ליירינג בלית ברירה

אז לאחר שעם המניקור הזה כמות שהוא לא יכולתי בשום פנים ואופן להשלים, ניסיתי לגרום לו לעבוד באמצעות מניפולציה לקלקנית נודעת: ליירינג.

Mimi של זויה הוא גליטר שלא יצא לי להשתמש בו הרבה, אבל הוא זכור לי לטובה. "למה לא?", אמרתי לעצמי. "אולי אצליח לשדרג מניקור כושל במחיר שכבה אחת בלבד..." 

ליבי מיד נמלא ברון

כי ליירינג הוא פיתרון!

אך בעודי שקועה בהרהורים אופטימיים שכבות של מימי החלו מכסות ציפורן ועוד ציפורן, משנות את הגוון לסגול כחלחל יותר ומטילות זהרורי גליטר דקים מן הדק, שמיד הזכירו לי - הו לא! -  שימר. ועוד מהסוג השנוא עליי - זה שמשווה מראה מטאלי ללק, מהסוג שאני מתעבת תיעוב כן. 

אבל אנוכי, לקלקנית בעלת תושיה בימים כתיקונם, לא איבדתי עשתונות ומיד נזכרתי בעוד גליטר סגול שזכור לי בחיבה - Purple Rain של Nubar, וחיש מהר קראתיו לתקן את המעוות. 

הרי זה רק ניסוי ראשון

זה לא אסון, זה לא אסון!

לרגע התעודדה נפשי ועלצה לה, אך רק כל עוד קרני החמה הטילו נוגהם המיטיב על הלקלקת. אך חזרתי לביתי ומיד התעוררו להן אותן שכבות תחתונות שעוררו מלכתחילה את כל התרעומת, ומאותו רגע לא יכולתי שלא לראותן מבעד לכל נסיונות הכיסוי. חשתי שניסוי הליירינג הזה כמוהו כבית שחי לא שטוף ומדיף שעליו הותז בושם למיסוך הצחנה. 

או אז ידעתי אל נכון:

מעוות כבר לא יתקון

כיוון שהייתי חייבת לצאת מהבית מיד אחרי תעלוליי הכושלים, טופ של POSHE זוגג על השכבות האומללות, ואני נפניתי לעיסוקיי. הרגשתי ניכור הולך וגדל תחילה  כלפי ציפורניי, אחר כך כלפי ידיי ולאחר זמן לא רב להווייתי בכללותה, שנראתה לי באותו רגע כה פשרנית ונטולת מעוף. 

ושוב הוכח בפעם במיליון

כי אין כמוני כישלון. 

Zoya Kelly

כמה שמחתי שאחרי יומיים עם ואלרי מהפוסט הקודם צ'יפים ונסיגות בלתי ייצוגיים צצו להם בזה אחר זה ודרשו הסרה מיידית. שמחתי להחליף את ואלרי בקלי, ונהניתי ממנה למשך כל היממה שהיא שרדה עליי. אבל כשנסיגות וצ'יפים החלו לצוץ אצל קלי, גם אותה שמחתי להוריד. קלי אמנם יפה, נחמדה, חביבה, אלגנטית וטובת מזג, אבל בינינו - לא הכי מעניינת. אפורים עם תתי גוון סגול/כחול כמוה יש הרבה (לא תאמינו כמה - ערכו חיפוש ברשת), וגם אם הם לא בדיוק בדיוק כמוה, הם דומים מספיק בשביל לא להתרגש מקלי יתר על המידה.  וחבל - עם קצת יותר מהמרכיב הזה שהדודות מכנות "פלפל", עם קצת פחות חומרה ונוקשות, ועם גישה שהיא אפילו רק טיפטיפונת יותר מטונפת לחיים, קלי היתה יכולה להיות סמוקין' הוט. מצד שני  - לא תודה, כבר יש.

שתי שכבות לפניכן.

