Orly Fowl Play

רבים מוצאים את Fowl Play מרגש, וחשבתי שיהיה זה אך נכון להעמיד זאת לבחינה מדוקדקת כאן.

על מה כל המהומה? מדובר בלק סגול כהה עם פליייקיז (Flakies). בניגוד לאבקת הנצנצים החביבה שגורמת לנו לזהות את הלק שמכיל אותה כ"גליטר", הפלייקיז הם למעשה חתיכות נצנציות אשר  בניגוד לגליטר הרגיל אינן זהות בגודלן, דבר שיוצר מראה לא לגמרי אחיד ותורם לאפקט שנחשב על ידי רבים כ"מעניין". 

יש לי ביקורת רבה על אפקטים בלקים, שהחלה להתגבש כאשר גיליתי את סדרת האפקטים המתועבת של CND (תיעוב זה ממש לא התפתח לאחרונה. הנה לינק לפוסט ישן שבו אני שופכת חמתי על הסדרה האיומה), וזו רק התחזקה עם הזמן לאור יציאתם של עוד ועוד אפקטים לאוויר העולם, כך שעמדתי די מוטה מראש. אני עדיין בעמדה הפיוריסטית, והשמרנית אם תרצו, הרואה בכל העיסוק בלקים פולחן של צבע, כאשר במסגרת זו השאיפה ללק טוב אינה אלא שאיפה לדיוק בגוון. כל המשחק הזה של גימורים ומרקמים לא מדבר אליי. אם לדייק - זה כן דיבר אליי בשנה הראשונה שבה לקים הפכו לתחביב רציני שלי, אבל זה חלף עם הזמן. בתחילה שנאתי רק את האפקטים הטהורים - כאלה שנמכרים כשכבת טופ שאמורה לשנות את גימור הלק שמתחתיה, אבל בהמשך הסלידה התקדמה גם ללקים אשר האפקט בהם הוא בילט אין. גימורים מוכרים ללקים, שאנחנו כל כך רגילים אליהם וכמעט שוכחים שהם בעצם אפקטים הם שימר, פנינה וגליטר. פלייקיז זה גימור פחות נפוץ ללקים, ונמצא איתנו רק כמה שנים, ואנו מוצאים אותו במעט לקים, והוא התפתח כנראה  - אבל אל תתפסו אותי במילה, אני לא היסטוריונית לקים מוצלחת - כנסיון חיקוי הלקים של המותג NFU OH. 

אני עדיין קונה לקים כאלה מדי פעם, בעיקר אם הם זמינים לי ולא יותר מדי יקרים,  אבל זה רק בגלל שאני נהנית להביאם לבלוג ולהתווכח אתכם, לקלקני פולמוס שלי, ולא כל כך כי אני נהנית להסתובב איתם (עם  Fowl Play דווקא הסתובבתי. לא נורא סבלתי אבל גם לא ממש נהניתי ואני לא בטוחה שזה יקרה שוב).
אז קדימה, היו מקסימים וספרו לי כמה אתם אוהבים את Fowl Play!

הפורמולה היתה נהדרת ואטומה למדי, אף על פי שבתמונות אתם רואים שלוש שכבות. לדעתי אם אתם לא מתכוונים לצלם את הלק אפשר להסתדר עם שתי שכבות. חשוב יותר - ציפיתי להסרה מייסרת, כמו הסרה של גליטרים רגילים, אך למרבה הפלא היא עברה בקלות וללא בעיות מיוחדות (אני משתמשת באצטון טהור כמסיר לק, ולא בכל מיני תחליפי אצטון).

אני רכשתי את Fowl Play  בטראנסדיזיין, אבל שמעתי שהקולקציה שבמסגרתה הוא יצא  - Birds of a Feather -  נצפתה כבר במחוזותינו (לקים של אורלי ניתן להשיג בדר"כ בסופרפארמים ב - 25 ש"ח). 

ל OPI יצא לפני כשנה לק דומה במהדורה מוגבלת, שנקרא  Merry midnight. לקלקנים רבים ברחבי הרשת רואים בשני הלקים דיופים. במקרה יש לי את Merry Midnight, ואני יכולה לומר שעל אף שהקונספט זהה  - לק סגול עם פלייקיז אדומים - הגוון של OPI הוא חצילי יותר - כלומר, יותר נוטה לאדמדם חום. אם יהיה לי זמן וחשק אולי יום אחד אעשה לכם פוסט השוואה. 

