OPI Stranger Tides

אני לא אוהבת להלל ולשבח לקים שמראש ידוע לי שהם בלב ליבו של הקונצנזוס, ועל כן לא אעשה זאת עם Stranger Tides , על אף שאני אוהבת אותו בלב שלם וחושבת עליו את המחשבות העדינות, המזוקקות והטהורות ביותר שאפשר לחשוב על לק.
חוצמזה - גם לו רציתי להלל ולשבח - בשביל מה להתאמץ? שהרי ממילא תעשו זאת במקומי, לקלקני ירוקת-טינופת אהובים שלי.

אז פוסט הלל it ain't. לכאורה, הצהרה זו עשויה היתה להיות סגירה הולמת למלל שלי,  אבל רצה הגורל ובסוף השבוע האחרון הסתובבתי עם הידיד הירוק האפרפר שלפניכם, והוא גרר בעקבותיו תגובה חוזרת על עצמה שמעולם לא נחשפתי אליה קודם לכן עם שום לק אחר. מדובר בתופעה כל כך משונה, שאלמלא קיומם של עדים להתרחשותה (ובכל אחת מהפעמים שהיא קרתה!) הייתי ודאי מבטלת את הזכרון הזה כהזיה של מוחי הקודח, כפי שבודאי תעשו אתם.

אז לענייננו: שלושה גברים שונים נישקו לי את הציפורניים למראה הלק, ללא כל תיאום או קשר ביניהם. אציין רק שהאירוע חזר על עצמו שלוש פעמים בזמנים שונים (אך באותו יום - שבת האחרונה). השלושה הם מרקעים שונים לחלוטין :  האחד הוא בן זוגי ציפי, גבר ממשפחה לגיטימית, השני הוא ידידי הטוב סמי, גבר ממשפחת פשע נודעת, והשלישי הוא אחי, שעל משפחתו לא ארחיב כאן, אבל אין היא משתייכת לאף אחת משתי הקטגוריות הנ"ל.
למותר לציין שאיש מעולם לא נישק את ציפורניי קודם לכן.  לא נותר לי אלא לקבוע ש Stranger Tides הוא מגנט גברים.

שתי שכבות בלבד מספיקות כדי שדברים מוזרים ממש יתחילו לקרות.
Stranger Tides הוא חבר בקולקציית שודדי הקאריבים, וניתן להשיגו בארץ בנייל סטודיו ובמכונים הנבחרים ב 59 ש"ח, או באיביי במחיר נמוך יותר (טראנסדיזיין משום מה הפסיקו למכור OPI וחבל, כי לדעתי היה להם את הדיל הכי משתלם ברשת. עדכנו אותי אם אתם יודעים מי מוכר היום OPI במחירים טובים).

*את הלק קיבלתי להתנסות מהחברה. 

OPI Steady as She Rose

אמרתי את זה כבר באלפי הזדמנויות, ואומר זאת שוב: אני ממש ממש אוהבת את קולקציית שודדי הקאריביים של OPI וחושבת באמת ובתמים שזו קולקציה מצוינת. לאחר קולקציית טקסס שהותירה אותי עם רגשות מעורבים ולאחר זוועות קייטי פרי, הקולקציה הזאת החזירה לי את האמון ב OPI, שהצליחו לייצר הפעם  - על אף הקונספט המפוקפק מעט - לא רק קולקציה אחידה ומגובשת  שהקשר בין חבריה איננו מקרי, אלא סופסוף קולקציה שהייתי מאמצת בשמחה כל אחד ואחד מהלקים בה. הפעם האחרונה שדבר כזה קרה לי עם OPI היה לפני שנה, עם קולקציית שרק הגאונית (שאותה אהבתי אפילו יותר). 
ולמה חשוב לי להדגיש את כל זה? כי נדמה לי שקולקציית שודדי הקאריביים לא מוערכת מספיק, ובשל היותה צנועה מבחינה צבעונית רבים סבורים שהיא משעממת. אבל היא הכל חוץ ממשעממת! בעיני היא וריאציה עכורה על פסטל, וככזאת היא מופלאה. 


