Orly Fowl Play

רבים מוצאים את Fowl Play מרגש, וחשבתי שיהיה זה אך נכון להעמיד זאת לבחינה מדוקדקת כאן.

על מה כל המהומה? מדובר בלק סגול כהה עם פליייקיז (Flakies). בניגוד לאבקת הנצנצים החביבה שגורמת לנו לזהות את הלק שמכיל אותה כ"גליטר", הפלייקיז הם למעשה חתיכות נצנציות אשר  בניגוד לגליטר הרגיל אינן זהות בגודלן, דבר שיוצר מראה לא לגמרי אחיד ותורם לאפקט שנחשב על ידי רבים כ"מעניין". 

יש לי ביקורת רבה על אפקטים בלקים, שהחלה להתגבש כאשר גיליתי את סדרת האפקטים המתועבת של CND (תיעוב זה ממש לא התפתח לאחרונה. הנה לינק לפוסט ישן שבו אני שופכת חמתי על הסדרה האיומה), וזו רק התחזקה עם הזמן לאור יציאתם של עוד ועוד אפקטים לאוויר העולם, כך שעמדתי די מוטה מראש. אני עדיין בעמדה הפיוריסטית, והשמרנית אם תרצו, הרואה בכל העיסוק בלקים פולחן של צבע, כאשר במסגרת זו השאיפה ללק טוב אינה אלא שאיפה לדיוק בגוון. כל המשחק הזה של גימורים ומרקמים לא מדבר אליי. אם לדייק - זה כן דיבר אליי בשנה הראשונה שבה לקים הפכו לתחביב רציני שלי, אבל זה חלף עם הזמן. בתחילה שנאתי רק את האפקטים הטהורים - כאלה שנמכרים כשכבת טופ שאמורה לשנות את גימור הלק שמתחתיה, אבל בהמשך הסלידה התקדמה גם ללקים אשר האפקט בהם הוא בילט אין. גימורים מוכרים ללקים, שאנחנו כל כך רגילים אליהם וכמעט שוכחים שהם בעצם אפקטים הם שימר, פנינה וגליטר. פלייקיז זה גימור פחות נפוץ ללקים, ונמצא איתנו רק כמה שנים, ואנו מוצאים אותו במעט לקים, והוא התפתח כנראה  - אבל אל תתפסו אותי במילה, אני לא היסטוריונית לקים מוצלחת - כנסיון חיקוי הלקים של המותג NFU OH. 

אני עדיין קונה לקים כאלה מדי פעם, בעיקר אם הם זמינים לי ולא יותר מדי יקרים,  אבל זה רק בגלל שאני נהנית להביאם לבלוג ולהתווכח אתכם, לקלקני פולמוס שלי, ולא כל כך כי אני נהנית להסתובב איתם (עם  Fowl Play דווקא הסתובבתי. לא נורא סבלתי אבל גם לא ממש נהניתי ואני לא בטוחה שזה יקרה שוב).
אז קדימה, היו מקסימים וספרו לי כמה אתם אוהבים את Fowl Play!

הפורמולה היתה נהדרת ואטומה למדי, אף על פי שבתמונות אתם רואים שלוש שכבות. לדעתי אם אתם לא מתכוונים לצלם את הלק אפשר להסתדר עם שתי שכבות. חשוב יותר - ציפיתי להסרה מייסרת, כמו הסרה של גליטרים רגילים, אך למרבה הפלא היא עברה בקלות וללא בעיות מיוחדות (אני משתמשת באצטון טהור כמסיר לק, ולא בכל מיני תחליפי אצטון).

אני רכשתי את Fowl Play  בטראנסדיזיין, אבל שמעתי שהקולקציה שבמסגרתה הוא יצא  - Birds of a Feather -  נצפתה כבר במחוזותינו (לקים של אורלי ניתן להשיג בדר"כ בסופרפארמים ב - 25 ש"ח). 

ל OPI יצא לפני כשנה לק דומה במהדורה מוגבלת, שנקרא  Merry midnight. לקלקנים רבים ברחבי הרשת רואים בשני הלקים דיופים. במקרה יש לי את Merry Midnight, ואני יכולה לומר שעל אף שהקונספט זהה  - לק סגול עם פלייקיז אדומים - הגוון של OPI הוא חצילי יותר - כלומר, יותר נוטה לאדמדם חום. אם יהיה לי זמן וחשק אולי יום אחד אעשה לכם פוסט השוואה. 