Orly Nite Owl

טוב, יש לי עוד חוב אליכם מקולקציית הסתיו של אסי - לק חום יפהפה שהוא אולי האהוב עלי ביותר מכל לקי הקולקציה, אבל לא הספקתי לצלמו. החלטתי שבמקום להתעקש על שיטתיות חמורה שבמסגרתה אני מעלה קולקציות בצורה מסודרת, פשוט אצלם כל לק שאני לובשת במקום לחכות לרגע שבו יהיה לי זמן לצלם סווטצ'ים של קולקציות שלמות (זה כנראה לא הולך לקרות בקרוב).
אז את הלק שלפניכם אתם רואים רק בגלל שהוא על הציפורניים שלי כרגע. הוא נקרא Nite Owl והוא משתייך לקולקציה בשם Birds of a Feather, שלא הגיעה לארץ למיטב ידיעתי, וקראתי ברשת שמדובר בקולקציה מוגבלת. הוא נקנה בטראנסדיזיין.
ובכן, אני לא יודעת מה אתכם, לקלקני דעת יקרים, אבל אני מוצאת את הלק הזה מוזר ביותר. מדובר בחפור בהיר עם שימר שמעניק לו גימור פרוסטי/מטאלי נוגד ברק מהסוג שאני לא אוהבת בדרך כלל. את הגוון אני אוהבת מאוד - משהו בין חול, חימר ונגיעות נוזל שלוליתי שעורבבו יחדיו לתערובת בהירה מאוד וקרת גוון. השימר מוסיף קור לגוון, ובתאורות מסוימות הלק אפילו נראה כמו כסף מלוכלך. קשה לי לומר שאני אוהבת את הגימור, ואפילו שקלתי להסיר את הלק אתמול, ממש מיד לאחר שמשחתיו, לאור התוצאה, אבל ברגע האחרון החלטתי להשאירו ולקוות שיקרה משהו שיחבב עליי את הלק.  הבוקר קמתי כשאני מחבבת את הלק מעט יותר, ועודני מצפה להתפתחויות, שכן, אני מתקשה שלא להתבאס מהעובדה שהוא לא קרמי. אני מנסה לשכנע את עצמי שלמרות הכל, ללק יש קטע, ובינתיים זה עובד: הלק עודנו על ציפורניי המקוצרות (כן, כן. לאחר הטפות אין ספור ללוק מכשפה נאלצתי אני לקטום את ציפורניי עקב שבירות והתפצלויות).

המריחה היתה מצוינת. בתמונות אני עם שתי שכבות וטופ של POSHE (שימו לב: ברוב הסווטצ'ים אני בלי טופ, אלא שהפעם מדובר בלק שאני לא רק מסוויצ'ה אלא גם לובשת, לכן אין מנוס משכבת ההגנה). למרות הגימור המחוספס למראה, אם מעבירים אצבע על הלק היבש (לפני הטופ) המרקם חלק לגמרי. 

פוסט אורח מאת יוליה: מבט על הקולקציות הראשונות של השנה – ציפיות והבטחות

(יוליה היא חובבת לקים שהכרתי דרך הבלוג ואפילו יצא לי לפגוש במסגרת אי אלו טרנזקציות לקלקניות שהתקיימו בינינו בחודשים האחרונים). 

האביב הוא תקופה מבלבלת בהרבה מדינות בעולם, אבל לא בישראל. בזמן שחברינו מעבר לים מנסים להחליט האם עדיין יש גשם או שהשמש כבר מבצבצת מבין העננים, אצלנו הכל בטוח – יש קיץ. חברות הלקים שמתאימות לצערנו את המוצר שלהן למצב הרוח של הקונה מעבר לים, מבולבלות לא פחות ולכן נאלצות להמר בו זמנית על שני קווים שונים.
אני מדברת כמובן על הכפילות שנמצאת אצל כל החברות הגדולות;  לקים פסטליים ולקים בצבעים מאוד חזקים וזוהרים שיוצאים באותה קולקציה. כך בעצם יש התייחסות גם לאביב כאל עונה רומנטית, חלומית שמעודדת את השימוש בצבעים שקטים ועל כן הקו הפסטלי. ובו זמנית, אביב הוא הזמן שלפני הקיץ, ולכן אנחנו רואים כאן צבעים שכבר מאוד מתאימים לקיץ , צבעים שנותנים הצצה לבשורה שתתפוס מקום מרכזי בקולקציות הבאות - החורף נגמר, אפשר לחגוג!". זאת הסיבה שבקולקציות הראשונות של השנה, כשהמצב עדיין לא ברור, האם כבר חם או לא, אנחנו מקבלים קולקציות כמעט כפולות שלפעמים הקשר בין הלקים של אותה חברה הוא מקרי בהחלט.