(וסלחו לי על חניית הקיוטיקלס הבלתי חוקית. זה קרה לי גם בשלב הסווטצ'ים וגם כשמרחתי את קלי ללבישה. כנראה תוצאה של פורמולה דלילה ונוזלית מעט)

 ועכשיו אמרו עשר פעמים ברצף: לקלקניות מלייקקות. אמש נפתח דף הפייסבוק החדש של "מה בבקבוק?" שרוצה רק דבר אחד - לייק! משום מה לא הצלחתי להתקין כמו שצריך לייק בוקס פה בבלוג. אנסה לעבוד על זה...

ותודה למיטל שבזכותה קלי נמצאת עמנו היום !

Zoya Valerie

יש מי שימצא את Valerie מהמם. אפילו על עצמי אוכל להעיד, שמשראיתיו על שכנתנו לבלוגיה  edenable הוא לא יצא לי מהראש - וזאת על אף שמהגדרתו אין הוא מסוג הלקים שמתחבבים על שכמותי. רצה הגורל וואלרי נתגלגל לידי על ידי מיטל  (פאוזה כדי לתת לכם שהות להרהר בחרוז) בהשאלה לבחינה מדוקדקת.
אז מה יש לנו פה בעצם? סגול שהוא בין חציל, שזיף ואדום יין עם שימר אדום (או אולי ורוד בעצם). אני חושבת שעיקר קסמה של ואלרי הוא בפוטוגניות שלה. כמו לקים שימריים רבים - היא מצטלמת טוב. ושלא בתמונות? תשאלו. ובכן, כמו לקים שימריים רבים אחרים, אפקט הפרח-אלגנט לא פסח גם על הלק שלפנינו. אין שיק, אין תחכום, אין חוש הומור. גוון מוכר לעייפה (עוד גוון ממשפחת הבורדו), כאשר ערך המוסף היחידי הוא כל היופי והעומק של השימר, שמעניק את אותו נופח סמי מטאלי שכל כך אהוב על חלקנו וכל כך שנוא על חלקנו האחר. הפרחה היא אותה פרחה, רק בחליפה מהודרת.
האם יש לנו פה משהו חדש שלא ראינו קודם? לא ולא. יש לנו לכל היותר ביצוע טוב לטרנד השימרי/פרוסטי שפקד אותנו השנה. OPI וצ'יינה גלייז הוציאו המון לקים בסגנון, אבל בזויה עשו זאת טוב יותר עם ואלרי, שאגב, יצאה במסגרת קולקציית החגים של זויה, שהלקים האחרים בה גרועים בהרבה. אני סבורה שואלרי הוא כל מה ששוגר פלאמס רצה להיות אך לא הצליח. גם זה משהו. אבל אם ואלרי נכנס לקטגוריה של "לק אופנתי" אני באמת לא רוצה שום קשר עם אופנה בינתיים.

ולאלה מכם שעשויים להתענג על השימר אמליץ להגדיל את התמונות.

Zoya Julieanne

האמת, לא חשבתי שאני אוהב את ג'וליאן. לא כשראיתי את הסווטצ'ים הראשונים שלו, לא כשראיתי את הסווטצי'ם האחרונים שלו, ואפילו לא כשקניתי אותו מהמתוקה עם תלתלי הבובה מהבלוג השכן.  אבל קניתי למרות זאת. שיהיה, אמרתי לעצמי, מקסימום נקשט בזה את גלגלי המכונית.

אין ולא תהיה פה שום תפנית מפתיעה. אני עדיין לא אוהבת את ג'וליאן. בדיוק - אבל בדיוק - כמו שחשבתי.
(תגדילו כדי לראות את הגליטר הורוד אם זה מה שעושה לכם את זה)

 

וזה, אגב, האורך הנוכחי של הציפורניים שלי. אני מאוד מקווה שאתם חושבים שזה (לפחות) חמוד, כי לעת עתה - זה מה יש.
הפוסט הבא יהיה על גלקסי גירל של אורלי. אני חושבת שאני יכולה פשוט לא לכתוב אותו אלא רק לשים תמונות. קחו את הטקסט מפה - אחד לאחד, רק שימו במקום "ג'וליאן" את "גלקסי גירל", וזה אמור להספיק.