China Glaze Glittering Garland עוד תמונות

אל תצפו שאעשה זאת כל פעם אחרי פוסט אייפד, אבל הלק הזה במקרה שרד אחרי יום (נדרשו רק תיקונוני מברשת פיצפונים), ועל כן צילמתי אותו לאור יום ובמצלמה אמיתית. כך הוא נראה כאשר קרני שמש חמימות מאצילות עליו מנוגהן המאיר. עם זאת,  הפוסט של אתמול משקף הרבה יותר את איך שהוא נראה במציאות, בהנחה שאינכן מצילות בים והמציאות שלכן, כמו שלי, איננה כוללת שהות מתמדת בשמש וכיוון אובססיסי של הציפורניים לזווית הנכונה של האור שתחשוף את הגליטר שלכן במלוא מהממותו.
לדאבוני, תנאי המציאות שלי אינם מאפשרים לי ליהנות ממראה הלק שאתם רואים בתמונות אלה, ומה שאני רואה רוב הזמן הוא לק ירוק אשר גימורו נראה הרבה יותר כמו שימר מאשר כמו גליטר. כידוע, את המראה השימרי אני די מתעבת, על כן לא נותר לי אלא לחרוץ שגליטרינג גאלרנד בכל זאת איננו מספיק גליטר בשבילי, ובכלל לא בשבילי בעצם...
אני מדמיינת אותו על פרחות אלגנטיות ממני בהרבה, כאלה שמתייחסות אל עניין הטיפוח שלהן בשיא הרצינות, שיבחרו להסתובב עם לק כזה כי למרות שהוא ירוק הוא ייצוגי ומכובד למראה, ואם תרצו, כמעט מקצועי אפילו.
אי לכך אשאיר את גליטרינג גארלנד בידיהן של הפרחות שעונות להגדרה, וכשלעצמי, פרחה נטולת אלגאנס שכמותי... ובכן, אני אמשיך ככל הנראה לתור אחר הגליטרים הקיצוניים יותר, אלה שמעוררים תמיהה ומערערים על טוב הטעם.

יש כאן שתי שכבות לק + טופ של POSHE.

China Glaze Glittering Garland

שוב נפגשים פה, והפעם מוקדם מהצפוי. איחלתי לעצמי שהמניקור החום מאתמול לא יגמר לעולם, אבל משאלות לא תמיד מתגשמות...
החלטתי ללכת על משהו שפחות אופייני לי לאחרונה - גליטר ירוק. אל תשאלו אותי למה. אולי לזכר עבר מפואר שבו הייתי מוכנה להרוג בשביל לקים כאלה, אולי בגלל כריסמס שהוא החנוכה של הגויים, ואולי... אולי בכלל לכבוד החנוכה. Glittering Garland יצא במסגרת קולקציית החגים של צ׳יינה גלייז. הוא יפה, לא אכחיש, ואפל, וחורפי ומנצנץ, אבל אני כבר מפנטזת על המניקור הבא שלי, שבטח יהיה קרם אפור כלשהו...

מדובר בגליטר בעל פורמולה משובחת, לא מחוספס למגע, ומגיע לאטימות בשתי שכבות בלבד. 

בתמונות אני עם שתי שכבות וטופ. אני רכשתיו בטראנסדיזיין. 

ורק כדי לתת לכם מושג למה החלפתי מניקור לאחר יום אחד בלבד - 

ולא, זו לא אשמת הלק, אלה הציפורניים שלי שלא יודעות לארח לק יותר מיום אחד. 

China Glaze Champagne Bubbles

כפי שהבטחתי, הנה לכם תמונות "אמיתיות" של Champagne Bubbles מהפוסט הקודם. אני מקווה שאפשר להתרשם כאן יותר מהגליטר הכסוף, שמשווה חספוס מסוים למטאליות של הלק, שהיתה יכולה להיראות שגרתית בהרבה בלעדיו.
בתמונות אני עם שתי שכבות לק וטופ של POSHE.

אני בדרכי למניקור נוסף. מקווה שתזכו לראותו עוד היום...

