‏הצגת רשומות עם תוויות red. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות red. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 1 ביולי 2012

ריגושים זולים, גם אדומים: לקים של ביוטיקייר ומגבונים להסרת לק

הבלתי אפשרי התרחש: אני ממש השקעתי בוקר שלם להסוויץ' את כל אלה, ממש כמו בימים הטובים של הבלוג, כאשר פוסטים של "מה בבקבוק?" הופיעו חדשות לבקרים, ובקושי היתה לכם מנוחה ממני.
ובכן, את המוצרים שלפניכם קיבלתי לפני זמן רב, רב מדי, וחשבתי שזו עשויה להיות הזדמנות טובה עבורכם להעמיד למבחן ביקורתי את הביטוי "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא" בהקשר זה. היו אפוא אתם השופטים.

ולענייננו - אני לא נמצאת כאן בשביל אדומים, אבל למקרה שאתם כן, לקלקני דם חם שלי, אני מקווה שתרוו נחת מהשפעה האדמדמה שלפניכם:
18 הוא אדום מתון ולא בוהק, ובמציאות אפשר להבחין שהוא נוטה מעט לורוד - נטיה שאיננה באה לידי ביטוי התמונות. 
מה אומרים הלקלקנים? אני אומרת NEXT!
שתי שכבות.



81 הוא עוד אדום. שנאמר, אדומים אף פעם לא מתים, הם פשוט מתחלפים... והפעם הנטיה הורדרדה התחלפה לכתמתמה, ואם תשאלו אותי - מוטב כך.
שתי שכבות.




55 הוא למעשה פסוודו אדום - הבקבוק אדום  ככל אדום אחר, אבל הנוזל שקוף כל כך ודל פיגמנט, שאין סיכוי שאי פעם יתקבל הצבע האדום על הציפורניים. התוצאה ג'לית וורודה שמזכירה לי לקים של ילדות הפוקדות גן באופן יומיומי. לא בשבילי, אבל מצד שני כל דבר עדיף על אדום ממש.
שלוש שכבות.



88 הוא כבר סיפור כתום. לא ניאון אבל עם נוכחות בוהקת ולחלוטין לא נחבאת אל הכלים. זה הלק היחידי פה שאני ממש אוהבת. שלוש שכבות.



19 הוא ג'לי סגול טרופית ענבים עתיר ברק אך חסר השראה.
שלוש שכבות.


 09 הוא שימר כחול. כידוע, החל מהקיץ שעבר כחול הוא האדום החדש, והוא ללא ספק הגוון שזוכה לקשט הכי הרבה ציפורני אדם אחרי אדום ברחובות המיוזעים שלכם. אני, שהתגליתי כמושפעת מאופנת הרחובות המיוזעים שלכם הרבה יותר ממה שצריך, כמעט שלא יכולה יותר לראות לק כחול, שלא לדבר על ללבוש אחד כזה. והשימר? מוטב שלא אכנס כעת לדיון עתיק יומין זה, רק אסכם שאלמלא השימר ואלמלא הכחול הלק הזה יכול היה להות מושלם.




אבל לא גמרנו, יש עוד עניין שבגינו התכנסנו: מגבונים ריחניים הטוענים להסרת לק ללא אצטון בתוספת לחות.
ככה נראה העסק:


בתחתית האריזה כתוב: "מגבונים ריחניים ועדינים, מזינים את העור, אינם מייבשים את הציפורן" - וזו אמת לאמיתה. זו הפעם הראשונה שאי פעם נתקלתי במגבוני הסרה עם ריח עדין ולא מזעזע. הם גם באמת אינם מייבשים - לא את העור ולא את הציפורן, ויש להם תחושה לחותית/שמנונית ידידותית להפליא.
הבעיה היחידה היא שהמגבונים האלה לא יעילים. הם אולי נעימים לציפורן ולעור, אבל בהסרת לק הם ממש לא משהו. ואני פונה שוב אל הכיתוב על גבי האריזה: "חסכוני!! - מגבון אחד יעיל לשתי ידיים!". על זה לי לומר דבר אחד בלבד: בולשיט.
המגבונים עצמם דקים ביותר ומאוד קשה להסיר לק עם מגבון אחד - הרבה יותר קל לערום כמה יחדיו ועם הערימה לשפשף את הציפורן כי אחד בדרך כלל נדבק ללק ומתקשה לנוע.

