ריגושים זולים עם שלושה גליטרים של WOW

פוסט זה נכתב באיחור מה. שלושת הלקים שלפניכם הושקו לרגל הסילבסטר וחגיגות שנת 2012 החדשה. כיוון שאת החגיגות חגגתם השנה בלעדיי, הרי לכם קצת מהסליז המנצנץ שפספסנו:

גליטרים כמעט תמיד נראים טוב בבקבוק, ובכלל זה גם גליטרים אלה. על הציפורן הסיפור אחר... ראשית כל אמליץ להתייחס לגליטרים הללו כאל שכבת ליירינג בלבד, כי לבדם הם לא נראים טוב - לא בשכבה אחת וגם לא באלף שכבות שתידרשנה כדי להשיג אטימות. שנית - גם כגליטרים לליירינג לא מדובר בלהיט היסטרי. סך הכל, גליטרים סטנדרטיים למראה ילדותי מעט וזול, שאיננו מוצלח במיוחד לאירועי חוץ-סילבסטר.
הטוב בכל הסיפור: WOW מצהירה שהלקים שלה הם 3FREE. אני חושבת שזה טוב שחברות ישראליות מתחילות ליישר קו עם מגמות עולמיות בתחום ודואגות לפורמולות עם פחות רעלים.

ככה הם נראים על לק ירוק כהה :

הקיטש עליי. 

בקומוניקט שקיבלתי היה כתוב ש"מגוון הצבעים בלקים של Wow Cosmetics רחב ומגוון ומתחדש בהתאמה למגמות השולטות בעולם האופנה".  מודה על האמת: לא מכירה הרבה לקים של WOW ולא זכור לי שביקרתי אי פעם באחת החנויות של החברה. בעבר סיקרתי שני לקים שקיבלתי להתנסות, אבל זה היה מזמן. הייתי רוצה לראות לקים אחרים של WOW כדי להתרשם מ"המגוון הרחב והמתחדש" כי הגליטרים האלה לא ממש מחדשים לי, וגם לא ממש מרגישים לי כמו בעלי "התאמה למגמות השולטות בעולם האופנה". אבל היי, זה סילבסטר. מי כבר מחדש ו/או אופנתי בסילבסטר?

ולפרטים החשובים באמת (קופי פייסט מהקומוניקט):

מחיר 7.90 ₪
את מוצרי Wow Cosmetics ניתן להשיג ברשת חנויות Wow Cosmetics ברחבי הארץ לפרטים נוספים: 04-6230848,
באתר האינטרנט  http://www.wowcosmetics.co.il/ , ובפייסבוק: WOW COSMETICS.

ריגושים זולים עם שיק 261

אני כל פעם אומרת לעצמי שאני לא קונה יותר לקים המכילים רעלנים מסוכנים, ולמרות זאת מוצאת את עצמי קונה לקים של שיק. אם אומר לכם שזו הפעם האחרונה שאתם רואים כאן פוסט על שיק אני אבקש מכם להאמין לכנות כוונותיי, אבל אל תאמינו שזה באמת הולך לקרות. כי זה לא. הם פשוט... יש להם לפעמים צבעים ש...  נו... מצודדים למדי.

כזה הוא 261, קרם כתום קורל, אם תרצו - עוד גרסה ל a good man-darin is hard to find של OPI, רק על הצד האדום יותר מג'ייד A 307, שהתארח פה בבלוג לפני ימים ספורים. את a good man-darin is hard to find אני מאד מחבבת, אבל לא רכשתי אותו וגם אין לי כוונה כזו. אני בגישה שאם לקנות  OPI מוטב לדבוק בצבעים המיוחדים יותר שיש להם (ויש), כאלה שאין להם באמת אלטרנטיבות בחברות אחרות, עממיות יותר מבחינת המחיר.

למזלנו , צבעים מהסוג הזה יש עכשיו בשפע, ולנו רק נותר ללקט אותם תמורת מעות מעטות.

חוץ:

פנים:

להשיג ב 17 ש"ח ברשתות הפארם או ב 10 ש"ח כשיש מבצע על שיק (ויש מבצעים לרוב).

ריגושים זולים עם GA-DE A 307

 

לא רע, הא?

