מוצר מצוין: Flexitol Nail & Cuticle cream

את הקרם הזה גיליתי לגמרי במקרה כשאמא שלי ביקשה ממני לקנות לה קרם של פלקסיטול לעור כף הרגל. במדף המוצרים של פלקסיטול בסופרפארם נתקלתי גם בקרם לקיוטיקלס ולציפורניים - מהמוצרים שאני נמנעת מקנייתם בדרך כלל כי נסיון העבר שלי לימד אותי שמשקמי קיוטיקלס למיניהם עובדים באופן רגעי בלבד (המוצר האהוב עלי עד כה היה שמן קיוטיקלס של CND - מוצר מעולה, קליל ולא שמנוני שסקרתי כאן שמשפר את מראה הקיוטיקלס לחצי שעה - שעה, וזה סיפק אותי בשביל צילומים לבלוג), אבל כיוון שאמא שלי נשבעה שקרם הרגליים של פלקסיטול הוא הקרם הכי טוב שהיה לה, וטענה שהוא הופך את העור היבש והקשה של כף הרגל לרך וחלק בשניות, החלטתי לנסות את קרם הקיוטיקלס הזה, ואפילו שילמתי  52 ש"ח עבור טיובה פיצפונת של 20 גרם של החומר הזה. (אגב, ניסיתי לבדוק אם אפשר להשיג באיביי בפחות. לא).

וכמה טוב שעשיתי זאת! זה המוצר היחידי שבאמת עובד לטווח ארוך יחסית. אני אפילו לא משתמשת בו כל יום, ולמרות זאת המצב  טוב לאין ערוך מבעבר. הקיוטיקלס שלי מיובשים כרונית ונראים רע, ועכשיו בזכות הקרם הזה הם נראים ממש טוב. זה די מפתיע התחשב בעובדה שאני נזכרת להשתמש בו פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע.

אציין רק שהקרם הזה לא אמור להחליף את רוטינת טיפוח הקיוטיקלס הרגילה. אני לא מסירה את הקיוטיקלס שלי (רק דוחפת בעזרת אביזרים ותכשירים ייעודיים), אבל לצדי הציפורן גדלים לי שוונצים מעצבנים של עור קשה שאני צריכה להוריד מדי פעם. שימוש בקרם הזה לא מבטל את הצורך להוריד אותם, אם כי נדמה לי שאני עושה זאת הרבה פחות מבעבר.

הקרם סמיך ושמנוני, ולאחר שימוש אני מרגישה צורך לנגב את הידיים (זה בסדר לנגב ידיים כל זמן שהחומר נשאר על הקיוטיקלס), אבל בעיני זה מחיר קטן לשלם עבור מוצר מצוין שעושה עבודה פלאית שכזו.

אה, ועוד דבר - הקרם מתיימר לטפל לא רק בקיוטיקלס אלא גם בציפורן עצמה - לחזק אותה ולהפוך אותה לפחות שבירה. יש לי מעט אמונה ביחס ליכולת של תכשירים חיצוניים לממש הבטחות שכאלה, ומשימוש של מעל חודש בתכשיר קשה לי לומר אם אני מרגישה הבדל כלשהו במצב הציפורניים. הציפורניים שלי אמנם מעט יותר חזקות עכשיו, אבל שינויים בחוזק הציפורניים (שאני נוטה לייחס יותר לתזונה מאשר לכל דבר אחר) חוויתי גם בעבר ללא קשר לשימוש במוצרים, כך שאני לא יודעת אם זה קשור לקרם.  מצד שני - גם לא ממש האמנתי שהמוצר יעשה עבודה טובה בקיוטיקלס כך שאין לי מושג...

והנה טיזר קטן לפוסט הבא:

אתם מוזמנים לנחש - מיהו הלק שבתמונה?