פוסט ראשון מהאייפד China Glaze: Champagne Bubbles

אין לי מושג למה לא ניסיתי לעשות זאת קודם, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. התמונות מהאייפד באיכות נמוכה יותר מהתמונות הרגילות, אבל אם זה לא נורא מפריע לכם, פוסטים מהאייפד הם הזדמנות בשבילי לעדכן את הבלוג גם כשאין לי זמן להעלות פוסטים בצורה מסודרת על כל הכרוך בכך (וכרוך לא מעט. סדרת צילומים, העברות למחשב וכאלה, ובאמת שאין לי הרבה זמן עכשיו). אז ראו בפוסט זה נסיון בלבד. בעקבותיו אתם ואני נחליט אם נאפשר לזה להמשיך לקרות בעתיד או שנוותר. אם נחליט להמשיך אשתדל לנסות לצלם עם הבקבוק, כמיטב המסורת. אם נוותר, אמשיך לצלם תמונות כאלה, על רקע היומיום שלי, ואתם תוכלו להיחשף אליהן רק אם תעקבו אחרי באינסטגרם (המשתמש שלי: mababakbuk)
בתמונות שלפניכם אני עם Champagne Bubbles של צ׳יינה גלייז, שיצא במסגרת קולקציית החגים 2011. אני ממש אוהבת את הלק הזה! זהב צהוב במיוחד עם נגיעות גליטר כסוף. כיוון שצילמתי את הלק הזה גם במצלמה רגילה, מבטיחה להעלות תמונות איכותיות וברורות יותר שלו מתישהו בקרוב...

בבית הקפה, על רקע עיתונים

במיטה, על רקע חיות וגרביונים

קצת יותר מקרוב

מתי יהיה טוב?

Orly Nite Owl

טוב, יש לי עוד חוב אליכם מקולקציית הסתיו של אסי - לק חום יפהפה שהוא אולי האהוב עלי ביותר מכל לקי הקולקציה, אבל לא הספקתי לצלמו. החלטתי שבמקום להתעקש על שיטתיות חמורה שבמסגרתה אני מעלה קולקציות בצורה מסודרת, פשוט אצלם כל לק שאני לובשת במקום לחכות לרגע שבו יהיה לי זמן לצלם סווטצ'ים של קולקציות שלמות (זה כנראה לא הולך לקרות בקרוב).
אז את הלק שלפניכם אתם רואים רק בגלל שהוא על הציפורניים שלי כרגע. הוא נקרא Nite Owl והוא משתייך לקולקציה בשם Birds of a Feather, שלא הגיעה לארץ למיטב ידיעתי, וקראתי ברשת שמדובר בקולקציה מוגבלת. הוא נקנה בטראנסדיזיין.
ובכן, אני לא יודעת מה אתכם, לקלקני דעת יקרים, אבל אני מוצאת את הלק הזה מוזר ביותר. מדובר בחפור בהיר עם שימר שמעניק לו גימור פרוסטי/מטאלי נוגד ברק מהסוג שאני לא אוהבת בדרך כלל. את הגוון אני אוהבת מאוד - משהו בין חול, חימר ונגיעות נוזל שלוליתי שעורבבו יחדיו לתערובת בהירה מאוד וקרת גוון. השימר מוסיף קור לגוון, ובתאורות מסוימות הלק אפילו נראה כמו כסף מלוכלך. קשה לי לומר שאני אוהבת את הגימור, ואפילו שקלתי להסיר את הלק אתמול, ממש מיד לאחר שמשחתיו, לאור התוצאה, אבל ברגע האחרון החלטתי להשאירו ולקוות שיקרה משהו שיחבב עליי את הלק.  הבוקר קמתי כשאני מחבבת את הלק מעט יותר, ועודני מצפה להתפתחויות, שכן, אני מתקשה שלא להתבאס מהעובדה שהוא לא קרמי. אני מנסה לשכנע את עצמי שלמרות הכל, ללק יש קטע, ובינתיים זה עובד: הלק עודנו על ציפורניי המקוצרות (כן, כן. לאחר הטפות אין ספור ללוק מכשפה נאלצתי אני לקטום את ציפורניי עקב שבירות והתפצלויות).