אז מה מצפה לנו השנה, מה הצהרת הכוונות של כל החברות?
והאם יש בשורה אביבית מוצלחת שתגרום לכולנו ליפול מהכיסא ולרוץ לכיוון הארנק?

 נתחיל מאחת הקולקציות המוצלחות, ששייכת לא במפתיע לחברת ESSIE - Spring Collection 2011. כאן אנחנו רואים קולקציה רחבה של החברה, שמצליחה לשמור על אחידות פנימית בין כל הלקים. מדובר בחמישה צבעים פסטליים בגוונים שונים עם רמיזות קלות לשובבות (שימו לב ל- Kisses & Bises), וצבע כחול חזק אחד (Coat Azure), שהוא המבוא לקיץ שעוד יבוא.
מדובר בעיניי בקולקציה מגובשת ששומרת על צבעים רומנטיים יחד עם שמות קלילים כמו - French Affair , Topless & Barefoot  ו- Nice is Nice . מדובר בגוונים מעניינים שבהחלט יתאימו לפלטת הצבעים האביבית גם של הלקוחה הישראלית וגם של אחות בארצות הקרירות יותר. 

חברת ORLY היא עוד חברה שמתחילה את השנה גם היא מדגש חזק על הצבעים הפסטליים עם רמיזות לצבעים חזקים, בקולקציה שתהיה זמינה בתחילת פברואר, Precious Collection for Spring 2011 . הקולקציה מוצלחת מכיוון שקיימת התייחסות למגמה החוזרת של לקים מטאליים, אבל היא עדיין מפספסת משהו כי מדובר אומנם בצבעים מוצלחים (Ancient Jade  ו- Royal Velvet ), אבל רוב הצבעים הם כאלו שכבר ראינו ולכן הם לא מעוררים את ניצוץ העניין הדרוש לקולקציה חדשה. גם כאן יש חלוקה כמעט זהה לזו של  ESSIE עם 4 פסטליים ו-2 כחולים חזקים שאצל ORLY מתאימים יותר לשעות הערב מאשר לבשורה על בוא הקיץ. על כן לטעמי מדובר בקולקציה שמטרתה להשלים חוסרים לכל אלו שפספסו את צבעים הראשיים בעונות הקודמות.

China Glaze היא חברה שנוהגת להוציא קולקציות גדולות, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה גם עכשיו לחקור את נושא הכפילות בצורה הרבה יותר מעמיקה. וכך אנחנו רואים גם בקולקציה הראשונה של השנה Anchors Away, מעין קולקציה כפולה. מדובר ב12 לקים שמתחלקים בצורה שווה; 6 לכיוון הפסטליים ו-6 לכיוון הקיץ. בשישייה הפסטלית אנחנו רואים כמה גוונים של אפור (שימו לב ל Sea Spray היפיפה ול - Sunset Sail  המעניין), כמה גוונים של אפרסק וצבע סגול "מלוכלך" Below Deck שמתאים פחות לתקופה השמשית של השנה. לעומת שישיית הפסטליים שמפגינה סימנים של בינוניות, בשישייה הקיצית אנחנו כבר יכולים לראות כמה צבעים מעניינים. השישייה שמושפעת מצבעי הקשת, היא שישייה חזקה עם אמירה קיצית ברורה. כך למשל אנחנו רואים את Life Preserver שדומה לחמרה ונותן מראה סולידי מעניין ואת Starboard בצבע הדשא השובב. הצבעים כאן הם צבעיים של קיץ, שגורמים לנו לחשוב על כפכפים, שמש ושייט על יאכטה (למי שיכול להרשות את זה לעצמו).

