמים הקיץ שהתחשק לי ללבוש אותו. כל פעם שרציתי משהו קצת כהה, Grape Pop היה הבחירה הכמעט אוטומטית שלי. זה לא הגוון הכי מיוחד בעולם, ויש בשוק גוונים הדומים לו, ועם זאת - תראו כמה הוא יפה!

Essie Playa del Platinum

אחרי כל כך הרבה צבע בקולקציית Resort מגיע תורו של האנטי צבע. אני חושבת שזה יפה ש Essie דואגים לאזן, אבל לדעתי ההישג המרשים ביותר שלהם עם הצבע הזה הוא ביצירת פסטל מלוכלך ומאובק. תחשבו על זה רגע - מתי היה לנו כזה? יש המון אפורים בהירים, אבל אפור כשלעצמו הוא לא צבע מלוכלך, לפעמים הוא אפילו צלול ותכלכל ומבהיק בנקיונו. השילוב של אפור עם חום הוא שיוצר את אפקט הטינופת. Playa del Platinum הוא חום אפרפר בז'י שמזכיר קצת תערובת מלט. והוא בהיר כל כך וקליל, שלפעמים הוא נראה כמו לבן עכור, שיכול בשקט לתפקד כסוג של ניוד עם טוויסט.  מבחינתי הוא לגמרי התחליף הקייצי ל  You Don't Know Jacques. קסם של אורבניות מרוככת בצבעי פסטל.