מגבון בודד דק מן הדק

אבל מילא זה שצריך לעבוד עם המגבונים בזוגות או בשלשות - אילו זוג או שלשה לא מספיקים לכל הידיים. בדרך כלל זה זוג לאצבע. לא מאמינים? הנה כמות המגבונים שנדרשה לי להסווצ'ות של היום (קחו בחשבון שכל סווץ' זה ארבע אצבעות וממש לא שתי ידיים):


אז חסכוני זה לא. השתמשתי כמעט בחבילה שלמה.
זאת ועוד, המגבונים בסופו של דבר עשו עבודה הסרה, אבל יש לזכור שזה על סווצ'ים בלבד - כלומר, לקים שמרחתי אך ורק לצורך הצילומים ומיד הסרתי, כך שהם לא התייבשו באופן מלא. יש להניח שבלקים שהתייבשו כמו שצריך מלאכת ההסרה תהיה אפילו יותר מייגעת.
בשורה התחתונה - לא לקנות, למרות שחבילה כזאת נורא זולה (משהו כמו 2 או 3 ש"ח - לא זוכרת בדיוק).

אבל זה לא שלביוטיקייר אין מה להציע בתחום מסירי הלק. כבר יותר משנה שאני משתמשת אך ורק באצטון הטהור שלהם  ותאמינו לי -  יותר טוב מזה אין.  בכל פעם שאני עוברת באחת מהחנויות המקסימות של ביוטיקייר, שתמיד מלאות בשטויות נהדרות ושימושיות (מי יותר מי פחות), אני קונה בקבוק אצטון טהור של ליטר ב - 15 ש"ח.  אני יכולה לומר שבכל ההיסטוריה הלקלקנית שלי נתקלתי במסירי לק יקרים יותר, אבל לא בטובים יותר. האצטון הזה מסיר לק בקלות וביעילות, בלי חומרי ריכוך וטיפוח ובלי יומרות, אבל עושה את העבודה. ישנו מיתוס בקרב חובבות הלקים שמסירי לק ללא אצטון הם טובים יותר לבריאות וגם ידידותיים יותר לציפורן ולעור, אבל אני לא מצאתי לכך כל עדות. לא ראיתי שום הבדל מבחינת נסיוני האישי, וגם לא מצאתי מחקר מדעי רציני שמצביע על עדיפות כלשהי לחומרים המצויים בלקים ללא אצטון. הציפורניים המחורבנות שלי נוטות להישבר ולהתפצל גם אם אני משתמשת באצטון, גם אם אני משתמשת במסירי לק ללא אצטון (והשתמשתי בשנה הראשונה לבלוג כמעט רק בכאלה), וגם אם אני בכלל לא משתמשת במסירי לק או צובעת את הציפורניים (כמו בחודשים האחרונים). כנראה שיש דברים שלא משתנים, ביניהם הציפורניים שעמן נולדתם. אל תצפו שמסיר לק יעשה כל מיני דברים שהגנים או התזונה שלכם אחראיים להם בעצם.

את המוצר הזה לא קיבלתי להתנסות וחבל. הוא פי אלף יותר טוב מהמגבונים המגוחכים שקיבלתי

מחיר לק של ביוטיקייר: 4.5 ש"ח. להשיג בסניפי ביוטיקייר (אם אתם לא מכירים תבדקו איפה יש באתר הבית)

ובינתיים - אדיוס!

יום שני, 18 ביוני 2012

קיץ פה, צ'יינה גלייז גם ואפילו אני כאן

הרבה זמן עבר, אני יודעת. היתה לי תקופה נטולת בלוג ארוכה ומגוונת. הרבה פעמים ניסיתי לחזור אבל איכשהו לא הצלחתי להביא את עצמי לידי כך. נראה אם זה ילך הפעם - אין לי אפשרות להבטיח דבר.
אספר לכם רק, לקלקני שטות שלי, שבכל התקופה הזאת שלא הייתי עמכם לא קראתי בלוגים, לא קניתי לקים  ולא התעדכנתי לגבי קולקציות חדשות, כך שאין לי מושג מכלום. אפילו רוב הזמן הסתובבתי עם ציפורניים עירומות לגמרי, נטולות הוד והדר וחשופות לכל רוח. עם זאת, הצטברו אצלי אי אלו מוצרים שנשלחו אלי מיח"צ, וכיוון שהנחתי שבאלה עשוי להתעורר עניין ציבורי מסוים בקרבכם, אשתדל שהפוסטים הקרובים (אם אכן יהיו עוד כאלה) ישמשו להם במה. 