קרם כתום קורל אופנתי שיכול בשקט להוות אלטרנטיבה זולה ל A Good Man darin is Hard To Find מקולקציית הונג קונג של OPI.  אפילו הפורמולה לא רעה בכלל. אמנם לא בדיוק OPI וקצת סמיכה, אבל המריחה לא באמת בעייתית ושתי שכבות נותנות אטימות מצוינת.

אתם מוכנים לעוד בשורות טובות? חיפשתי ברשימת המרכיבים שעל האריזה את שלושת הרעלים הידועים כמסרטנים שנמצאים בלקים זולים רבים, הלוא הם טולאן, פורמלדהיד ו DBP, ואף אחד מהם לא היה רשום שם!

יש לנו כאן  Three Free ישראלי! הידד!!!

את הלקים של ג'ייד אני תמיד רואה בסופרפארמים עם המחיר המופרך של 50 ש"ח, אבל בתקופות של מבצעים אפשר למצוא אותם ב 10 ש"ח - מה שמכניס אותם בצדק לקטגוריית הריגושים הזולים.

המבחר של ג'ייד - וכאן החסרון -  לא הכי מרגש על פי רוב. צבעים מעניינים, נועזים או ייחודיים לא תמצאו שם. מה שכן, חיטוט וחיפוש רציני יכול להוליד כמה מציאות נאות, ולפעמים גם חלופות זולות ללקים הלא הכי מקוריים של מותגים יוקרתיים יותר. אני מחבבת את A Good Man darin is Hard To Find אבל אם אני יכולה להשיג משהו דומה מספיק בפחות מחצי המחיר ועוד ללא רעלים לא אהסס לבחור באלטרנטיבה הזולה.

הערה: על המדבקה שמתחת לבקבוק יש מדבקה שעליה כתוב A307, ואילו מעל המכסה יש מדבקה עגולה שקופה שעליה המספר 372. אני לא יודעת אם מדובר בשיטת מיספור מקורית או שמא אחת המדבקות נמצאת שם בטעות. אשתדל לבדוק ולעדכן.

ריגושים זולים: הכחולים של שיק

את 275 יש לי כבר לא מעט זמן, מעולם לא התלהבתי ממנו במיוחד, ומסיבה שהתקשיתי לשים עליה את האצבע. אני חושבת שהוא נראה לי קצת זול וקצת לא קולע במובן זה שהוא כאילו נוצר כדי לספק את התאווה הבסיסית והנמוכה ביותר לכחול. הוא כחול חיוני וצבעוני מאד עם שימר בריא, אבל יש בו משהו יותר מדי מובן מאליו, ונעדר בו איזשהו עידון, תחכום או שיק שאני מוצאת בכל כך הרבה כחולים אחרים שאני אוהבת (נניח, צבע דהוי במקצת או מאובק או לחלופין - כהה מאד וכמעט שחור. או למשל כחול לא לגמרי מוגדר שקצת קרוב לצבע אחר... או כל דבר אחר שנותן איזה טוויסט לצבע הבסיסי ומייצר עניין). ולשיטתי - אם אין תחכום ושיק תנו לי גלאם ומיד! וגלאם מבחינתי יכול ללכת לכיוונים הזנותיים והסליזיים ביותר ובלבד שיהיה גדול מהחיים ויתן את השואו שהוא אמור לתת. גליטרים מטורפים, ניאונים מסנוורים, מטאליים  - גם אם סרי טעם ונעדרי עידון לחלוטין יתקבלו כאן בברכה. תנו לי את דורותי הו של OPI, את דיסקו בלו של NUBAR, ויצר הגלאם שלי יבוא לידי סיפוקו. גם בדרישה הזאת 275 נופל. הוא לא מספיק בולט, מנצנץ וצעקני כדי להיות גלאם אמיתי. הוא מעין יצור כלאיים כזה שנמצא לא פה ולא שם, לא מספק עניין רב ולא עורר בי איזה רצון מיוחד ללבוש אותו. מסיבה זו דחיתי את העלתו לבלוג, במחשבה שאעשה זאת כשיהיה לי לק נוסף לצרף לו. ובדיוק בעודי חושבת מחשבות כאלה  נודע לי ששיק הוציאו כחול נוסף - 290. החלטתי אפוא לחכות שיהיה לי אותו כדי להעלות פוסט על שניהם. ב 290 נתקלתי פעמים אחדות בכל מיני מקומות, אבל הוא היה במחיר מלא - 16.99. כיוון שאני לא מוכנה לשלם על הלקים של שיק יותר

