Orly Nite Owl

טוב, יש לי עוד חוב אליכם מקולקציית הסתיו של אסי - לק חום יפהפה שהוא אולי האהוב עלי ביותר מכל לקי הקולקציה, אבל לא הספקתי לצלמו. החלטתי שבמקום להתעקש על שיטתיות חמורה שבמסגרתה אני מעלה קולקציות בצורה מסודרת, פשוט אצלם כל לק שאני לובשת במקום לחכות לרגע שבו יהיה לי זמן לצלם סווטצ'ים של קולקציות שלמות (זה כנראה לא הולך לקרות בקרוב).
אז את הלק שלפניכם אתם רואים רק בגלל שהוא על הציפורניים שלי כרגע. הוא נקרא Nite Owl והוא משתייך לקולקציה בשם Birds of a Feather, שלא הגיעה לארץ למיטב ידיעתי, וקראתי ברשת שמדובר בקולקציה מוגבלת. הוא נקנה בטראנסדיזיין.
ובכן, אני לא יודעת מה אתכם, לקלקני דעת יקרים, אבל אני מוצאת את הלק הזה מוזר ביותר. מדובר בחפור בהיר עם שימר שמעניק לו גימור פרוסטי/מטאלי נוגד ברק מהסוג שאני לא אוהבת בדרך כלל. את הגוון אני אוהבת מאוד - משהו בין חול, חימר ונגיעות נוזל שלוליתי שעורבבו יחדיו לתערובת בהירה מאוד וקרת גוון. השימר מוסיף קור לגוון, ובתאורות מסוימות הלק אפילו נראה כמו כסף מלוכלך. קשה לי לומר שאני אוהבת את הגימור, ואפילו שקלתי להסיר את הלק אתמול, ממש מיד לאחר שמשחתיו, לאור התוצאה, אבל ברגע האחרון החלטתי להשאירו ולקוות שיקרה משהו שיחבב עליי את הלק.  הבוקר קמתי כשאני מחבבת את הלק מעט יותר, ועודני מצפה להתפתחויות, שכן, אני מתקשה שלא להתבאס מהעובדה שהוא לא קרמי. אני מנסה לשכנע את עצמי שלמרות הכל, ללק יש קטע, ובינתיים זה עובד: הלק עודנו על ציפורניי המקוצרות (כן, כן. לאחר הטפות אין ספור ללוק מכשפה נאלצתי אני לקטום את ציפורניי עקב שבירות והתפצלויות).

המריחה היתה מצוינת. בתמונות אני עם שתי שכבות וטופ של POSHE (שימו לב: ברוב הסווטצ'ים אני בלי טופ, אלא שהפעם מדובר בלק שאני לא רק מסוויצ'ה אלא גם לובשת, לכן אין מנוס משכבת ההגנה). למרות הגימור המחוספס למראה, אם מעבירים אצבע על הלק היבש (לפני הטופ) המרקם חלק לגמרי. 

Color Club Secret Agent

ומה תגידו על הסגול הפרוסטי הזה? אני לחלוטין לא התחברתי. המטאליות הכבדה של השימר (הורדרד) עושה לי קצת בחילה. חבל, הגוון כשלעצמו מלא חיים וצבעוני מספיק כדי להיחשב לגוון אביבי.
מה שכן, אין בעיות פורמולה, מריחות המברשת לגמרי לא נוראיות ויש פה שתי שכבות בלבד. 
Secret Agent אף הוא מקולקציית אלטר אגו.

לדאבון הלב, כפי שקורה לא אחת עם סגולים, משהו באינטראקציה עם אור יום ומצלמה הופך אותם לכחולים הרבה יותר ממה שהם באמת. אי לכך נעזרתי בתוכנת עריכה כדי להביא לכם תמונה שמתקרבת יותר לגוון במציאות.