ואחרונה חביבה היא OPI עם הקולקציה Texas על צירופיה השונים, שסה"כ נותנים לנו עוד 12 לקים לשנה זו. מדובר גם פה בקולקציה מורחבת, שחלקה מתייחס לסוף שנה שעברה וחלקה כבר משתייך לתחילת 2011. OPI הוא מותג שנוהג לחדש ולא מעט לקים שובבים יצאו משורותיו, אבל במקרה של  Texas מדובר על קולקציה שכולה שייכת עוד ל2010 עם ניסיון קלוש לרמוז לקיץ שעוד יבוא. אומנם מדובר בקולקציה יפיפה, עם צבעים יפים כמו Houston We Have a Purple המסוגנן, Suzi Loves Cowboys השוקולדי ו- Guy Meets Gal-veston הכייפי, אבל עדיין אלו הם צבעים שמתאימים לערב, להידור וחורף. גם בקולקציה הזו אנחנו רואים צבעים מטאליים מעניינים כמו It’s Totally Fort Worth It , אבל אפילו קיומם של כמה גוונים של כתום לא הופכים את הקולקציה לחדשנית או אביבית. הפעם OPI עשו קולקציה מוצלחת וסולידית, שהקשר בינה לשובבות אביבית, אולי רק בשמות הלקים. Do You Think I’m Tex-y?

עדכון, שיתוף ולק אנונימי

רציתי רק לעדכן אתכם בשני עניינים:
1. אין לי זמן אליכם עד ה 31 לחודש. 
2. היום אני אמורה לקבל חבילה ובה לקים מקולקציית האביב של צ'יינה גלייז.

מעבר לעניינים הטכניים, רציתי לשתף אתכם בעוד עניין. אני לא יודעת אם אתם יכולים לעזור לי בזה - אבל הקרייב הנוכחי שלי בלקים הוא טוויסט אפור/מאובק/מלוכלך בגוונים מתוקים. רוצה לראות ורודים חפורים, כתומים אפרפרים וקורליים מטונפים. אפילו אדומים (!) מאובקים יתקבלו בברכה. לא ראיתי גוונים כאלה עדיין, והרעיון נחת עלי לפתע פתאום אמש, בעודי מהרהרת במוצלחותם של המלוכלכים שפקדו אותנו החורף. חשבתי שזה יכול להיות רעיון מצוין אם הטרנד הזה יתפוס כיוונים קייציים יותר (וקרמיים בבקשה!). אז חברות הלקים (או לקלקניות עם קשרים בחברות הלקים) - לתשומת לבכן!

וכדי לא לבאס אתכם במלל נטול תמונות, הנה לק אנונימי של אורלי שקיבלתי במתנה מהלקלקנית החמודה צ'. הוא קייצי, סגול ורדרד ועם שימר תכלכל. הוא בא בבקבוק מיני ולא היה רשום עליו שם. מסווטצ'ים שיצא לי לראות ברשת, הוא מזכיר לי לק מקולקציית ויוה (שמשום מה לא הגיעה לארץ), כך שבהחלט יתכן שהוא משם.  הלקלקנית צ' אמרה שהוא לא בשבילה. למעשה הוא גם לא בשבילי, אבל אולי אתם תמצאו משהו נחמד לומר עליו.

 

עדכון: הלק הוא אכן RIO כפי שהציעה המגיבה האנונימת פה, והיא צדקה שהשם רשום בצד הבקבוק ולא בתחתית כמו שהורגלנו. טרם הצלחתי לברר מאיזו קולקציה הוא.

Orly Galaxy Girl

אוי כמה שהייתי חולה! מיום רביעי שעבר עד אתמול הייתי עם חום ושיעולי אימה. עם השיעולים אני עדיין, אבל החום ירד סופסוף לאחר שישה ימים. אף פעם לא היה לי חום שישה ימים רצופים. על כל פנים - הוטב לי מעט, ובעזרת פלאי הרפואה המודרנית (שכללה צילומי חזה ואנטיביוטיקה ליצור בגודל היפופותם)  ניתן לומר שחיי ניצלו לעת עתה. כנראה שהמשמעות של זה מבחינתכם היא שלא נעלמתי - כפי שחלקכם חשבתם שקרה לאחר הפוסט הקודם - וככל הנראה תצטרכו עדיין לסבול אותי פה ושם. בתמורה אסבול גם אני אתכם.
לכל המגיבים והמגיבות בפוסט הקודם  - תודה רבה! שמחתי לשעשע אתכם, ואשמח לעשות זאת שוב בהזדמנות כשיבשילו התנאים וכשהנסיבות תצטרפנה שוב לכדי מקרה מיוחד במינו שהוא שילוב של חג או יום טוב, מחלה, פרמצבטיקה מערפלת תודעה, ונפש הנקרעת בין רצון להשתעשע, רצון לנזוף ורצון להינזף. שמחתי גם לגלות את נטיותיכם המזוכיסטיות. היום זו לא בושה, זה אפילו כמעט טרנד, כך שתרגישו נוח. אני מהצד השני מבטיחה להשתדל לתמוך ותמיד לתת את הזפטה לכשתזדקקו לה.