Orly Space Cadet

אני מניחה ש Space Cadet הוא מסוג הלקים שיגרמו ללקלקניות מתקדמות לרייר. מהלקים האלה שכל זווית הסתכלות משנה להם את הגוון, מה שהופך אותם לכאלה שקשה להסיט מהם את המבט. Space Cadet מזכיר לי מאוד את Adina של זויה מבחינת הצבעים המתחלפים שלו (ירוק/סגול/כסוף), אבל בעוד שAdina שקט, רוגע ומשתלב בטבעיות על הציפורן, Space Cadet נושא על כתפיו את כל הבשורה החללית, ועם אינסוף האפקטים שלו הוא צועק בקול רם את מה שAdina לוחש. אם תרצו, Space Cadet הוא Adina על סטרואידים (שעשויים משימר, גליטר ורסיסי זכוכית).
בגזרתי טרם הוחלט אם אני אוהבת את Space Cadet או לא. אנסה מניקור מלא איתו מתישהו, אבל אם היחסים בינינו לא יעלו יפה, אל תתפלאו למצוא אותו בדף הSWAP שלי ביום מן הימים (Adina כבר שם).
את המפלץ החינני הזה רכשתי בטראנסדיזיין במחיר המטורף של $12 ($10 הלק ו$2 המשלוח), ואלו גם המחירים של שאר חבריו לקולקציית Cosmic הגרנדיוזית.

גם בתאורות ביתיות האפקט ממשיך להתקיים - התלבטות נצחית בין סגול לירוק.

והנה תזכורת קלה ל Adina:

Zoya Mimi

לשם שינוי יש לנו היום לק מהחבילה החדשה, שאני ממש ממש אוהבת. Mimi הוא סגול עמוק וחי עם מיקרו גליטר ורוד מטאלי, והוא מקולקציית Sparkle של זויה. לדאבוני התמונות אינן משקפות את Mimi  במלוא הדרה ויפעתה, ואתם תצטרכו להאמין לי שבמציאות היא יפה יותר.
ממליצה מאוד להגדיל את התמונות. 

 שתי שכבות. מריחה מושלמת

Zoya Ivanka

Ivanka מקולקציית ה Sparkle של זויה לקיץ 2010 הוא ירוק גליטרי/שימרי עם אפקט רסיסי הזכוכית שראינו בשני הפוסטים האחרונים פה.  בניגוד ל Catch Me in Your Net ולתאומתו בזויה Charla, שאותם אהבתי בתמונות, Ivanka לא הרשים אותי במיוחד, ורכשתי אותו משום שחשבתי שבמציאות הוא יהיה מרשים יותר. התבדיתי. במציאות אהבתי אותו עוד פחות, הוא נראה לי זול, חסר חן וחסר ייחוד, ואני מעדיפה על פניו כמעט כל ירוק גליטרי אחר שברשותי...

בתמונה אני עם שתי שכבות של Ivanka, וכמו שאתן יכולות להבחין, קו הציפורן עדיין קצת נראה.  במציאות זה פחות מורגש מבתמונה, אבל למי שמקפידה בעניינים ממין אלה, נראה לי ששלוש שכבות יעלימו כל צל של שקיפות.

והנה מה שהמלבן שלנו לכד:

בעיניי Ivanka הרבה פחות מרשים מ Catch Me in Your Net, אבל למי מכן שאוהבת את שניהם וצריכה לבחור אחד, הנה השוואונת:
אמה ואצבע - Ivanka
זרת וקמיצה - Catch Me in Your Net

Zoya Reece & Adina

טוב. את שני אלה יש לי כבר די הרבה זמן, והסיבה שטרם העליתי אותם לבלוג היא שהרגשתי שהתמונות לא תופסות אותם כמו שצריך. בשבוע שעבר החלטתי לנסות שוב לצלם, שוב ללא הצלחה יתירה, לכן תקבלו את מה שיש, ומהרבה זוויות אפשריות כדי שבכל זאת יהיה לכם מושג כלשהו...