המריחה היתה מצוינת. בתמונות אני עם שתי שכבות וטופ של POSHE (שימו לב: ברוב הסווטצ'ים אני בלי טופ, אלא שהפעם מדובר בלק שאני לא רק מסוויצ'ה אלא גם לובשת, לכן אין מנוס משכבת ההגנה). למרות הגימור המחוספס למראה, אם מעבירים אצבע על הלק היבש (לפני הטופ) המרקם חלק לגמרי. 

essie Glamour Purse

עיניכם הרואות, קצב העדכונים פה לאחרונה לא מזהיר, ולכל המתעניינים שהביעו דאגה לשלומי במיילים אומר רק שאני בידיים טובות ובחיקם של הגוונים האהובים עליי, שלשמחתי חורף 2011 ידע להנפיק לי. אחד מהם הוא Glamour Purse מקולצקיית הסתיו של אסי. עוד חפור, ודאי תצקצקו לכם מתחת לשפם, אבל אני כבר מזמן לא מקשיבה לצקצוקים שלכם, לקלקני להג שלי. בשבילי הוא נהדר: לא בהיר מדי ולא כהה מדי - מה שמכניס אותו לקטגוריית הצבע "חפור בינוני" שעד כה לא היו לה נציגים של ממש באוספי הדל.

הממ... התמונות.... יודעת,  בעקרון כל בלוגרית לקים היתה מתנצלת עליהן אם היו מסתננות אצלה לבלוג.
זה בדרך כלל הולך ככה: מתנצלת על הקיוטיקלס המזעזעים שלי, החתול פשוט לעס אותם (או משהו כזה). 

להתנצל? לא להתנצל?
ובכן, לאחר מחשבה מעמיקה החלטתי שלא.
ואתם יכולים לקפוץ לי (ולא לשכוח תוך כדי גם להגיד יפה תודה שבכלל יש פוסט)!

ואצלכם איך? עדכנוני נא, שמא אדאג. 

essie Power Clutch

זוכרים את הפוסט הזה?  שם יש אפור דומה מאוד של צ'יינה גלייז. אמרתי בפוסט ההוא שאני אוהבת את Concrete Catwalk אבל מעדיפה אפור אחר של אסי. אז זה האפור שאני מעדיפה. לצערי אין לי את שניהם להשוואה כרגע, אבל האפור של צ'יינה גלייז מעט נוטה לכחול, ואילו Power Clutch שלפניכם הוא ממש אפור (גם אם התמונות שלי קצת מכחילות אותו). הוא לא נוטה לשום צבע לטעמי, אף על פי ששמעתי דעות שהוא נוטה לירוק. לדעתי מדובר באפור מדויק ביותר, ובעיניי הוא נפלא (וזאת בשעה שביחס לאפור של צ'יינה גלייז אני די פושרת).  יודעים מה? אפילו הייתי אומרת שהוא האפור הכהה החביב עלי יותר מכל אפור כהה שאי פעם נתקלתי בו. אל תזדעקו לעברי שיש עוד אלף כמוהו ושהוא לא מיוחד. אני יודעת שגוונים דומים לא חסרים, אבל בכל הנוגע להעדפות גוון בלק, מבחינתי (לפחות בגרסת "מה בבקבוק?" סוף 2011) מדובר במשחק של דקויות ודיוקים, לא בייחוד. האפור הזה קולע בול.

שתי שכבות בתמונה, פורמולה מצטיינת.

ועוד דבר, לקלקניות - כפי שאתן ודאי זוכרות, מאסתי בטרנד הלק הכהה על ציפורניים קצרות, ואני דוגלת באימוצו של טרנד שעוד לא קיים, הלוא הוא טרנד המכשפה : לק כהה על ציפורניים ארוכות. אני מעודדת את כל לקלקני העולם להצטרף לטרנד הזה כדי לעזור לקצוצות הציפורניים להתפנות מהעולם לכמה שנים, כי הן היו כאן מספיק. כשלעצמי אני עושה מאמצים רבים, על אף שזה לא קל לעתים, ואף על פי שציפורניים ארוכות נסדקות ונשברות לפעמים. הטיפ שלי הוא כזה: אם הציפורניים נשברות או סתם לא גדלות או מאיזושהי סיבה אתן מעדיפות לא לגדל - פשוט הימנעו מלק כהה. יש המון לקים בהירים שאני מוכנה לקבל עליכן. 

essie Lady Like

מאוד הייתי רוצה לעדכן יותר אבל אני בתקופה שלא כל כך מאפשרת לי, אז עמכם הסליחה לקלקני ציפיה אינסופית שלי. יש סיכוי מסוים שגם אם אעדכן הפוסטים יהיו מינימליסטים ועם פחות מלל מהרגיל, אבל אני מניחה שבדיוק בשביל מצבים כאלה המציאו את "תמונה שווה אלף מילים", הלא כן?