ראשית, לבשורה המרעישה שלא תרעיש איש (כי היא כבר מזמן שלג דאשתקד מבחינתכם) : צ'יינה גלייז, המותג העממי הנחשק והמגניב שדואג להנפיק לנו קולקציות ענק לעתים מזומנות מאוד, הגיע לארצנו מאותגרת הלקים. צ'יינה גלייז הוא לא סתם עוד מותג. רחוק מכך. אפשר אפילו לומר שהוא יקיר "מה בבקבוק?" במובנים רבים, שכן הוא המותג שזכה להכי הרבה פוסטים פה, עורר הכי הרבה רגשות (לטוב ולרע), וגרף הכי הרבה תגובות קוראים בסגנון "איפה משיגים בארץ לקים של צ'יינה גלייז?"  אם תסתכלו משמאל על התגיות תוכלו לראות שצ'יינה גלייז זכו כאן ללא פחות מאשר 65 פוסטים. וזהו, לקלקניות ולקלקנים, מספר מכובד לכל הדיעות. הלקים שאני הכי אוהבת והלקים שאני הכי שונאת, הלקים שרוממו את רוחי ואלה שהשפילוה עד עפר, הלק המטאלי האולטימטיבי, והגליטר המכוער בתבל - כולם כולם שייכים לצ'יינה גלייז. אפשר לומר שההיסטוריה הלקלקנית האישית שלי במובנים רבים כלל לא היתה אילולא צ'יינה גלייז.
כך שזה טוב שהם בסביבה, אני מניחה.  הרע - הלקים עולים פה 55 ש"ח, שזה מחיר לא עממי בעליל, וכפול ממחירם באיביי או בטראנסדיזיין. אני מן הסתם אמשיך לקנות לקים של צ'יינה גלייז בחו"ל, אלא אם כן אמשיך לקבלם מהוד נדיבות היח"צ, ואז באמת שלא אכפת לי כמה זה עולה לכם...

אז לא צילמתי את כל הלקים שקיבלתי הפעם. אולי אעשה זאת בהמשך, אבל צילמתי שניים שנראים לי הכי שייכים לעונה המהבילה והאהובה הזאת - שניהם לא חדשים ויצאו בקולקציות קדומות משנים שחלפו משכבר. 

הראשון הוא HELI-YUM, לק שכבר הופיע פה מזמן, אבל הוא ורוד אדמדם חביב קהל ומטופש מאוד שמתאים להלך רוח קייצי וודאי יתחבב בקלות על לקלקניות שמוחן קל המשקל הותך בשמש הקופחת (ומן הסתם גם יוותר במצב צבירה לא מוגדר זה גם בחודשים היותר קרירים). 






והשני הוא ניאון כתום מרגש העונה לשם ORANGE KNOCKOUT. כשצילמתי אותו לפני כמה שבועות לא חשבתי שניאון כתום כזה הוא הלק הראשון שאלבש לאחר שבועות ארוכים ללא לק. לצלם ולהוריד, חשבתי לעצמי, אבל פשוט לא יכולתי. לא שהוא שונה בהרבה מניאונים אחרים שאני מכירה, אבל התרגשתי ממנו כמו שאני תמיד מתרגשת מניאונים כתומים כי ככה אני.


  



שני הלקים נמרחו בשלוש שכבות אם כי שתי שכבות גם יעבירו אותם בצורה מכובדת לדעתי. הניאון נוקאאוט מחייב טופ מבריק כי כמו ניאונים רבים אחרים, הוא בעל גימור מאט טבעי . בתמונה אני עם טופ של POSHE. 

ושלומכם אתם, לקלקני קש? התגעגעתם אלי הרבה או שדווקא שמחתם שפטרתי אתכם מהחובה המעיקה לבקר פה כל יומיים?  רק שתדעו, בניגוד לציפיות שלי, אני דווקא קצת התגעגעתי...