הטיפול בקיוטיקלס

אני רואה בבלוג הזה בעיקר בלוג לקים ולא בלוג בנושא "טיפוח הציפורניים", וזאת גם הסיבה שבגללה אני כותבת פה בעיקר על לקים ופחות על מוצרי טיפוח משלימים. זה פשוט פחות כיף בעיני... עם זאת, אני מקבלת המון שאלות מלקלקניות קוראות הבלוג על שגרת טיפוח הציפורניים שלי ועל המוצרים המשלימים החביבים עלי, ונראה לי שזה ממש עוול לא לשתף במקרים כאלה. אז לאחר דחיות מרובות וחסרות הצדקה ממשית (מלבד עצלות), את הפוסט של היום אקדיש לקיוטיקלס. אתן יודעות, היצורים הקשים והסוררים האלה שמתעקשים לגדול בצורת עור מסביב לציפורן, ושיש להם הנטיה המעצבנת הזאת לחרבש גם את המניקור המושקע ביותר עם הצביעה המדויקת ביותר. מניקור אף פעם לא יכול להיות מושלם אם הקיוטיקלס לא מתנהגים יפה, ותאמינו לפרחת הלקים שלכן שהיא יודעת על מה היא מדברת. לא תמיד טיפלתי בקיוטיקלס. בתחילת דרכי הלקלקנית התעניינתי בלקים בלבד. רק כשפתחתי בלוג וראיתי כמה רע נראות תמונות עם קיוטיקלס בלתי מטופלים התחלתי לחפש פתרונות לעניין זה. אני לא אשפיל את עצמי ואראה לכן תמונות מימי תחילת הבלוג - את זה אתן יכולות לעשות לבד עם קצת חיטוט בארכיון - אבל תאמינו לי שהמצב לא היה מלבב. לא שהמצב היה קטסטרופלי.  עין בלתי מזוינת לא ממש מבחינה בשיקוץ, אבל כשמצלמה נכנסת לעניין - היא בהחלט יודעת לעשות מקיוטיקלס עניין. 

אז המוצרים שלפניכן - שני תכשירים ושני אביזרים - הם מוצרי הקיוטיקלס שלי. אין לי מוצרים אחרים מלבדם. אני לא עושה לקיויקלס אמבטיות שמן זית, לא מורחת קרמים ולא ישנה עם תכשירים (ולא שלא ניסיתי. פשוט לא עבד).

האבא של מוצרי הקיוטיקלס הוא ה cuticle remover של CND. זהו תכשיר שבא בבקבוק ענק (177 מ"ל) שמחזיק המון המון זמן (יש לי אותו יותר מחצי שנה ועוד לא גמרתי רבע). הוא מבוסס על חומצות הידרוקסיות שממיסות את העור שפולש אל גבול הציפורן. את החומר מניחים מסביב לציפורן באמצעות הפיה, מחכים דקה ואז דוחפים עם דוחף קיוטיקלס. כתוצאה מכך שטח הציפורן גדל, ומה שמיותר נמס.  השיפור במראה הוא מיידי.

מניחים סביב הציפורן ומחכים דקה

ואז דוחפים את הקיוטיקלס עם זה:
(עם חלק הפלסטיק התחתון. לא עם החלק המתכתי)

יכול להיות שיהיו לקלקניות שהטיפול הזה יספיק להן. בשבילי הוא עשה פלאים ושיפר מאוד את איכות התמונות, אבל עדיין - היו פה ושם שוונצים סוררים של עור לצידי הציפורניים - ובייחוד באצבעות מסוימות. ה cuticle remover  והאביזר שדוחף לא העלימו את השוונצים האלה, ובשלב כלשהו הגעתי למסקנה שאין מנוס אלא לחתוך אותם. לא מדובר בחיתוך העור סביב כל הציפורן, אלא רק פיסות עור סוררות בודדות - כמו במקרה המצולם הבא:

אז האביזר שאני משתמשת בו לחיתוך הוא מעין צבת שקניתי בסופרפארם. אני לא מכירה צבתות אחרות כך שאין לי ממש דרך להשוות, אבל אני יכולה לומר שהצבת שברשותי ממש לא משהו. לא הייתי ממליצה עליה דווקא, ואני משוכנעת שיש מוצרים טובים וחדים ממנה. עם זאת - הסתגלתי בסופו של דבר ולמדתי לעבוד איתה, למרות שאני מקווה למצוא מוצר טוב ממנה ביום מן הימים (ואם למישהי מכן יש המלצה בעניין אנא מכן - שתפו).