Essie Shift Power

Shift Power הוא לא לק חדש. למעשה הוא יצא בקולקציית חורף של 2008. אני אוהבת מאוד את הגוון - זהב מתון ולא נוצץ מדי שמזכיר הרבה יותר זהב אמיתי מלקים מוזהבים אחרים שיצא לי לראות. הבעיה הרגילה בלקים מטאליים היא מריחות המברשת. לי זה לא נורא מפריע (בעיקר בזכות העובדה שמריחות המברשת אינן נראות במציאות אלא רק במצלמה)  אבל אני יודעת שיש לקלקניות שעניין זה הוא יהרג ובל יעבור מבחינתן.
תכונה מעניינת שיש ללקים מוזהבים היא שהם סמי-ניודים. לא ממש ניודים, אבל בעלי נוכחות מאוד עדינה וכמעט לא מורגשת על הציפורן. החברה שממנה קיבלתי את הלק אמרה שהיא לא מסוגלת ללבוש אותו כי הוא "מוחק לה את הציפורניים".  בתקופות הפחות סולידיות שלי גם אני הייתי רואה בכך בכך בעיה. בתקופות סולידיות יותר, לעומת זאת, זה דווקא יתרון.
למרות החיבה שלי אליו, הוא לא ממש הצליח להרשים איש מהסובבים אותי, אני אמנם רגילה לכך שהלקים שלי אינם זוכים לתשומת לב  או לתגובות, אבל על Shift Power קיבלתי רק תגובות שליליות. כולם אמרו לי שהוא לא מחמיא לי. באופן מוזר זה רק גרם לי לחבב אותו יותר... ועדיין, זה לק שאלבש רק במצברוח הנכון. בהחלט לא לק שיתחשק לי לראות על עצמי לעתים קרובות. 

 

שימו לב לדף ה SALE שלי. עדכנתי אותו היום ויש שם המון לקים חדשים.

Zoya Valerie

יש מי שימצא את Valerie מהמם. אפילו על עצמי אוכל להעיד, שמשראיתיו על שכנתנו לבלוגיה  edenable הוא לא יצא לי מהראש - וזאת על אף שמהגדרתו אין הוא מסוג הלקים שמתחבבים על שכמותי. רצה הגורל וואלרי נתגלגל לידי על ידי מיטל  (פאוזה כדי לתת לכם שהות להרהר בחרוז) בהשאלה לבחינה מדוקדקת.
אז מה יש לנו פה בעצם? סגול שהוא בין חציל, שזיף ואדום יין עם שימר אדום (או אולי ורוד בעצם). אני חושבת שעיקר קסמה של ואלרי הוא בפוטוגניות שלה. כמו לקים שימריים רבים - היא מצטלמת טוב. ושלא בתמונות? תשאלו. ובכן, כמו לקים שימריים רבים אחרים, אפקט הפרח-אלגנט לא פסח גם על הלק שלפנינו. אין שיק, אין תחכום, אין חוש הומור. גוון מוכר לעייפה (עוד גוון ממשפחת הבורדו), כאשר ערך המוסף היחידי הוא כל היופי והעומק של השימר, שמעניק את אותו נופח סמי מטאלי שכל כך אהוב על חלקנו וכל כך שנוא על חלקנו האחר. הפרחה היא אותה פרחה, רק בחליפה מהודרת.
האם יש לנו פה משהו חדש שלא ראינו קודם? לא ולא. יש לנו לכל היותר ביצוע טוב לטרנד השימרי/פרוסטי שפקד אותנו השנה. OPI וצ'יינה גלייז הוציאו המון לקים בסגנון, אבל בזויה עשו זאת טוב יותר עם ואלרי, שאגב, יצאה במסגרת קולקציית החגים של זויה, שהלקים האחרים בה גרועים בהרבה. אני סבורה שואלרי הוא כל מה ששוגר פלאמס רצה להיות אך לא הצליח. גם זה משהו. אבל אם ואלרי נכנס לקטגוריה של "לק אופנתי" אני באמת לא רוצה שום קשר עם אופנה בינתיים.

ולאלה מכם שעשויים להתענג על השימר אמליץ להגדיל את התמונות.