יום שני, 9 בינואר 2012

ריגושים זולים עם שלושה גליטרים של WOW

פוסט זה נכתב באיחור מה. שלושת הלקים שלפניכם הושקו לרגל הסילבסטר וחגיגות שנת 2012 החדשה. כיוון שאת החגיגות חגגתם השנה בלעדיי, הרי לכם קצת מהסליז המנצנץ שפספסנו:



גליטרים כמעט תמיד נראים טוב בבקבוק, ובכלל זה גם גליטרים אלה. על הציפורן הסיפור אחר... ראשית כל אמליץ להתייחס לגליטרים הללו כאל שכבת ליירינג בלבד, כי לבדם הם לא נראים טוב - לא בשכבה אחת וגם לא באלף שכבות שתידרשנה כדי להשיג אטימות. שנית - גם כגליטרים לליירינג לא מדובר בלהיט היסטרי. סך הכל, גליטרים סטנדרטיים למראה ילדותי מעט וזול, שאיננו מוצלח במיוחד לאירועי חוץ-סילבסטר.
הטוב בכל הסיפור: WOW מצהירה שהלקים שלה הם 3FREE. אני חושבת שזה טוב שחברות ישראליות מתחילות ליישר קו עם מגמות עולמיות בתחום ודואגות לפורמולות עם פחות רעלים.

ככה הם נראים על לק ירוק כהה :



הקיטש עליי. 

בקומוניקט שקיבלתי היה כתוב ש"מגוון הצבעים בלקים של Wow Cosmetics רחב ומגוון ומתחדש בהתאמה למגמות השולטות בעולם האופנה".  מודה על האמת: לא מכירה הרבה לקים של WOW ולא זכור לי שביקרתי אי פעם באחת החנויות של החברה. בעבר סיקרתי שני לקים שקיבלתי להתנסות, אבל זה היה מזמן. הייתי רוצה לראות לקים אחרים של WOW כדי להתרשם מ"המגוון הרחב והמתחדש" כי הגליטרים האלה לא ממש מחדשים לי, וגם לא ממש מרגישים לי כמו בעלי "התאמה למגמות השולטות בעולם האופנה". אבל היי, זה סילבסטר. מי כבר מחדש ו/או אופנתי בסילבסטר?

ולפרטים החשובים באמת (קופי פייסט מהקומוניקט):

מחיר 7.90 ₪
את מוצרי Wow Cosmetics ניתן להשיג ברשת חנויות Wow Cosmetics ברחבי הארץ לפרטים נוספים: 04-6230848,
באתר האינטרנט  http://www.wowcosmetics.co.il/ , ובפייסבוק: WOW COSMETICS.

יום שבת, 8 באוקטובר 2011

China Glaze City Siren

אווירת יום כיפור הכריעה אותי ובהשראתה קרה הלא יאמן: אני סולחת לכולכם*.

ועכשיו, בואו ננסה לסלוח לצ'יינה גלייז:







* על חטאי עבר בלבד. לא כולל חטאים עתידיים. בתוקף עד י"ד בתשרי ערב חג הסוכות. 

יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

China Glaze Loft-y Ambitions

באמת שלא יכולתי להעלות על דעתי עד כמה עמוקה תהא סלידתכן מהלק של אתמול. רק לידיעתכן - לא רק שלא הצלחתן לגרום לי לשנות את דעתי עליו, הוא כעת משמש כלק הפדיקור שלי (הקרדיט למרג'ורי מורנינגסטאר, שטענה שזה בדיוק מסוג הלקים שהיו משמשים את סבתה לפדיקור). אני מרוצה, הוא מרוצה, ואתן... ובכן, אתן השתדלו נא פשוט לא להיתקל בי בטעות ברחוב, שחס וחלילה לא אעורר בקרבכן אסוציאציות קשות מנשוא שיחרבו לכן את ארוחת הצהרים או משהו כזה. אוקיי?

היום יש לי בשבילכן לק שממש שנאתי מקולקציית מטרו - בורגונדי כעור עם שימר (כפיצוי?)  העונה לשם Loft-y Ambitions. אני לא מתכוונת להסביר למה אני כל כך מתעבת את Loft-y Ambitions. קוראי הבלוג הנאמנים כבר יודעים שאינני אוהבת את משפחת גווני הבורגונדי, ועוד פחות מכך את משפחת השימריים, אבל נוכחותו של הלק הזה בקולקציה כן תעזור לי להסביר (אם אי פעם יתחשק לי להסביר) למה אני פחות ופחות מחבבת את צ'יינה גלייז, וחושבת שזהו מותג בינוני אחרי הכל.
ברם, לאור השונות שהתגלעה בינינו אתמול, לקלקניות-שום-דבר יקרות, אולי דווקא תאהבו אתן את Loft-y Ambitions?