על כל פנים, אנחנו עדיין בקולקציית הסתיו הנהדרת של אסי. אף על פי שהיא ברשותי כבר חודשיים, ולקים חדשים רבים נחתו אצלי מאז, אני עדיין חושבת שזוהי הקולקציה הטובה ביותר שיצאה לאחרונה.

Lady Like הוא אולי הורוד המיוחד ביותר שנתקלתי בו בשנים האחרונות. אני אמנם חובבת ורודים באופן כללי, גם כאלה שהם לא הכי מיוחדים (ובינינו, רובם אינם מיוחדים) , אבל הורוד הזה הוא אחר. זהו ורוד חפור. ורוד סגלגל משרדי עם דוק אבק ואפילו מעט לכלוך חום. הלוק הכללי שלו לא מלוכלך באופן מוחצן אלא מעודן ולא מתבלט שילך טוב במקומות העבודה השמרניים שלכם, לקלקני משרד אהובים שלי. מושלם למי שרוצה לשדר נקיון ויצוגיות ולהרגיש ריקבון. סוג של לדפוק את המערכת או, אם תרצו, ללכת עם (דם על הידיים?) ולהרגיש בלי - וגם להיפך אם חושבים על זה.

רוב התמונות שלי הוציאו את Lady Like הרבה יותר סגול מכפי שהוא באמת. התמונה האחרונה משקפת את הגוון בצורה הטובה ביותר. הסיבה שכללתי את התמונות הסגלגלות היא שהן משקפות היטב את האלמנט האפרפר מאובק של הלק, שפחות בא לידי ביטוי בתמונה האחרונה (שדווקא מדגישה את הצד החפור יותר שלו).

יש כאן שתי שכבות בלבד והמריחה היתה מושלמת. אסי כנראה שדרגו את הפורמולות שלהם לאחרונה והתוצאה היא שזוהי הקולקציה הראשונה של אסי שאני יוצאת מגדרי מהתלהבות לא רק מהגוונים אלא גם מהפורמולה המשובחת והייבוש המהיר.

לא יודעת מה אתכם, אבל אני לגמרי מאוהבת. ביג לייק לליידי לייק!

essie School of Hard Rocks

ירוק טוב יצא לאסי. מאובק ודהוי כמו שאני אוהבת. כלומר, אוהבת בדרך כלל.  כעת אני לא כל כך בעניין של ירוקים לאור שינוי ההעדפות הצבעוניות שלי שלאט לאט ובהדרגה מתנער מעוד ועוד צבעים ומאיים להפוך את הבלוג הזה לבלוג לקים משרדי. הגוון הזה הוא היחידי מקולקציית סתיו 2011 שאני לא רואה את עצמי לובשת. וחבל. גוון טוב באמת. אבל אני עכשיו אומרת לא לירוק. אולי זה בגלל מה שעשיתן לי הקיץ, לקלקניות תעלול, שזעזעתן אותי עם כל כך הרבה כחולים וירוקים על הציפורניים, עד שהרגשתי שאינני יכולה לראות את זה יותר. ואולי כי למודת ירוקים כמוני סופה להגיע לרוויה מירוק בבוא העת. ואולי זה סתם כך, כי אני, בדיפ אינסייד שלי, מעדיפה ורוד פי כמה. חבל. לא היה לי דומה לו. הוא מיוחד מספיק בשביל להיכלל באוסף האקסקלוסיבי שלי. אבל זה לא הולך לקרות. פשוט אין לו סיכוי אצלי החורף. חבל. וזה לא שאני לא אוהבת או משהו כזה. אוהבת מאוד, באמת! בחיי! אבל מרחוק...

