Milani Hi Res

הייתי בטוחה שכבר העליתי פוסט על הלק הזה, אבל מסתבר שלא. על כל פנים, הצילומים היו מזמן כך שיתכן שאינני מדייקת בפרטים הטכניים על הלק (שכבר לא ברשותי לצורך אימות). אבל אתם תסלחו לי כמו שאתם תמיד סולחים לי - כי ככה זה כשאוהבים...

אז מדובר בסגול-לבנדר הולוגרפי שמצטלם יפה בשמש. הקליקו להגדלת התמונות כדי לראות טוב יותר את אפקט ההולו.

דבר האצבע המאשימה: הולולויה.

אני יודעת שאתם אוהבים לקים הולוגרפיים לקלקני שעשוע-צעצוע שלי. אני פחות אוהבת אותם משתי סיבות עיקריות. הראשונה - כי אני לקלקנית של קרם והתכונה הזאת רק הולכת ומתגברת אצלי עם הזמן; הסובלנות שלי ללקים שאינם קרמיים הולכת ופוחתת כתוצאה מכך. השניה -  וזו לא הפעם הראשונה שאני מציינת זאת - הם מרשימים בעיקר תחת נגוהות השמש, עמם אין לי יחסי ידידות מיוחדים. במאורות החשוכות בהן אני מסתובבת הם נראים דלים, רזים ונטולי עוקץ. עם זאת, בלק הספציפי הזה דווקא חיבבתי את המראה הלבנדרי אפרפר הדהוי והמעט עייף, גם אם לא מספיק כדי להשאירו ברשותי.

את HI RES רכשתי ב Cherry Culture.  שלוש שכבות יש פה (כנראה. זה היה נורא מזמן). חושבת שהפורמולה היתה בסדר - שקופה מעט, אבל חווית המריחה זכורה לי כלא בעייתית במיוחד.

בכל פעם שאני קונה לק הולוגרפי אני נשבעת לעצמי שזו הפעם האחרונה, אבל אז מוצאת את עצמי קונה שוב. בסופו של דבר זה תמיד מרגיש כמו צעד שגוי. כבר אין לי אמון בשבועות של עצמי. שבועת שקר דינה מלקות. ייאוש וחדלון אופפים אותי. מוטב לי למות בעריסתי.

ואנא מכם, השתדלו להתקלח יותר.

OPI Planks a Lot

זהו Planks a Lot. נעים לכם להכיר? הוא סגול תכלכל מקולקציית שודדי הקאריביים האהובה עלי עד מאוד, וזהו הלק האחרון מהקולקציה שתראו פה - לפחות לעת עתה - כי את שאר הלקים לא קיבלתי להתנסות וטרם רכשתי אותם.

אין לי הרבה לומר על הסגול הלבנדרי האפרפר קצת עכור הזה חוץ מאשר... ענוג.  מה שכמובן מזכיר לי אפיזודת קאלט עתיקת יומין:

האינפורמציה הנוספת זהה לחלוטין לזו של שאר הלקים בקולקציה, אבל שיהיה בכל זאת: שתי שכבות, אפליקציה מושלמת וגו'.

בריאות ואושר לבינתיים ונשיקות לציפורניים! 

הזכיה הראשונה שלי אי פעם ב Giveaway: מארז מיני מקולקציית OPI South Beach

נורא משמח לזכות ב Giveaway. לא היה לי מושג עד שזה לא קרה לי...

ההגרלה היתה מטעם בלוג הלקים החדש והממומלץ Happy to Polish, ואנצל הזדמנות זו כדי להודות שוב לואלרי, בעלת הבלוג המקסימה.

זכיתי ברביעיית המיני החמודה שלפניכם, והיא כוללת שלושה לקים מקולצקציית South Beach  של OPI מ 2009 וטופ שאני עומדת לנסות בקרוב שנקרא Rapid Dry TopCoat. לא היה לי אף לק מהרביעיה הזאת קודם לכן.

Done Out in Deco הוא קרם סגול פסטל, ומיד כשראיתי אותו חשבתי על Rumple’s Wiggin מקולקציית שרק. הם נראים דומים מאד בבקבוק:

בפועל הם שונים למדי, ו Done Out in Deco התגלה ככהה יותר, עם מעט אפרפרות מאובקת שאני מאד אוהבת. בעיניי Done Out in Deco הוא הרבה יותר מוצלח. גם הפורמולה שלו טובה בהרבה, הוא נמרח בצורה אחידה מאד ודורש שתי שכבות בלבד  - דבר נדיר בהחלט בהקשר של פסטלים.

לצורך השוואה, ככה הוא נראה ליד Rumple’s Wiggin:

זרת וקמיצה - Rumple’s Wiggin

אמה ואצבע -  Done Out in Deco

Suzi & The Lifeguard הוא מסוג הצבעים שלעולם לא הייתי קונה על דעת עצמי ואם הייתי רואה בקבוק שלו בחנות לא הייתי מקדישה לו מבט נוסף. עם כמה שאני אוהבת ורוד - ואתן יודעות שאני אוהבת - השימרים הבהירים פנינתיים האלה לא עושים לי את זה. איזה מזל שלא אני הייתי צריכה לבחור הפעם וקיבלתי אותו בעל כורחי! על הציפורניים הוא התגלה כורוד עדין וכמעט ניודי. מתוק לגמרי... אין לי ספק שאני אלבש אותו. המקרה הזה בהחלט גורם לי להטיל ספק בשיפוטים המוקדמים שלי ולרצות לבחון אותם מחדש.