ולעניינים הרגילים. לפניכם, באיחור מה, גלקסי גירל של אורלי. כאן אחסוך במלל כי הבטחתי שהוא יהיה זהה פחות או יותר למלל שליווה את ג'וליאן של זויה מאחד הפוסטים האחרונים. אז נשארו רק סווטצ'ים. ואלה הם:

 (ותודה לקולגה מיטל שממנה הלק)

ועכשיו התייעצות קטנה: עשיתי מילארדי רכישות קוסמטיקה שאינן קשורות ללק בתקופה האחרונה. מוצרים של בנפיט, לאוקסיטן, מאק, סטילה, לנקום, ארמאני, אסתי לאודר, סמאשבוקס, ואפילו שלחתי  ידי לתחום הקוסמטיקה העממית בהמלצת מרינה וקניתי מוצרים של ניקס ומילאני.  השאלה שלי היא כזאת - האם תרצו לשמוע עליהם (או על חלקם) חוות דעת, ביקורות והמלצות  בפוסטי לא לק שאעלה כאן מדי פעם? חשוב לי להדגיש שהדבר לא יגרום לבלוג לאבד את צביונו כבלוג לקים. אשמח לדעתכם בעניין. (ולמי ששואל למה שלא אעשה זאת בבלוג שפתחתי בתפוז בזמנו, תשובתי היא שכרגע קשה לי לנהל שלושה בלוגים על כל הכרוך בתחזוקם, התמודדות עם תגובות מקוראים שונים, קהלים שונים וממשקים שונים. העניין תובעני יותר משחשבתי ואני מתקשה לעמוד בביצוע ).

חוץ מזה, אנחנו כבר בשנה חדשה ועוד מעט - שוב באיחור -  יגיעו תורם של הסיכומים. אז הכינו את עצמכם והתחילו לחשוב על הלק שהכי עשה לכם את זה ב 2010 - כי אני לא הולכת לעשות את זה (אבל אני כן עומדת לשאול). 

Orly Rockin' Rocket

גבירותיי ורבותיי, לפניכם מקרה מצער שאני מסרבת לתת עליו את הדעת או לקחת עליו אחריות.
לזכותי יאמר שהוא נראה מצודד בבקבוק בתאורת הסופרפארם. לגנותי, אני מניחה, יאמר ש I should have known better.

 

 

Rockin' Rocket הוא חבר בקולקציית החגים הלא הכי מוצלחת של אורלי Tis The Season לחגי 2010, וניתן להשיגו בסופרפארם ב 25 ש"ח.

Orly Glitz & Glamour

אני יודעת, קצת זנחתי אתכם לאחרונה. אבל קבלו פיצוי -לק הזהב הכי מנוצנץ ונוצץ שיצא לי לראות ever מונח פה לפניכם.
ואפילו טוב מכך - בשביל להשיגו לא צריך לערב משלוחים טראנס אטלנטיים. מספיק לקפוץ לסופרפארם הקרוב ולאספו בחן עם או בלי (אני אומרת - בלי) אחד מחבריו האחרים לקולקציית החגים של אורלי.
בעיני הלק הזה הוא מלקי החגים המשובחים ביותר שיצאו השנה, והוא ללא ספק הזהוב הטוב ביותר שיצא לי לראות בשנים האחרונות. לא עוד זהב חולי, סולידי עייף ומשרדי, אלא הדבר האמיתי (נו טוב, המזויף, בעצם. זה שמוכרים לכם כזהב אבל הוא הרבה יותר מנצנץ והרבה יותר זול).