שני הלקים האלה הם מקולקציית REVERIE של זויה לאביב 2010. כל הלקים בקוקציה הם בעלי אפקט של צבעוניות המשתנה בהתאם לזווית האור (iridescence). אני מאד אוהבת את הקונספט הזה ומיד התלהבתי כששמעתי על צאת הקולקציה, וגם אצל Scrangie הם נראו ממש מדהימים. אבל במציאות אני אוהבת את איך שהם נראים הרבה פחות מכפי שחשבתי שאוהב. 

Reece : ורוד מג'נטה שקיוויתי שיהיה חזק ובולט אך התגלה כדהוי וחיוור. מזויות מסוימות אפשר לראות ממש בבירור את הצבעוניות השניה שלו - הזהב. אני חושבת שהאפקט כאן הוא הרבה יותר דואוכרום מאשר iridescence, כי אני לא הבחנתי בעוד צבעים.

 

  

  

Adina הוא כבר באמת בכיוון של רב צבעוניות משתנה. בזויות מסוימות הוא נראה ממש ירוק, באחרות סגול, ובאחרות כסוף. המטאליות שלו יותר מובחנת מאשר ב Reece, שבו הזהב נראה הרבה יותר שימרי ממטאלי. הצבע הזה ממש מגניב בעיני, והוא גם מאד מיוחד, אבל איכשהו נראה לי שבתור צבע קייצי אני אעדיף כמעט כל צבע מקולקציות האביב/קיץ של החברות האחרות. הוא פשוט לא צבעוני מספיק או חי מספיק. זה צבע שקט, מתוכחם, מהורהר ופיוטי. הוא יפה בצורה מעודנת ונחבאת אל הכלים.  נראה לי שאני אשמור את הבקבוק ואחזור אליו בסתיו. אז נראה לי שאני אעריך אותו יותר...

 

 

 

הפורמולה היתה, שלא כתמיד אצל זויה, מצוינת הפעם. אמנם נדרשו שלוש שכבות כדי להגיע למלוא עומק הצבע, אבל הן נמשחו בצורה דקה, בלי יותר מדי מריחות מברשת, והתייבשו מהר יחסית.

Zoya Katy

בנסיון (נואש?) נוסף להכניס קצת צבע לימים החורפיים האלה דליתי מן המזווה את Katy מקולקציית Ooh-La-La של זויה לקיץ 2009, כי מה יכול לעשות את העבודה טוב יותר מורוד מזעזע?

זהו שימר ורוד מג'נטה עם תת גוון סגול. אלגנטי וסולידי? לא הפעם. לעומת זאת, משמח ומשובב לב עד מאד.

ירוקים - חלק א'

בעידן ההתחממות הגלובלית שבה שינויי אקלים ואסונות טבע נגרמים כתוצאה מפליטת גזי חממה, מרבים לדבר על הצבע הירוק כאנטיתזה לכל הרעות החולות שפוקדות אותנו. הירוק מסמל את הטבע, העצים, היערות. "ירוקים" הם כינוי לאנשים שאכפת להם מאיכות הסביבה. משתמשים היום במושגים כמו משק בית ירוק, מוצרי צריכה ירוקים, ואפילו חשיבה ירוקה.  בתחום הלקים, לעומת זאת, אני לא מכירה צבע כל כך שנוי במחלוקת, כל כך מרגיז, שמעורר כל כך הרבה הסתייגויות ותגובות של אנטי אצל כל כך הרבה אנשים. בשעה שאני לא רואה שום דבר טבעי בלק אדום, ורוד או בורגונדי, אנשים שיצא לי להתקל בהם מייחסים ללק הירוק את כל המלאכותיות הדוחה, הלא טבעית והדקדנטית שבמוצרי הצריכה הקוסמטיים. כלומר, אדום זה טבעי (אולי מזכיר להם דם שנשפך?)  וירוק לא. אבל ממש ממש לא. 

אין לי תשובות לשאלה מדוע זה ככה. מה שכן יש לי - ובשפע - זה סווצ'ים של לקים ירוקים. 