את Steady as She Rose יכולתי ללבוש לנצח אלמלא הוא היה מתקלף לי אחרי יום אחד , כמו שקורה לכל לק על ציפורניי הלא מבורכות. זהו סגול לילך פסטלי, שהמעניין בו הוא איזה שילוב בין גווני ורוד ואפור שמצויים בו. עכור כלבבי, ולא דומה לשום פסטל סגול אחר שנמצא ברשותי. אם כבר הוא מזכיר לי איזה לק, זה את Playa Del Platinum האהוב של אסי מקולקציית ריזורט של שנה שעברה (למרימי הגבה: לא התבלבלתי. הסגול שאתם רואים בתמונות הרבה פחות ניכר במציאות, מה שבולט יותר הוא גוון המלט המלוכלך והמקסים).
מה עוד אני יכולה לומר על Steady as She Rose?  הוא לא בולט, לא מחמיא במיוחד, נטול גלאם בעליל. תכונותיו המיוחדות והאדג'יות מוצנעות מספיק בשביל להסתובב איתו במשרד - שם או שלא ישימו לב אליו או שיחשבו ששוב לבשתן את אחד משעמומוני המשרד המלוקלקים שלכן. היתרון שאני מוצאת בו יכול להתפרש גם כחסרון אצל אחרות: היופי שלו הוא לא משהו שמבחינים בו מרחוק. הוא סוד פרטי ונסתר בין לקלקנית לבין הלק שלה.

בתמונה אני עם שלוש שכבות אבל אפשר להסתדר מצוין גם עם שתיים. הפורמולה מצוינת, כרגיל אצל OPI, והיא אינה סובלת כלל מהתחלואים השונים והמוכרים שאופייניים לרוב הפורמולות הפסטליות.

למי שלמרות השתפכויותיי הרבות עדיין לא מצאה את הלק אטרקטיבי במיוחד, אולי תמצא את ההגרלה הבאה אטרקטיבית:
המקום: בלוג הבשמים שלי - "מה בבקבוק? - הבושם". הזמן: מעתה ועד סוף החודש.  א גרויסע מציאה:  אפשר לזכות בשני בשמים - איסי מיאקי "ל'או ד'איסי" וגוטייה "קלאסיק" במהדורות קיץ מוגבלות, 100 מ"ל.

הקליקו על הלינק ועקבו אחר ההוראות, ושני הבשמים הללו יכולים להיות שלכן.

***את הלק קיבלתי להתנסות מהחברה.

Color Club Get a Clue

מי היה מאמין שפסטל ורוד ולא מזיק יכול במינונים מסוימים לעורר כל כך הרבה פיהוקים? אני אוהבת פסטלים, אוהבת ורודים, אבל באמת שהיו לי מספיק מאלה לאחרונה. וחוץ מזה, אם כבר ורוד פסטלי, מעדיפה את זה של אסי המוצלח בהרבה.
שלוש שכבות. פורמולה סבירה לגמרי ביחס לפסטל.
Get a Clue אף הוא חבר בקולקציית אלטר אגו.
 

Color Club Secret Rendezvous

והנה פסטל סגול מקולקציית Alter Ego. לא ראינו מספיק כאלה לאחרונה? נו שוין, לפחות מדובר בגוון שתמיד נעים (לי לפחות) להסתכל עליו. אני פה עם שלוש שכבות, אבל שתי שכבות עשויות להספיק ללקלקנית הממוצעת שלא מתכוונת לצלם את המניקור שלה. פורמולה סבירה לחלוטין יחסית לפסטל ממין זה.

Color Club Revealed

לקלקני אביב שלי, קולקציות חדשות של קולור קלאב זה אך הפציעו. לאחרונה שוחררו שלוש קולקציות אביב/קיץ חדשות מבית קולור קלאב, שלושתן נמצאות בטראנסדיזיין וניתנות לרכישה שם.
למעשה קצת רעדה לי היד כשהזמנתי לקים של קולור קלאב, ובייחוד את אלה מקולקציית  Alter Ego  שזכתה לביקורות לא הכי נלהבות בבלוגי לקים שונים בעולם.  את השיפוט שלי על הקולקציה אשהה לעת עתה, ברשותכם, לזמן שיהיו לי מחשבות מאורגנות ומסודרות יותר, אבל בשלב זה אומר רק שכאשר קיבלתי אתמול את שתי ההזמנות שלי מטראנסדיזיין (ובהן 18 לקים משלושת הקולקציות של קולור קלאב), משהו בי נתעורר לחיים, ודומה כי התשוקה אל הצבע חזרה אלי לאחר תקופה רדומה משהו. אבל כל זאת מאוחר יותר. בואו נתמקד בכאן ובעכשיו.