שימו לב: כל התמונות נלקחו ביום גשום וסגרירי  (שישי שעבר) ואף אחת מהן לא זכתה לנגוהות קרני השמש.

 

 

 

 

הפורמולה טיפוסית לאורלי - דלילה במקצת ונמרחת בשכבות דקות. בתמונה אתם רואים שלוש שכבות.  כיוון שגם יצא לי ללבוש את הלק אני יכולה לדווח שהעמידות היתה מהגרועות שידעתי אי פעם. עוד ביום הראשון החלו קילופים גדולים וגסים בכמה אצבעות.  אבל קחו עניין זה בערבון מוגבל כי לאחרונה עמידות גרועה היא עניין שבשגרה אצלי, ואני תוהה אם לייחס זאת ללק, למצב הרעוע של ציפורניי (שעברו קיצוץ חסר רחמים בימים האחרונים), לטופ החדש שבו אני משתמשת בתקופה האחרונה (סאלי האנסן Insta-Dri) או לשילוב של השלושה. עם זאת - גם ביחס לעמידות הגרועה הרגילה, הלק הזה הפגין חוסר עמידות במימדי שיא. מעניין יהיה להשוות עניין זה עם משתמשים אחרים ולבדוק האם אכן מדובר בעמידות גרועה כל כך. אז קדימה - כיוון שהלק הזה שווה רכישה גם אם הוא עמיד לשעה אחת בלבד -  מהרו לרכוש ולדווח!
25 ש"ח בסופרפארם. 

סווטץ' חורף ראשון עם Orly Meet Me Under the Mistletoe

כן כן לקלקנים יקרים, זהו הסווטץ' הראשון שצילמתי מזה הרבה זמן בתנאי חורף מוחלטים. היה זה יום שישי האחרון, והשעה היתה שעת צהריים. קצת קודם לצילומים עוד היה מעט אור יום, אבל בעודי מורחת את הלק על ציפורניי, הגשם החל לרדת וקדרות אפלה השתלטה על הכל. אף על פי כן הצטיידתי באומץ, בגבורה ובחירוף הנפש הבקבוקיים האופיניים, ולא נתתי לכל אלה להעיב על שגרת הלקלקנות הקדושה שלנו.

למרות זאת, אני מוכרחה לציין שהתאכזבתי מ Meet Me Under the Mistletoe. אמנם לא חשבתי להזמינו מאיביי או מטראנסדיזיין, אך כששמעתי שקולקציית החגים של אורלי הגיעה לארץ אצתי רצתי להשיגו כאילו מדובר ביהלום נדיר שתומחר בטעות במחיר כיכר לחם.
ירוקים מנוצנצים הם לחם חוקם של החגים, וכל שנה סמוך לכריסמס יוצאים מותגי הלקים עם קולקציה מנוצנצת שמקומו של הירוק (כמעט) לעולם לא נפקד בה. ירוקים נפלאים באו לעולם בדרך זו, אבל Meet Me Under the Mistletoe (זה נורא להקליד את כל זה כל פעם!) הוא לא אחד מהם. הנצנוץ שלו הוא תוצאה של משהו שהוא ספק גליטר ספק שימר: הנצנצים גדולים הרבה יותר מאלה של השימר הממוצע, אבל גם קטנים וצפופים יותר מאלה של הגליטר הממוצע. הגימור הוא יותר כמו בלקים שימריים מאשר בלקים גליטריים, ואם תחליקו באצבע על הלק היבש תגלו מרקם חלק לגמרי נטול גבשושיות או גרגירים. מעבר לזה אין בלק הזה שום דבר מיוחד שלא ראינו קודם, והגוון מאכזב - ירוק כהה סטנדרטי שלא לוקח יותר מדי צד לכיוון הצהוב או הכחול. זה כשלעצמו בסדר, אבל התוצאה די משעמממת. אולי הגוון לא רווי מספיק, לא מנצנץ מספיק - לא יודעת. בקיצור, זה לא זה (התמונות, למען האמת, עושות לו חסד מסוים. הוא פחות מרשים במציאות).