מ- 11 ש"ח, חיכיתי ליום בו אמצא גם את 290 במחיר הזה. היום הזה הגיע (היום!) והשגתי אותו בסופרפארם של קניון ארנה ב- 9.99  ש"ח. אם למקם אותו על ציר השיק/גלאם, 290 ללא ספק נוטה לכיוון הראשון. הוא כהה יותר מ 275, אפילו כמעט שחור, וצבעוני פחות ממנו. יש לו איזה סטייל שקט ואופנתיות מעודכנת יותר. כאילו שמישהו שם בשיק החליט לייצר לא סתם לק כחול אלא משהו שעוקב אחר הנעשה בעולם עם מודעות לטרנדים ולהלכי רוח אופנתיים. 290 הוא אחותו הבוגרת והטרנדית(נאמר 20 ומשהו) של 275 (שהוא בעצם נערת טיפשעשרה). ככזה הוא בסדר. כמעט מגניב אפילו. אבל לא באמת יותר מזה... וזאת מהסיבה הפשוטה שיש לו המון מתחרים - כאלה שעושים בדיוק את אותה העבודה, ולפעמים אפילו טוב יותר.  אבל בתור תחליף זול (מבחינת המחיר הפעם) למידנייט קאמי ודומיו הוא בהחלט מספק, וככזה גם אמליץ עליו מכל הלב.

275

290

בתחום הפורמולה - כבר ציינתי זאת בהזדמנויות קודמות - אני מאד מרוצה משיק. הכל הלך חלק ומושלם, שתי שכבות בלבד הספיקו, וזמן הייבוש סופר מהיר. קצת פחות טולאן היה יכול להיות נחמד יותר, אבל אולי זה עוד יקרה. אם שיק משכילים להתעדכן מבחינה צבעונית (ו- 290 הוא ההוכחה לכך), אולי גם אופנת ה- Three Free תחלחל לשם.

ריגושים זולים: 310, 286 ו 278 של שיק

והיום בפינתנו (הזנוחה למדי, יש לציין. עבר איזה זמן  מאז שהיו לנו פה ריגושים זולים לאחרונה) שלושה לקים נוספים של שיק. אני בטוחה שתסכימו איתי שהם לא רעים בכלל.

310 הוא קרם סגול אדום או אדום סגול.  אני לא כל כך הולכת עם צבעים כאלה בדרך כלל, אבל הוא צבע חי מאד ודי מחמיא בעיני.

 

286 הוא קרם ורוד ילדותי וחסר דאגות שמעבר לחמוד אי אפשר לומר עליו הרבה. אבל לפעמים חמוד זה הרבה, לא?

278 הוא המלוכלך הכריזמטי עבור מי שעודף הנחמדות של השניים הקודמים עושה לו בחילות בוקר. אני על כל פנים, מרגישה צורך באיזון. קרם אפור בינוני עם נגיעות של חום. אמנם לא הכי מלוכלך בעולם, אבל מספיק לא נקי בשביל לייצר עניין ומגניבות מסוימים.

הפורמולה של שיק היא ידידותית בהחלט, ואף על פי שהיא סמיכה במקצת, המריחה חלקה, אין סימני מברשת ואין בעיות מיוחדות. האטימות מושגת בשתיים/שלוש שכבות, והייבוש מהיר באופן מפתיע. אלמלא נוכחותו של הרעלן המסרטן טולאן בכמויות נכבדות שם (במקום השלישי ברשימת הרכיבים), אני חושבת שהייתי שוקלת ללבוש לקים של שיק בתדירות גבוהה יותר.

הלקים של שיק זולים להפליא ואפשר להשיג אותם ב 10 ש"ח בהמון מקומות . ברשתות הפארם למיניהן הם בדר"כ עולים 16.9 ש"ח, אבל פה ושם יש עליהם מבצעים, ואז גם שם ניתן להשיג אותם במחירים שהם בסביבות ה- 10 ש"ח.

ריגושים זולים עם Andrea Milano

אפשר למצוא אותם במשביר לצרכן, הם עולים 10 ש"ח, הבקבוק שלהם חמוד מאד והם באים במבחר לא קטן של צבעים. צבעים מיוחדים מאד או יוצאי דופן לא תמצאו שם, אבל כמה דברים נחמדים בהחלט כן.