אה, ונמאס לי כל כך ממראה לק כהה על ציפורניים קצרות. אי לכך פונה אני אליכן נרגשות: לקלקניות, אנא מכן, עזרו לטרנד המאוס לעזוב את העולם, ויפה שעה אחת קודם.

essie Carry On

בעוונותי, לא אמרתי אתמול אפילו מילה אחת על הפורמולה של הלק שהצגתי. אז ככה: מה שיש לי לומר על הפורמולה נכון לגבי כל הלקים שיצאו בקולקציית הסתיו 2011: חל שיפור ממשי בפורמולה של אסי. מי שזוכר את המריחה המעצבנת, הלא אחידה והמקוממת שאיפיינה רבים מהלקים של אסי בעבר -  שהיתה אולי נסלחת במקרה שמשלמים פחות אבל לא במקרה של מותג לא זול כאסי - יתעודד לדעת שהשיפור הוא דרמטי, לפחות על פי מה שמסתמן מהקולקציה הנוכחית. המריחה חלקה ונהדרת, כיסוי מושלם מושג בשתי שכבות בלבד, וזמן הייבוש מהיר בהרבה ממה שזכור לי.

Carry On שלפניכם הוא סגול חצילי כהה מאוד. לא שיא החדשנות בשום צורה ואופן, ובהתחשב בעובדה שהחורף שעבר היה רווי בסגולים כהים, אני לא צופה שתרוצו לקנות אותו בעקבות הפוסט הזה, אבל איכשהו יוצא שאני מחבבת אותו יותר מהרבה סגולים כהים אחרים שנתקלתי בהם בשנה החולפת. יש לי בזמן האחרון עדיפות לסגולים שהם יותר על בסיס אדום מאשר כחול, ו Carry On הומפירי נראה לי כמו לק שיתחשק לי ללבוש מדי פעם על ציפורניי המתארכות בעונות הקרירות.

מכירים את צו האופנה המטופש של השנים האחרונות שאומר שלק כהה צריך ללבוש רק על ציפורניים קצרות? ובכן, אני אוהבת לקים כהים דווקא על ציפורניים ארוכות, ואם אתן לא מפחדות מלוק של מכשפה, לקלקניות סוכר שלי, אני ממליצה גם לכן לנסות.

ומתייתם הלב. עוד מעט ויום סגריר

יתדפק על שולחן התה

בדקתם ציפורניכם? גזמתם קיוטיקלכם?

צאו והכינו מטאטא!

כמובן שבשביל לוק מכשפה אותנטי לא כדאי לעצור בציפורניים כהות וארוכות אלא רצוי גם לטפח שפיץ מחודד בקצותיהן.  אבל יש מחיר להשפצה, והוא מחיר הנוחות. ניסיתי להשפיץ בשנה שעברה כמה פעמים (אפילו היה פוסט שבו הדגמתי זאת בחוסר טעם על ציפורניים קצרות מדי), אבל זה היה מייסר מדי מכדי לרצות לשחזר את המראה הנחשק. אי לכך - השנה ככל הנראה לא אשפיץ. ואתן, מכשפות לייט יקרות, תשפיצו או לא תשפיצו?

essie Case Study

כמובטח - מתחילים עם קולקציית הסתיו המוצלחת כל כך של אסי. ומה יותר סתווי מ Case Study המופלא? מדובר בקרם שהוא ספק חאקי ספק חפור - לא בדיוק אף אחד משניהם, אבל נושא מתכונותיהם של השניים, בהיר יחסית ולא מאוד בולט על הציפורן. אמנם לא ניודי ממש אבל יש בו משהו מאווירת הניוד בצניעות, באלגנס ובשיק. אני מאוהבת בגוון הזה וחושבת שהוא התגלמות כל מה שאדם יכול לשאוף לו בסתיו.

שלוש התמונות הראשונות צולמו לאחרונה, ובהן הוא נראה חפור יותר, ואלמנט החאקי פחות בא לידי ביטוי.

אבל מצאתי גם תמונה שצילמתי לפני כחודש וחצי, וגוון החימר המיוחד שבו ממש משקף לטעמי את איך שהוא נראה במציאות לאור יום (צולם בשמש קופחת).

איך שציפורניים יכולות לגדול בחודש וחצי! 

חוצמזה קר לי נורא כל הזמן ואני כבר מסתובבת עם מעילים, סוודרים וצעיפים. לא אוהבת קור בשום צורה, אבל חייבת לומר שהשנה יש מספיק גווני סתיו שמחממים לי את הלב. בקרוב תראו את כולם.