 Overexposed In South Beach הוא סגול מג'נטה עם שימר עדין, וחוץ מ"מדהים" באמת שאין לי הרבה מה לומר עליו...

זה עוד אחד מהצבעים האלה שעל סמך הבקבוק לא היה עולה בדעתי לקנות, אבל על הציפורניים הוא הפתיע בגדול. לצערי אף אחת מהתמונות לא משקפת אותו בצורה טובה מספיק.

הפורמולה של כל השלושה היתה מושלמת. המריחה היתה חלקה ונטולת בעיות. רק Suzi & The Lifeguard דורש ארבע שכבות לאטימות מלאה, אבל זה מסוג הצבעים שבהחלט יכולים לעבוד טוב גם כשהם שקופים יותר.

אני נורא שמחה שיש לי את הלקים האלה בזכות Happy to Polish. לא הייתי יכולה לבחור לעצמי טוב יותר!

Orly Bon Bon

והנה עוד צבע שאני אוהבת - Orly Bon Bon. סגול לבנדר פסטלי מלא ברק.

אבל... גם הוא דורש ארבע שכבות ולכן ישלח מחר לסוואפרית שכנראה יכולה לחיות עם עובדה זו בשלום.

שלום בון בון, נעמת לי מאד, גם אם ההיכרות בינינו היתה קצרה וחטופה. אני פשוט מחפשת משהו פחות מורכב בשלב זה של חיי...

Orly Lolipop

והפעם -  הסגול מנבחרת המיני של קולקציית Sweet המוצלחת.

כמה יפים יכולים להיות סגולים פסטלים, הא? הלקים הלבנדרים לילכיים האלה - יש בהם משהו טהור כל כך, נקי כל כך שכמעט לא נעים להשתמש בהם. הם פיוטיים בפשטותם הנאצלת והבלתי מתבלטת... אבל פיוטי זה לא שימושי במיוחד.

 יש לי כמה סגולים פסטלים באוסף. אני אוהבת את כולם אבל לא באמת לובשת אותם. הם נמצאים אצלי בבחינת "אלא לראותם בלבד". 

הנה לפניכם השוואה קטנה (או רעיון למניקור מדורג - לבחירתכם). הם לא באמת דומים אחד לשני, אבל עליי לפחות הם משרים תחושה דומה.

אצבע - Orly Petit Four

אמה - שיק 204

קמיצה - Orly Lolipop

זרת -  China Glzae Light as Air

כמו שאתן ודאי יכולות להבחין - לוליפופ הוא על הצד הורדרד יותר מבין החבורה. ו... ורוד זה טוב, לא? 

ריגושים זולים עם Andrea Milano

אפשר למצוא אותם במשביר לצרכן, הם עולים 10 ש"ח, הבקבוק שלהם חמוד מאד והם באים במבחר לא קטן של צבעים. צבעים מיוחדים מאד או יוצאי דופן לא תמצאו שם, אבל כמה דברים נחמדים בהחלט כן.

M20  הוא קרם ורוד עם תת גוון כחול. תמים, ילדותי ולא מזיק במיוחד. חמוד.

M14 ורוד ילדותי פחות וסולידי יותר. בהיר מאד, חלבי, כמעט ניודי. לא מתבלט ולא מרעיש. יושב בצד מבויש מעט ושותק. אני לא מוצאת אותו מסעיר או מעניין במיוחד, אבל ישנם ימים שצבעים כאלה זה בדיוק מה שבא לי.

M15 הוא קרם סגול בהיר למדי אבל לא פסטלי. אני מחבבת את הצבע אבל חסר בו איזה עומק. יש לו נוכחות מימית מדי לטעמי. עוד טיפונת פיגמנט לא היה מזיק כאן.

M 83 הוא האהוב עלי ביותר מבין הארבעה. סגול מאובק/לבנדר אפרפר.

הפורמולה היתה בסדר גמור. סמיכה מעט אבל לא באופן שמפריע מדי. המריחה היתה חלקה ואחידה ושתי שכבות נתנו כיסוי מקסימלי אצל כולם למעט  M14, שבו נדרשו שלוש.

דבר מעניין: בשום מקום לא ראיתי את רשימת הרכיבים. לא נראה לי סביר שלקים זולים כל כך הם Free 3 , אבל לפחות אפשר להנות מן הספק. אני קצת חוששת מהרכיבים המסרטנים האלה, לכן לא נראה לי שאקנה מהם הרבה, ואם כן - רק משהו מדהים במיוחד. כיוון שאף אחד מהארבעה האלה לא עונה לקריטריון הזה, נראה לי שאלבש אותם לעיתים רחוקות בלבד.

Orly Pixie Dust

בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי יותר מתמיד לובשת לקים של אורלי.

Pixie Dust הוא צבע מאד מיוחד - שימר אפור בהיר עם גוון כחלחל/סגלגל לבנדר.