Revealed מקולקציית Alter Ego הוא ורוד חמים, אפרסקי אפילו, ולו שימר שחשבתי שיהרוס הכל. השימר דווקא לא הרס כלום באופן מפתע ואף על פי שהוא ניכר בהחלט בבקבוק, על הציפורן נוכחותו מינימלית עד כמעט בלתי מורגשת. ל Revealed יש נוכחות מאוד מעודנת על היד הבהירה, וגם אם אינו ניודי, הוא איננו מתבלט בשום אופן (לצורך השוואה Van D'go של אסי הוא בעל נוכחות דומיננטית בהרבה ביחס אליו).
יש כאן שלוש שכבות, ואין בפורמולה שום דבר מיוחד שצריך להרתיע. הפסטלים של אסי מקולקציית האביב האחרונה לא נמרחים טוב יותר ואין להם שום יתרון בפורמולה על פני אלה של קולור קלאב, ואני מציינת זאת על מנת לאזן במקצת את הביקורות האיומות על הפורמולה שנכתבה בבלוגי לקים שונים בחו"ל. 

גוון מחדש ומהפכני? לא, אבל כן נחמד וקייצי. אני אוהבת את הגוונים הורודים הפסטליים, ובמיוחד את אלה החמימים מעט. למעשה יש פחות כאלה ממה שאפשר היה לחשוב, ובשנים האחרונות חוץ מ Van D'go של אסי, לא ממש יצאו ורודים אפרסקיים מהסוג הזה. לעת עתה - וכל זמן שאין הצפה מעייפת של השוק בגוון הזה - אני לגמרי בעד.

Essie Nice is Nice

Nice is Nice הוא קרם פסטל סגול לילכי. תמיד אהבתי גוונים כאלה למרות שהם לא מחמיאים לי במיוחד ותמיד כשלבשתי אותם אמרו לי שהגון יפה אבל לא מתאים לי. על כל פנים, זה שלפנינו דומה להרבה מאוד פסטלים סגולים אחרים שיצא לכן לראות, כך שחידוש גדול אין כאן,  אם כי אני אישית מעדיפה אותו על הסגולים הפסטלים שבלטו בשנה שעברה. אני מחבבת אותו יותר מ Light as Air של צ'יינה גלייז מקולקציית Up&Away, שהיה בהיר בהרבה וגם לבנדרי יותר, וגם יותר מ  Rample's Wiggin מקולקציית שרק של OPI. שהיה אף הוא על הצד התכלכל יותר. הגוון הזה הוא לילכי יותר משניהם, ויש בו ורדרדות מובחנת. את גווני הלבנדר שלי אני אוהבת יותר אפרפרים ועכורים, ומבחינתי  אם כבר עושים סגול פסטל נקי הוא צריך להיות בדיוק כזה - לילכי וורדרד במידה הנכונה. אני חושבת שהגוון הזה נפלא. 
שלוש שכבות. מריחה סטנדרטית ביחס לפסטל.

essie Topless & Barefoot

כשהזמנתי את רביעיית המיני האביבית של אסי לא חשבתי שהגוון הזה יהיה אחד מהפייבוריטים שלי. הופתעתי שכן. אוף ווייט קרמי עם טיפונת בז'יות ונטיות ורדרדות. אני יודעת. יש בו משהו סולידי מדי ואפילו משרדי. הוא לא מושך תשומת לב, ולמעשה רוב הסיכויים שאיש לא יבחין בו (ושאתכם הוא ישעמם למוות). עם זאת הוא סופר שיקי בעיניי והמינימליזם הזה של "ללכת עם להרגיש בלי" שלו מאוד קורץ לי בתקופה האחרונה. ללבוש אותו זה קצת כמו כמו לשים קולון במקום בושם - נוכחות אוורירית ונדיפה במקום דומיננטית ומכבידה. קלילות אביבית שכזו...