במבט מקרוב אפשר לראות היטב את הנצנצים אבל ממרחק הוא נראה כמו עוד ירוק כהה שימרי ופושטי. הסתובבתי איתו יומיים ואפילו רגע אחד מתוכם לא נהניתי להביט בציפורניי.
בתמונות אני עם שלוש שכבות, והפורמולה היא הפורמולה האורלית הטיפוסית - מעט נוזלית ודלידה, אבל נמרחת באחידות ובחן עם הרבה ברק.
בניגוד להרבה לקים שאני מביאה לבלוג ורק מסוויטצ'ה בלי שתהיה לי הזדמנות ללבוש את הלק ממש ולחוות דיעה על עניינים כגון עמידות והסרה, דווקא הפעם יש לי מעט אינפורמציה:
העמידות היתה נמוכה מהממוצע אצלי. כעבוד יום התחילו צ'יפים קטנים ומרושעים, כעבור יומיים הקילופים היו משמעותיים ונראים.  אבל אני לא יודעת אם כדאי לכם להוציא מכאן מסקנות כי רוב הלקים מאוד לא עמידים עלי. מה שכן - יש הרבה לקים שאני יכולה ללבוש יומיים בלי בעיות ואפילו לסחוב עוד יום. זה בהחלט לא המקרה כאן. 
ההסרה היתה פחות בעייתית ממה שחשבתי. אמנם לא קלה וחלקה כמו הסרה של קרם, אבל גם לא מעצבנת כמו הסרה של לקים עם שימרים גדולים כמו פה (תחשבו על הסוויידים של OPI או אורלי - הם בלתי נסבלים להסרה).

Barry M Bright Purple והשוואות

כשהעליתי את Ms. Socialite של קולור קלאב, הועלתה הסברה בין המגיבות, שהוא דומה ל Samba של אורלי. כבר מזמן רשמתי לעצמי לעשות השוואה ביניהם, אבל עד כה לא ממש יצא. אז בעוד שההשוואה ל Samba העלתה שמדובר בשני לקים שונים לחלוטין זה מזה, השוואה אחרת - ל Barry M Bright Plum - דווקא העלתה כפילות כמעט מושלמת...

למרות שהעליתי בזמנו פוסט על Bright Purple של Barry M, אין שם ממש סווטץ' ראוי, וזו הזדמנות מצוינת להביאו כאן:
בתמונות - שתי שכבות. 

מה שמעניין בהשוואה עם Ms. Socialite, הוא שכאשר יש לנו שתי שכבות מכל לק ישנם הבדלי בהירות מסוימים. וה Barry M  מעט יותר אדמדם (כמו בתמונות שלמעלה), אבל כאשר מוסיפים לBarry M  שכבה שלישית ההבדלים מיטשטשים לגמרי, וכמעט שאי אפשר להבדיל בין שני הלקים, כשההבדל העיקרי הוא איכות מעט יותר ג'לית ללק של Barry M anשמתבטאת במעט יותר ברק.
זרת וקמיצה - Barry M Bright Purple
אמה ואצבע - Color Club Ms. Socialite

אז כמו שניתן לראות, Bright Purple יקבל מראה שונה בהתאם למספר השכבות, ובשני האופנים הוא נראה טוב לטעמי - מה שהופך אותו ללק ורסטילי, שניתן לשנות את מראהו בהתאם לחשק ולמצב הרוח.

והנה ההשוואה של Ms. Socialte עם Samba, שכמו שאפשר לראות בנקל - כל קשר בין שני הלקים מקרי לחלוטין.
זרת וקמיצה - Orly Samba
אמה ואצבע -  Color Club Ms. Socialite

*** עדכון***

ותודה לקוראת פיצפש שהעלתה את הרעיון להשוואה ל Fantasy Pursuer של Le Chat, שהיא בהחלט במקום ולא חשבתי עליה בעצמי. 

אף על פי שאין לנו פה זהות, יש קרבה צבעונית מובהקת. ועם זאת, ה-  Le Chat הרבה יותר בוהק ועם נטיה אדמדמה יותר מהקולור קלאב. ה Le Chat הוא גם בעל גימור מאט, כנראה משום שמעורב איזשהו פיגמנט ניאוני בפורמולה.