הדובדבן שבקצפת הוא ה Solar Oil. גם הוא מוצר של CND, והוא שמן הקיוטיקלס המוצלח ביותר שנתקלתי בו עד כה. לפני גיזום השוונצים עם צבת האימים אני מושחת את קיוטיקליי בשמן הזה - שבא בבקבוק זכוכית שהוא כרמו בקבוק לק, וגם עם מברשת לק - והוא מרכך אותם ומכין אותם לגיזום. יכול להיות שעם צבת שעובד טוב יותר לא צריך לשמן קודם את הקיוטיקלס, ועדיין - זו לא הסיבה היחידה לרכוש את המוצר. הסיבה העיקרית היא שמדובר בקוויק פיקס מטורף. לא משנה איך הקיוטיקלס שלי נראים, המוצר עושה להם פוטושופ מיידי. אני כיום לא מעזה להצטלם לבלוג בלי למשוח קודם את הקיוטיקלס בשמן הזה. פלוס נוסף הוא שהשמן הזה הוא שמן הקיוטיקלס הכי פחות שמנוני שהכרתי. עיסוי קל לאחר המריחה מעלים עקבות שומן, ומותיר את העור רך, חי, נאה ופוטוגני. שמני קיוטיקלס אחרים שניסיתי מותירים מראה שמנוני מדי שלא עושה טוב לתמונות.
אני כבר בבקבוק השני שלי של ה Solar Oil, ואם קניתי שני בקבוקים של אותו מוצר, תאמינו לי שזה רק בגלל שהוא פנטסטי.

יש בנות שמשתמשות בקרמים ובשמנים בלילה וטוענות בתוקף שרק טיפול שוטף ויומיומי ישפר לאורך זמן את מצב הקיוטיקלס. מנסיון שלי אין שום יתרון למוצרים שישנים איתם. ניסיתי לישון עם כל מיני שמנים ועם קרמים גריזיים, ועוד לא מצאתי מוצר שהאפקט שלו טוב יותר מהאפקט של ארבעת המוצרים הנ"ל.  צריך לזכור שהטיפול בקיוטיקלס - ממש כמו הטיפול בעור קשה ברגלים או במקומות אחרים בגוף, הוא טיפול שיש לחדש אותו אחת לאיזה זמן. אני מטפלת בקיוטיקלס לפני צילומי סווטצ'ים לבלוג, כך שבממוצע יוצא לי טיפול כזה אחת לשבוע. חיתוך וגיזום של שוונצים זה דבר שאני משתדלת לא לעשות לעתים קרובות כל כך, ורק ארבע האצבעות שמצטלמות לבלוג מקבלות את הטיפול הזה לפני סווטצ'ים. שאר האצבעות -  אולי פעם בחודש.

איפה להשיג ומחירים:
CND cuticle remover - איביי. $16 כולל משלוח. יש גם בטראנסדיזיין, אבל אני חושבת שבגלל מחיר המשלוח וגודל המוצר זה לא משתלם שם.
CND Solar Oil - איביי או טראנסדיזיין. המחירים באיביי - $4.5 לבקבוק מיני או $6.75 לבקבוק בגודל מלא (15 נמ"ל). המחירים כוללים משלוח.
צבת גיזום - 58 ש"ח בסופרפארם (מוצר של לייף). אני קניתי במסגרת מבצע של 1+1, כך שקיבלתי במחיר הזה שתי צבתות שכאלה.  זה המוצר היחידי פה שאני לא ממליצה עליו בלב שלם. אפשר להסתדר איתו איכשהו אבל עדיף משהו אחר.
דוחף קיוטיקלס - 20 ש"ח בסופרפארם (גם מוצר של לייף, אבל כל מוצר מקביל יעשה בדיוק את אותה העבודה). לפעמים גם עליו יש מבצע של 1+1. אם יש מבצע כזה תמיד עדיף לקנות שניים. אצלי המוצרים האלה תמיד נעלמים איכשהו ורצוי שיהיה עוד אחד בבית לגיבוי.

יהיו עוד פוסטים על מוצרים משלימים, מבטיחה! גם פוסט על טופים ובייסים עוד יגיע. אני יודעת שאתן מחכות לזה. אז אל תתייאשו ממני - פשוט לוקח לי זמן. הרגישו נוח "להזמין" פוסטים כאלה בנושאים שנראים לכן מעניינים, כמו שעשיתן עד כה.

מזכירה לכולם להירשם להגרלת הלקים של קסטרו. זה היום האחרון!