Nubar Earth הוא ירוק עם בסיס כחול חזק מאד ועם שימר עדין מקולקציית  Going Green של Nubar

 פורמולה מושלמת. נמרח כמו חמאה

 

  

 

Zoya Irene  - ירוק דשא כהה (תמונות השמש מראות אותו בהיר ממה שהוא) עם שימר מוזהב. מקולקציית Utopia של חורף 2007/2008

 

Zoya Midori הוא ירוק תפוח עם שימר מוזהב מקולקציית Ooh La La של קיץ 2009

 

 

המשך יבוא...

התגלית החדשה שלי: BARRY M

Barry M היא חברת קוסמטיקה בריטית, ואת הלקים שלה יצא לי לראות לא הרבה אבל פה ושם בבלוגים מחו"ל.  במסגרת שיטוטי הלק האינסופיים שלי ברשת וחיפושיי הצרכניים הבלתי נדלים אחר בקבוק הלק הבא, מצאתי שאפשר לקנות אותם באיביי, ורכשתי שלושה לקים ו....שפתון ירוק (כשאני רואה ירוק אני לא יכולה להתאפק).

ההזמנה הגיעה השבוע ועמה ההתרגשות וההתלהבות לנוכח מוצרים איכותיים וראויים אלה, שלא נותר לי אלא להמליץ עליהם כאן בחום. 

BRIGHT PURPLE  (מס' 303) הוא ג'לי סגול סופר גלוסי, נוטה יותר אל האדום מאשר אל הכחול, אף על פי שתמונת החוץ (השניה) מטעה במקצת ומוציאה אותו הרבה יותר כחול ממה שהוא. כיאה לג'לי, הוא שקוף למדי, ובניית הצבע היא תוצאה של שכבות. שלוש שכבות נותנות אטימות ועומק מספקים.

עם פלאש:

LIME GREEM (מס' 137) הוא- כשמו - ירוק ליים עם נטייה אל הצהוב. גם הוא ג'לי, אבל עם פחות פיגמנט מBRIGHT PURPLE, ונדרשות ארבע שכבות להשגת הצבע שבתמונות. אני מאד אוהבת את הצבע אבל הרבה פחות אוהבת את העובדה שהוא זקוק לארבע שכבות. אבל מתפשרים. בכל זאת, המגניבות של הצבע הזה היא לא משהו שנתקלים בו כל יום...

COBALT BLUE (מס' 291) הוא קרם כחול מדיום. צבע חי מאד ובולט. מקסים בעיני. הוא גם הצבע עם הכי הרבה פיגמנט מבין השלושה, ונדרשות לו שתי שכבות בלבד. 

 

 

כשראיתי את הכחול הזה מיד עלו לי בראש CALIPSO BREEZE של אורלי ו TALLULAH של זויה, אז החלטתי להשוות:

זרת ואמה - BARRY M COBALT BLUE

קמיצה - אורלי CALIPSO BREEZE

אצבע- זויה TALLULAH

CALIPSO BREEZE הרבה יותר ירקרק וימי, בעוד ש TALLULAH די מתקרב לצבע של COBALT BLUE. הוא טיפונת בהיר יותר, אבל מה שהופך אותם ללקים באמת שונים זה השימר של זויה.

אחרון חביב הוא הליפסטיק הירוק שנקרא TOUCH OF MAGIC, אשר כבמגע קסם ממש הופך על השפתיים לורוד. שום זכר לירקרקות החולנית שלו. זהו שפתון לחות ורוד, שקוף יחסית בשכבה הראשונה אבל אפשר להגיע לצבע חזק למדי אם מוסיפים שכבות. העמידות של השפתון הזה היתה הדבר שהכי הפתיע אותי. הוא נשאר שעות רבות מהצהריים עד הערב, וגם אז הוא לא ירד לגמרי אלא נזקק להסרה עם מסיר איפור. 
בתמונה - שכבה אחת בלבד. במציאות הפיגמנט חזק יותר ובולט יותר.

 

שלושת הלקים והשפתון עלו לי 17 פאונד כולל משלוח (בסביבות 105 ש"ח). 
כתובת החנות באיביי שבה קניתי: http://myworld.ebay.com/bugster0178