יש כאן שתי שכבות, וכמו שאתם רואים לא יזיקו שלוש לאחידות משכנעת יותר. כמו בפסטלים רבים גם כאן המריחה ככה ככה, אבל זה לא הולך להרוס לנו הפעם. קטן עלינו.
ולאלה מכם שמוטרדים מהנטיות השמרניות והבלתי הרפתקניות בעליל שאני מפגינה פה בזמן האחרון אומר רק זאת: זה רק הולך ומחמיר. ראו הוזהרתם!

essie French Affair

הגיעה אלי  אתמול רביעיית מיני מקולקציית האביב של אסי. French Affair הוא הורוד המתוק שבחבורה ואף על פי שהוא בכלל לא מזיק אני ממש אוהבת אותו. זהו ורוד פסטלי (הו! קרם פסטל) עם טונים קרירים, בהיר למדי אבל לא בהיר מאוד, עם ורדרדות מובחנת ואביבית, ויש לו נוכחות די בולטת ולגמרי לא נבלעת על הציפורן.

כמו שקורה בפסטלים רבים, גם בזה שלפנינו הפורמולה איננה ידידותית במיוחד (אך גם רחוקה מלהיות קטסטרופלית) ונדרשות שלוש שכבות להאחיד את הכל. שימו לב שעל אף הפסטליות הלק הזה לא נראה טיפקסי במיוחד, ויש לו לוק מרוכך ומעודן. פודינג תות.

 

China Glaze Sea Spray

Sea Spray הוא הלק האחרון שתראו כאן מ Anchors Away, וקולקציות אביביות חדשות יפציעו ב"מה בבקבוק?" בקרוב. מדובר בתכלת אפרפר קרמי עם מיקרו שימר מהסוג הבלתי נראה, כך שאצלי - לפחות מבחינת השימר - הוא עובר. מבחינות אחרות קשה לי לומר כרגע. זהו גוון שיש בו את כל התכונות שאני אוהבת - גם תכלת, גם פסטלי, גם אפרפר וגם המון בית-חולים שיק. אבל מסיבות שעדיין אינן ברורות לי לא ממש התלהבתי ללבוש אותו. יתכן שזה משום שלבשתי אותו בסמיכות רבה מדי ל Pelican Gray, השונה אמנם בגוון אך קרוב מספיק לקונספט האפרפר/תכלכל, ויתכן שפשוט אין בו מספיק מהתכונה הזאת שהופכת לקים מסוימים ל"זה". מכיוון שאני באמת לא יכולה לומר אם הסיבה הראשונה או השניה אחראיות לחוסר ההתלהבות שלי,  אשהה ברשותכם את שיפוטי לעת עתה.  רק אספר לכם שמבחינת הפורמולה הוא היה די מאכזב. השכבות (שתיים במספר) נמרחו בחוסר אחידות, וחווית המריחה לא היתה מהמזהירות. שאר הלקים בקולקציה דווקא היו בסדר גמור מבחינת פורמולה ומריחה. מוזר.

אני מניחה שאחרי הלק האחרון אפשר להתחיל לסכם את הקולקציה, לא? אני אתחיל ועשו זאת גם אתן בתגובות.
טוב, אז מבחינתי הקולקציה הזאת היא די פספוס. היא נעדרת קונספט ואחידות - קרמים, שימרים, רסיסי זכוכית, צבעים עזים, פסטלים - את כל אלה אפשר למצוא שם. הרושם הוא שמישהו ניסה לקחת קצת מכל דבר, לאגד הכל ביחד ולצפות שאיכשהו הכל יתחבר. אז זהו, שלא. התוצאה הסופית די חסרת אישיות ונעדרת אמירה, וכל שנותר הוא לחבב (או לשנוא) לק זה או אחר בה  בלי קשר לכל השאר. חבל. בקולקציה טובה האמירה הכללית עשויה לפצות על גוון שאיננו מצטיין משום שהיא גורמת לנו לראות אותו כחלק ממשהו גדול יותר. צ'יינה גלייז לא הצליחה לעשות זאת הפעם. ישנם שני גוונים ב Anchors Away שדווקא חיבבתי - Life Preserver ו Fist Mate. על שני אלה הייתי בונה קולקציה שלמה בצבעוניות חזקה שנעה בין גוונים עזים ומוגדרים (כמו הכחול) לגוונים עזים שהצבעוניות שלהם משחקת על שני גוונים או על גווני ביניים (כמו הכתום חום).למרות שאני מאוד אוהבת פסטליים, לו הייתי אני  צ'יינה גלייז לא הייתי מכניסה אותם לקולקציה, וזאת גם משום שקולקציית האביב הקודמת שלהם היתה משופעת בהם, וגם כי נמאס כבר מקולקציות שמציגות  צבעים עזים לצד פסטלים מרוככים. זו קלישאה שחברות הלקים צריכות להשתחרר ממנה, ויפה שעה אחת קודם! מה לגבי   Sunset Sail, תשאלו? ובכן, חשבתי שאני מחבבת אותו בהתחלה, אבל אחרי שההתלהבות הראשונית שככה, אני לא ממש רואה את עצמי ממשיכה להשתוקק אליו. כשלעצמי הייתי מעדיפה אותו קצת יותר ורוד מכתום אך עדיין שומר על קונספט הסמי ניוד, אך גם אם הוא היה בגרסה העדיפה בעיניי, לא הייתי מכניסה אותו לקולקציה שאני רואה בעיני רוחי. שאר הגוונים בקולקציה נעו בין בינוניים למדי (היינו, לא מדויקים מספיק)  לאיומים ונוראים, וזה רק אם לקחת בחשבון את תשעת הלקים מהקולקציה שמצויים ברשותי. אל השלושה האחרים לא אתייחס מפאת הכבוד שאני עדיין רוחשת לצ'יינה גלייז, אם כי יש לציין שכבוד זה ניצב לאחרונה בפני אתגרים של ממש. 