China Glaze Goin' My Way

פארטי הארטי היה מנוצנץ ומזעזע בעיניכן? הנה משהו סולידי שאתן יכולות לקחת למשרדים המהוגנים שלכן.
אה... ואל תשכחו גם להיחנק איתו באותה הזדמנות.

 

Goin' My Way יצא במסגרת קולקציית Vintage Vixen של צ'יינה גלייז, שתי שכבות לאטימות, מריחה אופטימלית.

(ולאלה מכן שכן אהבו את פארטי הארטי - קבלו התנצלותי הכנה. זה לא שאתן אשמות במשהו, פשוט לפעמים אין מנוס מענישה קולקטיבית).

China Glaze Peace On Earth

כל השבועיים האחרונים אני באקסטזת הסגולים/חפורים וממש כמעט שלא יצא לי ללבוש צבעים אחרים. היום הכרחתי את עצמי לצאת מזה כי אחרי הכל יש לי המון לקים חדשים שעוד לא זכו לנוח על ציפורניי, וכמה מהם אפילו לא רעים בכלל.
Peace on Earth מקולקציית החגים של צ'יינה גלייז היה הלק שבו בחרתי להחליף את Smokin' Hot של אסי מהפוסט הקודם. ירוק זית עם מטאליות מסויימת שהיא תוצאה של שימר מוזהב. אני ממש אוהבת את הלק הזה! בניגוד לירוקים אחרים שיצאו בתקופה האחרונה (ובשפע, יש לציין), מדובר פה בירוק מעודן בהחלט ולא צעקני ומתבלט. המראה שלו על הציפורניים הוא טבעי יחסית, מה שמקנה לו אלגנטיות ושיק. הלק הזה הוא גם הגוון הכי קרוב שיש לי לחאקי שמשום מה - ואף על פי הטרנדיות שלו - לא הגיע ממש אל חברות הלקים שמהן אני נוהגת לקנות. נארס ושאנל פחות נגישים לי מאסי, OPI, קולור קלאב וצ'יינה גלייז, ואני חושבת שהגיעה העת שלק חאקי של ממש ימצא גם במותגים העממיים.
אבל אני אוהבת את הלק הזה בלי קשר לחאקי. מוצאת חן בעיני המטאליות שלו והגוון המיוחד שכמוהו לא יצא לי לראות הרבה (לא לאחרונה ולא בכלל). הבקבוק בא עם פקק מוזהב ולא שחור כמו בדר"כ, הפורמולה בסדר. לא מושלמת כמו OPI אבל סבירה לחלוטין. אטימות מושגת כבר בשכבה אחת, אבל שתי שכבות יתנו גוון עמוק יותר ותוצאה מושלמת. זמן הייבוש מהיר מאוד.
כמו בכל לק עם שימר מטאלי, גם כאן יש מריחות מברשת, אבל אלה בקושי נראות, וניתן להבחין בהן רק אם מכוונים את הציפורניים לשמש או לאור.  כמובן שהמצלמה מבליטה את מריחות המברשת, אבל במציאות הן לא בולטות כלל וכלל.

 

לק מקסים בעיני, אבל את שמו אני לא אוהבת ולא מבינה איך הוא קשור לגוון. ובכלל, שמות הלקים של צ'יינה גלייז פחות כייפים ומשעשעים מאלה של OPI או essie.