והנה השימר המרקד בשמש:


מריחה מושלמת. שתי שכבות בתמונות, למרות שגם שכבה אחת תעשה את העבודה.


יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

ריגושים זולים: שלושה לקים של...

ביוטיקייר! (וכל הכבוד לפיצ'ה שבאורח פלא ניחשה נכונה!)

האדום שהדאיג אתכם כל כך בפוסט הקודם היה לא אחר מאשר האדום הזה:





ולא. לא המרתי את דתי.  אמרתי זאת תמיד ואומר זאת שוב - לק אדום זה גועל נפש, במיוחד בתקופה כמו זו שלנו, בה כל אשה צודקת ברחוב מתהדרת בציפורניים אדומות. כשלעצמי, אהיה מוכנה להסתכל שוב על לק אדום רק אחרי שהוא לגמרי יצא מהאופנה, כשאף אחת (חוץ מקומץ זונות וזקנות -  ממש כמו שהיה בשנות התשעים, בהן לק אדום נחשב למשוקץ) לא תעז לצאת עם ציפורניים אדומות מהבית. אולי אז תראו אותי מסתובבת עם לק אדום ברחובות, יורקת קליפות של גרעינים לכל עבר, מגחכת על הלקים הכחולים, הירוקים והצהובים שיעטרו את ציפורני ההמון הצודק. עד אז - אני יורקת על כל ציפורן וציפורן מציפורניכן האדומות.
למי מביניכן שאיננה מעוניינת לחכות איתי עד אז כדי ללבוש לק אדום יש לי הצעה עממית:  לק של ביוטיקייר העונה לשם 54 (!) בארבעה וחצי שקלים. האדום הזה עושה את העבודה בשכבה אחת בודדה. הפורמולה סמיכה ומספקת חוויית מריחה נוחה בהחלט. חוץ מהאדום הכל בסדר.

01 הוא כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר בצהוב ספק פסטלי ספק בוהק שמאוד מזכיר לי ממתק (נדמה לי שאף הוא משנות התשעים. על כל פנים מאז לא נתקלתי בו) שנקרא "בננית".  אם זכרוני אינו מטעני היה זה ממתק רך וג'לטיני שקצת מזכיר מרשמלו במרקמו, מצופה שוקולד או אחד מחיקוייו, שהדיף ניחוח בננה כימי מהמם.




שטופת נוסטלגיה לבננית, לשנות התשעים, לתום שאבד לנצח ולכבשה דולי אני לא באמת יכולה שלא לאהוב את הגוון של אפס אחד.  מסקנת ביניים: אפס אחת לטובתו.
מאידך - פורמולת האימים וזוועות המריחה (שלוש שכבות - אין הנחות) לא ממש עושים עמו חסד.  מסקנה סופית ברוח שנות התשעים: כבר עדיף רצח רבין, רצח עם ברואנדה או מוניקה לוינסקי.

ואחרון חביב - 96.  גליטר סגגלגל-ורדרד הולוגרפי למטרות ליירינג בלבד. זהו למעשה הגליטר המאורך הראשון שאני רואה בישראל. אף על פי שאני לא עושה ליירינג משמח אותי לדעת שיש גליטר ארוך בישראל. זה גורם לי להרגיש ארוכה וצודקת.
עשיתי איתו שני נסיונות ליירינג. הראשון צפוי ובלתי נמנע והשני מופרך אך משעשע.

 על לק כהה (ווילד ויסטריה של אורלי) -




על אפס אחד:




אינפורמציה לקלקנית שעשויה לעניין: הלקים של ביוטיקייר כנראה עמידים מאוד. לא בדקתי זאת בעצמי אבל קראתי בבלוג של מרינה שלק של ביוטיקייר החזיק עליה חמישה ימים!

להשיג בסניפי ביוטיקייר או באתר האינטרנט.

שימו לב: אני מוכנה לתרום את שלושת הלקים לכל המעוניין/ת. קבלתם לא תהיה כרוכה בהגרלה או רישום, אבל המעוניין (שיצור עמי קשר במייל) יצטרך לאסוף אותם פיזית ממני בהרצליה. לא יהיו משלוחים הפעם, צר לי.

ג"נ: את שלושת הלקים קיבלתי להתנסות מהחברה. 








יום חמישי, 7 ביולי 2011

ריגושים זולים: קולקצית לקים אביבית לביוטיקייר

אני לא זוכרת חברת לקים ישראלית שיצאה אי פעם עם קולקציה עונתית (תקנו אותי אם אני טועה), ותמיד ביקרנו אנו הלקלקניות את החברות הישראליות על כך שהן מייצרות לקים בודדים ללא הקשר עונתי וללא המסגרת הכל כך נכונה של קולקציה, שאליה הורגלנו ממותגי הלקים בעולם.
אבל הנה זה קורה - קיבלתי השבוע "קולקציה": שלושה לקים של ביוטיקייר שמרכיבים - במתכוון, במוצהר ולגמרי לא במקרה-  קולקציה אביבית. אז קודם כל כבוד. פתח לקידמה נרשם במחוזותינו והסתמנותו של שינוי מבורך. כמובן שיש עוד מה לשפר, ועוד נדון בכך, אך לפני כן  - הלקים:

97 - קרם אדום קורלי



לזכותו של 97 יאמר שהוא גוון חביב, לא מזיק ואביבי למדי. לחובתו יאמר שהוא בנאלי לעייפה וממחזר טרנדים שעבר זמנם. קורליים שכאלה ראינו יותר מדי בקיץ שעבר. האם אנו זקוקים להם גם הקיץ?

22 - קרם ורוד בזוקה



על 22 לצערי אין לי הרבה דברים טובים לומר.  מדובר בורוד בוהק מאוד, כמעט ניאוני, שאולי הייתי עשויה לאהוב יותר - שוב - אלמלא הגוון הזה היה נחרש כל כך בקיץ שעבר. אני מוותרת.


14 - קרם ירוק תפוח




14 הוא ללא ספק ההפתעה של הקולקציה. ירוק מקסים וגם אם יצא לנו לראות דומים לו בעבר (לסאלי הנסן היה ירוק תפוח דומה), הוא טרם הספיק להפוך למאוס. זה מסוג הגוונים שתמיד משמחים אותי ומרוממים את רוחי. לעת עתה - כן ירבו.

לסיכום, הרגשות מעורבים. אני שמחה על "קולקציית לקים" ישראלים ראשונה, אבל פחות שבעת רצון מנושא בחירת הגוונים. הפורמולה של הלקים היתה גרועה משזכרתי, וחווית המריחה היתה לעתים מייאשת. הפורמולה היתה סמיכה והגוונים נמרחו בצורה בלתי אחידה, אבל שתי שכבות סידרו הכל ונתנו תוצאה אחידה ומשכנעת (חוץ מהורוד שדרש שלוש שכבות והיה האיום ביותר מבחינת פורמולה).
זאת ועוד - עניין השמות. אם כבר עושים מעשה חדשני ומוציאים קולקציה אפשר גם להקדיש עוד טיפונת מחשבה לשמות לקים שהם מעט יותר מקוריים מ"14".  אבל על עניין זה אהיה מוכנה להתפשר.

 היתרונות המשמעותיים של הקולקציה מסתכמים מבחינתי בשני סעיפים: 1. המחיר (5 ש"ח בסניפי ביוטיקייר. לבירור הסניף הקרוב לביתכם השתמשו באתר), 2. הלק הירוק.

בתחום הרעלים אני מעט נבוכה: מבחינת הרכיבים הרשומים על הבקבוק נראה שאין פורמלדהיד וטולואן אלא רק פטאלט (בצורת phtalic anhydride), אבל על אחד הבקבוקים (הירוק) רשום "מכיל פורמלדהיד".  אני לא יודעת איך להתייחס לעניין זה, אבל נראה לי שמן הראוי שהחברות הישראליות יפנימו שהצרכן צריך לדעת מה יש במוצרי הצריכה שלו. זוהי זכות בסיסית שכדאי להתחשב בה, בין אם החברה בוחרת להשתמש בפורמולות המכילות רעלים ובין אם לאו. ובניגוד לעניינים אחרים שעליהם אסכים להתפשר, על עניין זה לא אסכים.



הפוסטים הנצפים ביותר בכל הזמנים