הלקים של קסטרו - חלק א': הורודים

קיבלתי מקסטרו את קולקציית הלקים החדשה שלהם, שמעתה תימכר בסניפיהם. מכיוון שמדובר בהרבה גוונים, אחלק את הסקירה עליהם לכמה פוסטים. בגדול, מדובר בקולקציה חביבה שמן הסתם תקלע לטעמן של נשים רבות. אדומים וורודים מהווים את רוב הקולקציה, ואני מניחה שזה דבר טוב בשביל אוכלוסיה נשית, אופנתית וסולידית אך לא אקספרימנטלית מדי. לקלקניות הארד קור שמחפשות בלקים חידושים וריגושים לא בהכרח ימצאו שם את מבוקשן, אם כי יש כחול אחד, כתום ניאוני וסגול שעשויים לעניין אף אותן!
הלקים מיוצרים על ידי חברת LeChat מיודעתנו, הם נטולי שלושת הרעלים, ולנו לא נותר אלא לקטוף אותם מסניף קסטרו הקרוב למקום מגורינו. "מה בבקבוק?" לגמרי בעד בתי אופנה שמשלבים לקים כחלק מההיצע השיווקי שלהם, וכבוד לקסטרו שהשכילו להיות הישראלים הראשונים שעושים זאת! נקווה שבתי אופנה אחרים ילכו בעקבותיהם, ולקים יהפכו להיות אקססורי מגניב שמלווה את קניות הבגדים שלנו (ולמה שלא יהיה בעצם? לק הוא לא פחות אקססורי מנעל, חגורה או שרשרת!)

ובכן - הורודים:

Absolute Surrender - קרם ורוד מג'נטה עם נטיות סגלגלות. לא משהו שלא ראינו בעבר, אבל חביב ביותר! הפורמולה סופר נוחה, שתי שכבות לאטימות מלאה. הלק מתייבש לגימור מאט/סאטני ולא מבריק. טופ קואט נדרש. בתמונה אני עם טופ של קסטרו (שנמכר כחלק מקולקצית הלקים).

Beyond Ecstasy - קרם ורוד פוקסיה שכולו טוב. שוב, מריחה מושלמת וגימור לא מבריק. בתמונה טופ של קסטרו

Candy - ורוד חמים וסוכרייתי. להתעלף ממתיקות! גם כאן הפורמולה היתה נוחה מאוד לעבודה, אבל נדרשו שלוש שכבות לאטימות מלאה. הלק הזה מתייבש מבריק ולא מוכרחים טופ.

Tropical Allure - ורוד בזוקה ניאוני. הלק שיהפוך כל קיץ דביק לדביק עוד יותר. עם כל החולשה שלי לורודים ולניאונים, אני לא ממש מצליחה להתלהב מהניאון הורוד הזה. פשוט נדמה לי שהקיץ הזה ראיתי אותו על כל בחורה שניה (בעיקר כלק פדיקור, אבל גם כמניקור), והוא התעייף עלי לחלוטין. גם הפורמולה לא הזהירה: הלק היה סמיך וקשה למריחה, והתוצאה שהתקבלה לא היתה מושלמת. גם כאן נדרש טופ מבריק. שלוש שכבות.

Bubble Gum - לא משנה כמה פעמים ראיתי לקים דומים, תמיד תהיה לי נוסטלגיה לגוון החיוור הזה, שהוא משהו בין אוף ווייט לורוד. זהו גוון פסטלי אך לא טיפקסי, והוא אופף אותי בחמימות. בניגוד לפסטלים רבים בגוון דומה, Bubble Gum נמרח כמו חמאה, ולא עושה שום בעיות מריחה. זה גם גוון סופר פרקטי, יומיומי, מתאים לעבודה ולאירועים סולידיים, וככזה אני מניחה שנשים רבות יסמנו אותו כשווה קניה.  שלוש שכבות + טופ של קסטרו בתמונה.

ואיך אפשר בלי כולם ביחד?

אגודל - Bubble Gum
אצבע - Absolute Surrender
אמה - Beyond Ecstasy
קמיצה- Candy
זרת - Tropical Allure

סיכום קיץ: חלק ב' - בין ירוק לכחול

הם לא בדיוק ירוקים, לא בדיוק כחולים, אלא משהו בין לבין. היו לנו המון מאלה הקיץ, אבל החמישיה הזאת מנצחת:

1. Refresh Mint של צ'יינה גלייז. למעשה במקום הזה היה אמור להיות Mint Candy Apple של אסי, אבל כיוון שראיתם אותו אתמול, קבלו את אחד החיקויים המוצלחים שלו. לשמחתנו הוא לא כפיל מדויק, והוא עומד בזכות עצמו. הוא בהיר יותר מאסי, וירקרק ממנו. הוא גם יותר מנטה מ Mint Candy Apple, ולכן "מה בבקבוק?" מכתיר אותו כמרענן הרשמי של קיץ 2010.

2.  turquoise and caicos  של אסי. כל מילה מיותרת. טורקיז נאה ביותר.

3. Four Leaf Clover של צ'יינה גלייז. ירוק כחלחל. סוג של teal בוהק מאוד.

4. Flyin' High של צ'יינה גלייז. גם הוא מקולקציית Up&Away כמו Four Leaf Clover ו Refresh Mint. כחול טורקיז מצוין.

5. Gossup Column של קולור קלאב אף הוא סוג של teal. הוא הכחול ביותר מבין החמישיה, אבל יש לו ירקרקות שגורמת לו להיראות מימי. קצת כמו מימי אגם לעת ערב... אף על פי שהוא כהה, הכחלחלות ירקרקות שלו הופכת אותו לגוון לחלוטין קייצי.  מהיפים ביותר שראיתי אי פעם, לא רק הקיץ.

והנה כולם ביחד:

בקטגוריית הצבעים האלה היו עוד כמה וכמה לקים שיצאו הקיץ. Gumdrop של אורלי הוא דוגמה לאחד כזה. צבע מקסים לחלוטין אבל הוא לא נכנס לרשימה שלנו כי הוא כפיל מדויק של Four Audrey של צ'יינה גלייז. גם Catch Me in Your Net של OPI ותאומתו Charla של זויה משחקים על סקאלת הצבעים הזאת עם טוויסט נצנצי. יפים ככל שיהיו, אני חושבת שכל אחד מחמשת הנ"ל עולה עליהם, אבל אני מניחה שיהיו לקלקניות שיחלקו עלי בנקודה זו...
איזה לק בגוונים שבין כחול וירוק הכי אהבתן אתן, לקלקניות יקרות, הקיץ?

סיכום קיץ 2010 : חלק א' - חמשת הגדולים

אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל ככל שהדבר נוגע לחברות הלקים, הקיץ כבר מאחורינו. קולקציות הקיץ מפנות את מקומן לקולקציות סתוויות וחורפיות, ולנו לא נותר אלא לקטר ולסכם. כיוון שקיטורים כבר ספגתם מספיק לאחרונה, הרי לכם סדרה של פוסטים שעיקרם סיכומי קיץ למיניהם, שכל מטרתם להזכר, להתענג ו...נו טוב, גם קצת לקטר פה ושם (כי בלי קיטורים בכלל אי אפשר).
הפוסט הנוכחי מוקדש לחמשת הלקים הגדולים ביותר שקיץ 2010 ידע להציע לנו. היו לנו המון צבעים נפלאים הקיץ, ולבחור מתוכם חמישה ולהכתירם כגדולים ביותר זו משימה בהחלט לא קלה. עם זאת, אני בהחלט חושבת שהיו לקים שהשפיעו יותר מאחרים, נתנו את הטון או פשוט התבלטו בייחודם, ועל כן הם ראויים לציון.

1. Mint Candy Apple של Essie. הלק הזה בכלל לא יצא במסגרת קולקציה קייצית (הוא יצא בקולקציית Winter 2009 Sweet Time of The Year), ועם זאת הוא בישר את קיץ 2010 וביטא את רוחו באופן הולם כל כך, שלא נותר לנו אלא לנכסו לנבחרת שלנו. Mint Candy Apple הקדים את זמנו. אמנם נכון ש Jade של שאנל נחשב למבשר הטרנד ההיסטורי והכרונולוגי, אבל בינינו, ירוקי מנטה מסוגו של Jade היו עוד קודם, והגוון של Jade, מהודר ונאה ככל שיהיה, איננו מדויק כמו הגוון של Essie בהתאמתו לקיץ 2010. עם גוון פסטלי שבין ירוק מנטה לטורקיז, Mint Candy Apple בישר לא פחות משלושה טרנדים ששלטו הקיץ בגזרה: טרנד ירוקי המנטה , טרנד הפסטלים וטרנד הלקים בגוונים שבין הירוק לכחול (יוקדש לכך פוסט נפרד), שמילאו לנו את הקיץ.  Mint Candy Apple זכה להרבה חיקויים והשפעתו על עולם הלקים איננה ניתנת לערעור, ומשום כך הוא הראשון אצלנו ברשימה.

2. Flip Flop Fantasy של China Glaze הוא השני ברשימה משום שהוא הניאון המפתיע ביותר שהיה לנו - הקיץ ובכלל. עם שתי תכונות סטנדרטיות לחלוטין כמו "ניאון" ו"ורוד", Flip Flop Fantasy כמכלול הצליח להיות הרבה יותר מסך חלקיו. עם גוון כל כך ספציפי שבין ורוד מסטיק לקורל, ועם ניאוניות כה בוהקת ומשמחת שצורחת "קיץ", אנו נתקפים חולשה מולו, למרות הפורמולה טעונת השיפור.

 3. Who The Shrek Are You של OPI הוא על תקן היפה והחיה כאן. על קו התפר שבין הנשגב למכוער ניצבת לפנינו המפלצת המוזרה והנהדרת ביותר שקיץ 2010 הוציא מתוך החום והלחות שלו. מפגן תוקפני כזה של ירוקת לא נקיה ולא בריאה, מזמן לא נראה במחוזותינו. ממש אנטיתזה עזת מצח וחצופה עד מאוד לכל ירוקי המנטה הנקיים והמרעננים של הקיץ. גאונות. 

4. Lapis of Luxury של Essie נמצא כאן כי הוא הכחול היפה והמיוחד ביותר שהיה לנו הקיץ. עם גוון שבין כחול שמיים לפרחי לבנדר, קורט סגלגלות ונוכחות ספק פסטלית ספק מאובקת, Essie עשו זאת שוב. מהגוונים הפיוטיים ביותר שיצאו הקיץ, וללא ספק אחד הלקים היפים ביותר שיש לי.

5. Tart Deco של Essie. אני מודה שעם המקום החמישי היה לי קשה. ידעתי שהוא צריך להיות שמור לצבע קורלי או אפרסקי כלשהו, כי הצבעים האלה בהחלט היו נוכחים בחיינו לא מעט הקיץ. אף על פי שמביניהם אהבתי כמה, בסופו של דבר החלטתי ש Tart Deco ראוי לכבוד להכלל ברשימתנו; וזאת לא בהכרח משום שהוא היפה ביותר, אלא משום שהוא הקולע ביותר להלך הרוח של קיץ 2010. עם גוון ביניים שבין קורל לאפרסק, הוא מצליח להיות גם נשי, רך ומעודן, וגם בעל נוכחות בולטת שאי אפשר לטעות בה. מבין החמישה Tart Deco הוא ללא ספק הצבע הלביש והידידותי ביותר, שנכנס בקלות לקטגוריית הלקים הנשיים הקלאסיים.
אף על פי שזוהי קטגוריה שבדרך כלל יש לי בעיה איתה, Tart Deco הסב לי לא מעט עונג הקיץ, והוא שימח אותי בכל פעם שלבשתי אותו. למעשה, אני אפילו לובשת אותו בעת כתיבת שורות אלה.