כמה סגולים לחורף

לפני כמה זמן מישהי מקוראות הבלוג (אינני זוכרת מי, אולי היא תצוץ בתגובות לפוסט זה ותזכיר לי) ביקשה שאעשה פוסט על לקים סגולים לחורף. כיוון שממילא התכוונתי לעשות זאת, שמחתי לשמוע שקיים ביקוש לכך גם מצדכן, אבל התמהמהתי מעט עם הפוסט הנוכחי משום שחלק מהלקים הייתי צריכה לצלם שוב (צילומים ישנים שלהם נמצאים בפוסטים עתיקים של הבלוג, וכיום הם לא עוברים את הקריטריונים שלי, שהקשיחו מעט מאז).
אז סגולים אמרנו. ובכן, קיים בהחלט הבדל בין סגולים של קיץ לסגולים של חורף, ובעוד שאת סגולי הקיץ שלנו אנחנו אוהבות קלילים ופסטליים או לחלופין בוהקים וניאונים, מסגולי החורף שלנו אנו דורשות את הקדרות והאפלוליות שיהלמו את העונה הקרירה והחשוכה. או - אם תעדיפו ניסוח פרוזאי יותר - סגולי החורף שלנו צריכים להיות כהים יותר. אבל סתם כהה זה מדכדך, ובסגולי החורף הטובים יש איזה ערך מוסף - כמו תחכום, שיק או תכשוט - שמתעלה מעבר לכהות המבאסת.
הנה כמה כמה מסגולי החורף החביבים עלי. כולם הופיעו פה מתישהו בבלוג, אבל אני מקווה שהנוכחות של כולם יחד פה אולי תועיל לכן בבחירת הסגולים למלתחת הלקים שלכן לחורף הקרוב.

Purple Rain של Nubar הוא אחד הסגולים האהובים עלי בכל הזמנים.  בסיס סגול כהה עם גליטר הולוגרפי מולטי-צבעי. שימו לב שלמרות פוטנציאל הקטש של הגליטר, הלק שומר על אלגנטיות שאיננה אופיינית לז'אנר. הסוד הוא במינון הלא מוגזם של הגליטרים. בתאורות ביתיות הגליטר לא בולט מאוד, והצבע של הבסיס פחות כחלחל מבתמונות.

מתוכשט נוסף הוא Merry Midnight של OPI שיצא - אם זכרוני אינו מטעני - בתקופת החגים לחורף דאשתקד. כאן הבסיס חם יותר ואדמדם יותר מאשר Purple Rain, ויש בו חתיכות גדולות של נצנצים (Flakies) אדמדמים. שוב, גם כאן, התוצאה הסופית היא פחות על הצד המנצנץ ויותר על הצד המתוחכם. Merry Midnight הוא לק סופר סקסי בעיני.

Ready to Royal  של Color Club הוא על תקן הסגול האופנתי כאן. זהו קרם סגול ומפירי כהה מאוד וכמעט שחור בתאורות ביתיות, וללקלקניות שחייבות להיות עם היד על הדופק מבחינת הטרנדים הלוהטים, אמליץ להצטייד באחד כזה לחורף הקרוב או במקבילותיו במותגים המתחרים. לאסי ול OPI יצאו סגולים דומים מאוד עם הבדלים ניואנסיים בלבד ברמת הכהות. Ready to Royal של קולור קלאב הוא הכהה מבין כולם לדעתי, והוא גם האופציה הזולה יותר ביחס למתחריו. בעיני - מעבר לעובדה שהוא אופנתי השנה, יש לו שיק גותי סקסי ואלגנטיות אפלה, ואלה - בהנתן הלוך הרוח המתאים כמובן - איכויות על זמניות, שאפשר לקחת גם לשנים הבאות. 

 First Class Ticket של צ'יינה גלייז הוא סגול שאיכשהו הצליח להתחבב עלי בדלת האחורית, ואין לי ממש הסבר משכנע לעובדה שנשביתי בקסמו. אחרי הכל הוא שימרי/פרוסטי עם נתונים בנאליים שאני לא אמורה להתרשם מהם.אבל למרות זאת - מחבבת אותו.

אלה ארבעת הסגולים הפייבוריטים שלי. אופציות סגולות חורפיות נוספות הן:

Orly Wild Wisteria

Maybeline Dark Plum

למי שלא אכפת לשאול לק מקולקציית הקיץ, אני ממליצה בחום על Mimi של זויה. אני ממש אוהבת את הלק הזה, וחושבת שגליטרים באופן כללי מתאימים יותר לחורף. אין לי ספק שאני מאמצת אותו בחורף הקרוב.