China Glaze Skyscraper

 גבירותיי ורבותיי, הגיע הרגע לו חיכיתי: בשעה טובה ומוצלחת תמה ונשלמה סאגת מטרו. Skyscraper הוא הלק החותם, וכל מה שיבוא אחריו הולך להיות טוב בהרבה.
Skyscraper הוא גליטר כחול שזכה להתמוגגות רבתי בקרב פרחות לקים בארץ ובעולם. הוא פוטוגני להפליא ונראה בתמונות מעניין בהרבה מכפי שהוא באמת, אך למרבה הצער במציאות הוא התגלה כלק לביש למדי. בעיניי אין עלבון צורב מזה לגליטר. הדבר האחרון שגליטר צריך להיות זה לביש, ומבחינתי אם גליטר הוא לא דרמטי וגלאמי באופן מוגזם ו/או מפוקפק אין לו זכות קיום. גליטר לא נועד בשביל לסחוט מחמאות מהדודות (וזה בדיוק מה שיקרה אם תסתובבו עם skyscraper, בדקתי זאת בעצמי) ובטח לא בשביל להרגיש איתו מספיק בנוח כדי ללבוש אותו לעבודה. כך שאין לי בעיה להכריז על Skyscraper כעל עוד כישלון צ'יינה גלייזי מפואר, ויסלחו לי כל אלה שרגשות פיוטיים המעורבים בתיאורים בסגנון "שמיים זרועי כוכבים" מתעוררים בהם למראה הלק הדהוי הזה, שנראה במציאות באמת הרבה יותר דהוי מבתמונות. ציבור הלקלקנים הוא עדי שאם יש מישהי בעולם הזה שאוהבת לקים דהויים זו אני, אבל מה שנכון ותקף לקרמים איננו תופס במקרה של גליטרים. ככה זה בעולם שבו אין שוויון ואין צדק.

כיוון שאתם כבר יודעים מה עמדתי ביחס לקולציית מטרו לא אכביר בדברים, רק אומר שוב (כי אני יכולה!) שמדובר בקולקציה מפוספסת מבחינתי שלא ריגשה אותי כלל. הגוונים היו או גרועים, או בינוניים, או סתם טובים אך לא מצטיינים או אדומים. לזכות הקולקציה יאמר שהיתה בה נציגות קרמית מכובדת ובעיקר הרבה כוונות טובות. הרווח הפרטי שלי מהקולקציה הוא שתי אהבות חדשות - בראונסטון וסטריט שיק. את כל השאר אהיה מוכנה להשליך עליכם ממרפסתי אם בדיוק תעברו מתחתיה במקרה.

אבל זהו הזמן להבטיח לכם עתיד טוב בהרבה. הקולקציה הבאה שבה תחזו בהשתאות היא קולקציית הסתיו של אסי, והמדהים הוא  - וזה לא סתם מדהים, זו פיסת מציאות פנומנלית ונדירה עד כדי כך, שאני אפילו שוקלת לראות בכך סוג של נס - שאני אוהבת את כל הלקים בה, עד האחרון שבהם (כן, נו. הסגול ההוא).

ועד אז - נשיקות וליקלוקים.

China Glaze Westside Warrior

יכולתי לאהוב את Westside Warrior יותר אם הוא היה נוחת עלי בשנה שעברה. כמה כמהתי אז לירוקי זית/חאקי מהסוג הזה, כשאפשר היה להשיג גוונים כאלה רק אצל שאנל. עכשיו, כשנדמה שהעולם מתפוצץ מירוקי זית/חאקי, אני כבר פחות בעניין... ללמדכם כמה הפכפכנות וכפיות טובה ניתן למצוא בלקלקניות.

 

ועדיין, אני לא חושבת שיש משהו רע בגוון כשלעצמו - אני אפילו בעדו. אפילו דיופ אני חושבת שאין לו. גוון סתווי/חורפי טוב למי שרוצה להרגיש עדכנית (שיהיה ברור - עדכנית בלקים זה להסתובב ב 2011 עם הלקים המגניבים של 2010), שממקם את צ'יינה גלייז, שוב, בין המותגים האלה שלא באמת מחדשים שום דבר אלא ממחזרים הצלחות עבר של אחרים אפילו מבלי להעתיק. וזה בסדר, אני מניחה. כולם עושים את זה וזה מספק את הצרכים האופנתיים.

שתי שכבות לאטימות. להשיג באיביי או בטראנסדיזיין.