זרת וקמיצה - Color Club Ms. Sosialite

אמה ואצבע - Le Chat Fantasy Pursuer

h

Orly Retro Red

באופן מפתיע ממש אהבתי את Retro Red (גם הוא מקולקציית Plastix של אורלי)!  אני לא אחדש לכם כלום אם אומר שאני לא טיפוס של אדומים, אבל באדום הזה יש משהו "אנטי אדום" מאוד מובהק, שלא יכולתי להשאר אדישה אליו. זהו אדום בהיר ודהוי, קצת ורדרד וקצת כתמתם בו זמנית (מזכיר לי במשהו את Cute as a Button של אסי, אבל לטעמי חינני יותר), ואין בו אף אחת מהתכונות שגורמות לאדום להיות מאוס בעיני, שקשורת להיותו קלישאה משומשת מדי של נשיות, סקסיות, פתיינות ופאם פטאליות.
היה קצת קשה לתפוס את הצבע המדויק בצילום, ולכן אתם מקבלים היום הרבה תמונות, כאשר כל אחת תופסת משהו מהגוון היפה אך הכל כך חומקני הזה.

 

ברור לגמרי שטופ מבריק לא בא בחשבון פה, לכן אל תנסו אפילו!
אבל לסיפור היפה הזה יש גם צד אפל - לבשתי את הלק הזה יום אחד בלבד, כשמתחתיו בסיס (לדאבוני אינני זוכרת איזה), אבל ביום שלמחרת כשהסרתי אותו, ציפורניי הוכתמו בצורה צהובה ומכוערת עד מאוד. מהתגובות לפוסטים הקודמים על הלקים מקולקציית Plastix הבנתי שאני לא היחידה שנתקלה בבעיה הזאת עם Retro Red, ואני מניחה שבשביל רובנו מדובר בחסרון משמעותי בהחלט.
אבל יש גם שביב של תקווה - edenable מהבלוג השווה הזה, טוענת שהיא השתמשה בבסיס של סאלי האנסן "Hard as nails" וציפורניה שרדו את הלק ללא כל הכתמה.

Orly Purple Pleather

בניגוד ל Viridian Vinyl הכל כך מוצלח מאתמול, מ Purple Pleather, אחיו לקולקציית Plastix  של אורלי, התלהבתי הרבה פחות.
לא שהוא רע. הוא פשוט סתם סגול חביב ולא מזיק בגימור סאטן...
קניתי אותו כי קיוויתי שהוא יראה רווי וחי כמו בסווטץ' הזה מהבלוג  All Lacquered Up

בפועל היה זה סגול דהוי וקצת פחות מרשים...

הוא נמרח בסדר גמור, בתמונה אתם רואים שתי שכבות. כיוון שהוא לא מספיק עניין אותי כדי לבלות במחיצתו יותר מיום, אני לא יכולה לומר משהו על העמידות שלו. הוא כבר רשום בדף ה SWAP שלי למי שמעוניינת, לצדם של עוד כמה לקים  שהוספתי אתמול.

Orly Viridian Vinyl

Viridian Vinyl הוא הלק החביב עלי ביותר מקולקציית Plastix של אורלי. כחול ירקרק בגימור סאטני. לא הצלחתי לתפוס את הצבע שלו כמו שצריך במצלמה, ובמציאות הוא כהה יותר ומעט יותר ירקרק. בתמונה אני עם שתי שכבות, אבל זה רק בשביל התמונה. למעשה שכבה אחת נותנת אטימות מספקת בהחלט, וכשאני הסתובבתי איתו הסתפקתי רק באחת. ראויה במיוחד לציון העמידות של הלק, שהיתה מפתיעה לאור העובדה שמאטים ידועים בעמידות הנמוכה שלהם. הלק הזה החזיק עלי שלושה ימים, ובשביל מישהי כמוני, שכמעט אף לק לא מחזיק עליה שלושה ימים, זהו הישג מרשים לכל הדיעות.
אבל למרות כל היתרונות, הצבע צריך להיות הסיבה העיקרית לרכישת Viridian Vinyl. הוא פשוט יפהפה!

מפריע לכם הגימור הסאטני? אני עדיין סבורה שכדאי לרכוש אותו רק בשביל הצבע. שכבת טופ תעשה בשבילכם את עבודת הברק.
אני כמובן מעדיפה אותו לא מבריק, אבל הוא מצודד גם עם ברק  - אף על פי שהמראה שלו מעט יותר שגרתי ככה.

בהזדמנות זו גם אספר למי מכם שעוד לא יודע שהלקים של אורלי התייקרו, וכעת הם עולים 25 ש"ח במקום 20. ההתייקרות חלה על כל הלקים ולא רק על הקולקציות החדשות.