בסיס וטופ של Poshe

עד כה נמנעתי מביקורות על בסיסים וטופים - ומהמון סיבות. קודם כל, אחד הקריטריונים לאיכות של מוצרים כאלה הוא שיפור עמידות הלק. כיוון שאני מחליפה לק כל יום, העמידות היא לא קריטריון שאני ממש אוכל לבדוק. שנית, אני נמנעת מזה זמן רב מבסיסים וטופים לאחר שאלה שהיו ברשותי או שלא עשו את עבודתם כמו שצריך או היו מלאים ברעלים, שמהם אני משתדלת להימנע. שלישית - זה תמיד נראה לי פחות כיף להעלות פוסט שהוא לא על טהרת הסווטצ'ים. כשאני גולשת בבלוגים על לקים אני רוצה סיפוקים מיידיים - סווטצ'ים. על כל השאר אני מדלגת.

על אף האמור נוצרו התנאים לבדיקה מחודשת של העניין. ראשית, לאחרונה יש לי יותר ויותר ימים שבהם פשוט אין לי זמן להחליף לק, לכן עניין העמידות התחיל לקבל חשיבות שלא היתה לו קודם.  שנית, גיליתי שבמוצרים של Poshe אין את הרעלים שיש במייבשים ובסיסים אחרים שהיו לי, וגם קראתי עליהם המלצות טובות בבלוגים. 

החלטתי לבדוק.

הזמנתי את  fast drying basecoat

ואת super fast drying topcoat

את הניסוי הראשון שלי עשיתי עם Flip Flop Fantasy של צ'יינה גלייז. מרחתי שכבה אחת של fast drying basecoat שהתגלה כבסיס שקוף ומבריק, ולא התייבש כל כך מהר יחסית למייבשים אחרים שניסיתי בעבר. אני כנראה הייתי צריכה לחכות לייבוש מוחלט של הבסיס לפני שהתחלתי למרוח את הלק, אבל לא עשיתי זאת ופשוט מרחתי את הלק מיד לאחר שסיימתי למרוח את הבסיס, והמריחה של הלק - כנראה בגלל זה - לא היתה אחידה.  זה הסתדר בשכבות הבאות אמנם, אבל זה לא היה הכי נוח לעבודה. לאחר שלוש שכבות של לק מרחתי את המייבש, שמבטיח ייבוש מוחלט תוך 5 דקות.  ייבוש תוך 5 דקות לא התרחש, ולמעשה גם לא תוך 20 דקות. לאחר יותר מחצי שעה אפשר היה לחזור לפעילות מסוימת, אבל גם אז - לא לפעילות מלאה. די התאכזבתי מהעניין כי ציפיתי לייבוש מהיר כמו עם Sech Vite, אבל זה לא קרה. מה שכן - השכבה העבה יחסית של המייבש נתנה גימור גלוסי יפה ללק.

ביום הראשון העמידות היתה לא רעה בכלל. הלק היה שם, בשלמותו, ועל כל האצבעות.

בתחילתו של היום השני התחיל צ'יפ קטן באגודל, אבל בשאר הציפורניים היה בסדר.

בהמשכו של היום השני התחילו התקלפויות גם באצבעות נוספות

וביום השלישי המניקור כבר נראה כך:

בקיצור - לא מי יודע מה. לעמידות דומה הייתי מגיעה גם בלי שום בסיס וטופ. אבל החלטתי לתת לPoshe  עוד הזדמנות עם לק אחר מחברה אחרת - כדי להוציא את האפשרות שהעמידות האומללה קשורה בלק הספציפי הזה. הניסוי הבא שלי היה עם Mint Candy Apple של אסי. 

וכמו שאתם יכולים לראות - התוצאה דומה למדי. התמונה נלקחה לאחר יומיים.  ההתקלפויות הברורות והמובחנות לא ממש מותירות ברירה אחרת מלבד הסרה מיידית של הלק...

מאז ערכתי את הניסוי הזה לפחות עם עוד שלושה לקים. התוצאה עם כולם היתה דומה.

אני יודעת שיש בנות שעם בסיס ומייבש של Poshe הלק מחזיק להן מעמד שבוע. אני כנראה לעולם לא אהיה אחת מהן...

לסיכום: ממשיכה לחפש.