בכיוונים הסולידיים/משרדיים יותר, הסגולים החביבים עלי הם שני אלה, אף על פי שהם יצאו במסגרת קולקציות אביביות וקיציות. בעיני הם בחירה מושלמת לחורף ולסתיו דווקא, כי הם לא מספיק צבעוניים ומפתים בקיץ, כשהמבחר הצבעוני מטורף, אבל הם זריקת צבע נפלאה (אך רגועה) לחורף, כשהכל משווע לקצת אור.

Orly Pure Petunia

Color Club Uptown Girl

כמובן שאל לנו לשכוח שהחורף הוא גם עונתם של הגוונים המעושנים למיניהם, אבל לצערי, נציג סגול ממין זה אין ברשותי עדיין. Paradoxal של שאנל יכול להיות הבחירה היוקרתית לסיפוק התאוות המעושנות השפלות שלנו...

(התמונה מ Scrangie )

אבל גם מיודעתנו העממית יותר Essie לא טמנה ידה בצלחת וסיפקה לנו סגול  אפרפר מעושן משכנע למדי - Merino Cool.

(התמונה שוב מסקראנג'י)

אז מה הולכים להיות הסגולים שלכן החורף, לקלקניות עונתיות שלי?

China Glaze Emerald Fitzgerald

 Emerald Fitzgerald מקולקציית Vintage Vixen של צ'יינה גלייז פשוט נחת עלי בזמן הלא נכון. שנה - שנה וחצי אחורנית והערכתי אליו היתה מובטחת. מה לעשות שקרו כל מיני דברים בזמן הזה - פתחתי בלוג לקים, האוסף שלי גדל ללא הכר ועמו ההיכרות הכללית שלי עם לקים, וכל אלה היוו כוח משחית רב עוצמה על נפשי המלוקלקת. אני כבר לא מסוגלת לשחזר את ההתלהבות הבתולית לנוכח כל ירוק שנקרה בדרכי, ומה שפעם היה עשוי לזכות בהתפעמות מוגזמת, זוכה כיום למבט משועמם ומפוהק במקרה הטוב.

ברצוני לנצל את יום הכיפורים הזה ולבקש סליחה ממך, Emerald Fitzgerald יקר, על שאינני יכולה אלא לראות בך עוד ירוק סתמי ולא מרגש. אני פשוט לא יכולה אחרת. כדי לכפר על כך אומר דברי שבח על הפורמולה המשובחת שלך, ואטימותך המושגת כמעט למן השכבה הראשונה. 

Orly Space Cadet

אני מניחה ש Space Cadet הוא מסוג הלקים שיגרמו ללקלקניות מתקדמות לרייר. מהלקים האלה שכל זווית הסתכלות משנה להם את הגוון, מה שהופך אותם לכאלה שקשה להסיט מהם את המבט. Space Cadet מזכיר לי מאוד את Adina של זויה מבחינת הצבעים המתחלפים שלו (ירוק/סגול/כסוף), אבל בעוד שAdina שקט, רוגע ומשתלב בטבעיות על הציפורן, Space Cadet נושא על כתפיו את כל הבשורה החללית, ועם אינסוף האפקטים שלו הוא צועק בקול רם את מה שAdina לוחש. אם תרצו, Space Cadet הוא Adina על סטרואידים (שעשויים משימר, גליטר ורסיסי זכוכית).
בגזרתי טרם הוחלט אם אני אוהבת את Space Cadet או לא. אנסה מניקור מלא איתו מתישהו, אבל אם היחסים בינינו לא יעלו יפה, אל תתפלאו למצוא אותו בדף הSWAP שלי ביום מן הימים (Adina כבר שם).
את המפלץ החינני הזה רכשתי בטראנסדיזיין במחיר המטורף של $12 ($10 הלק ו$2 המשלוח), ואלו גם המחירים של שאר חבריו לקולקציית Cosmic הגרנדיוזית.

גם בתאורות ביתיות האפקט ממשיך להתקיים - התלבטות נצחית בין סגול לירוק.

והנה תזכורת קלה ל Adina: