אני לא אוהבת את Iron Butterfly. בעיני מדובר בחיקוי לא מוצלח לקולקציית ה suede מאט של OPI. קולקציית המאטים הזאת (שכוללת לדעתי עוד שני צבעים חוץ מIron Butterfly) הגיעה לארץ לאחרונה - כרגיל באיחור, ואפשר למצוא אותה בסופרפארם ובאפריל. על כל פנים, מדובר בלק מאט עם שימר כסוף. בניגוד ללק גלוסי שבו זהרורי השימר מנצנצים, גימור המאט כמו מקפיא אותם ומונע מהם להחזיר אור - דבר שיוצר את אפקט הזמש (קוראים לזה זמש, אבלי לדעתי היו צריכים לקרוא לזה דנים. זה ממש נראה כמו ג'ינס)
הפורמולה איומה כמו שרק פורמולות של מאט יודעות להיות. הנוזל עבה וקשה למריחה. מרחתי את Iron Butterfly על כל הציפורניים כדי לבדוק עמידות, ובכל פעם שהסתכלתי על הציפורניים שלי התבאסתי. ביום הראשון הלק היה עמיד למדי. ביום השני כבר נמאס לי לראות את אותו הדבר על הציפורניים שלי אז מרחתי עליו טופ גלוסי:
ואתם יודעים מה זה הזכיר לי? את החרק הזה שבילדותי קראנו לו "אורי כדורי" - צבעו שחור דהוי, והוא הופך לכדור אם נוגעים בו. "טחבית מצויה" זה השם התקני שלו מסתבר, וגם לו יש זהרורי שימר...
כעבוד כמה שעות עם הטופ הגלוסי התחילו צ'יפים בחלק מהציפורניים, אבל סך הכל יחסית למאט הוא עמיד יותר מאלה של OPI. אני לא יודעת אם זו ברכה או קללה, אבל אני , על כל פנים, יותר משמחתי להסיר אותו. שמחתי - אבל רק עד לרגע שהסרתי אותו בפועל. כמו הסווידים של OPI, גם איירון באטרפליי ירד קשה מאד. חלקיקי השימר סירבו להחליק החוצה. השכבה הראשונה של הצבע ירדה ונותר שימר כסוף לא מצודד במיוחד. עוד ועוד מסיר לק נדרש להסרה מספקת במידה אבל לא מלאה. כל אותו יום נשארו לי שרידי אורי כדורי על הציפורניים, ששרדו גם מקלחת.
בקיצור - לזואולוגים בלבד.