M20  הוא קרם ורוד עם תת גוון כחול. תמים, ילדותי ולא מזיק במיוחד. חמוד.

M14 ורוד ילדותי פחות וסולידי יותר. בהיר מאד, חלבי, כמעט ניודי. לא מתבלט ולא מרעיש. יושב בצד מבויש מעט ושותק. אני לא מוצאת אותו מסעיר או מעניין במיוחד, אבל ישנם ימים שצבעים כאלה זה בדיוק מה שבא לי.

M15 הוא קרם סגול בהיר למדי אבל לא פסטלי. אני מחבבת את הצבע אבל חסר בו איזה עומק. יש לו נוכחות מימית מדי לטעמי. עוד טיפונת פיגמנט לא היה מזיק כאן.

M 83 הוא האהוב עלי ביותר מבין הארבעה. סגול מאובק/לבנדר אפרפר.

הפורמולה היתה בסדר גמור. סמיכה מעט אבל לא באופן שמפריע מדי. המריחה היתה חלקה ואחידה ושתי שכבות נתנו כיסוי מקסימלי אצל כולם למעט  M14, שבו נדרשו שלוש.

דבר מעניין: בשום מקום לא ראיתי את רשימת הרכיבים. לא נראה לי סביר שלקים זולים כל כך הם Free 3 , אבל לפחות אפשר להנות מן הספק. אני קצת חוששת מהרכיבים המסרטנים האלה, לכן לא נראה לי שאקנה מהם הרבה, ואם כן - רק משהו מדהים במיוחד. כיוון שאף אחד מהארבעה האלה לא עונה לקריטריון הזה, נראה לי שאלבש אותם לעיתים רחוקות בלבד.

ריגושים זולים עם טופ ביוטי

בטופ ביוטי נתקלתי לראשונה לפני כמה חודשים בחנות לקוסמטיקה בהרצליה. זו היתה חנות למוצרי קוסמטיקה זולה, עם מוצרים רבים של ים המלח. מה שמשך אותי להכנס לחנות היה סטנד צבעוני וגדול יחסית של לקים. חברת הלקים שהיתה רשומה על הבקבוק - טופ ביוטי -  לא היתה מוכרת לי. הלקים היו זולים מאד. אני חושבת שבקבוק עלה שם ששה או שבעה ש"ח. המגוון הצבעוני היה מרשים, וניכר היה שהבחירות הצבעוניות שם הן לא סטנדרטיות ואינן עולות בקנה אחד עם סגנון הלקים האחרים שנתקלתי בהם בישראל. קרי - היו שם כחולים, ירוקים, ניאונים, גליטרים וכיו"ב. 

אני זוכרת שהדבר הראשון שעלה לי בראש הוא שזה סתם בזבוז כסף מכיוון שאלו בודאי לקים זולים מאיכות גרועה, ורבים יותר הסיכויים שאזרוק אותם מאשר אשתמש בהם. החלטתי לא לקנות כלום ויצאתי מהחנות. כעבוד זמן מה גיליתי שבארץ יש בחורות כמוני שהן חובבות לקים, ויש להן בלוגים -  ממש כמו הבלוגים מחו"ל שהכרתי.  נדמה לי שהבלוג של ענבל  הוא הבלוג הישראלי הראשון שנתקלתי בו שנתן במה ללקים מסוג זה,  עם סווצ'ים, ביקורות  והכל,  בעקבות כך הבנתי שהכלל Never say never צריך להיות תקף גם כאן. או אז גמלה בלבי ההחלטה לנסות גם לקים כאלה. לא עבר זמן רב ומצאתי את עצמי שוב באותה חנות מתלבטת מול הסטנד הגדול. יצאתי משם עם שני לקים  - האחד בצבע אפרסק והשני ירוק. התלבטתי אם לקחת עוד כמה אבל אמרתי לעצמי שכדאי לי לקחת את שני אלה לנסיון ולחזור לקחת עוד רק עם הנסיון יוכתר בהצלחה. 

האמת היא ששני הלקים האלה היו מונחים להם כאבן שאין לה הופכין בינות ללקים האחרים שלי. לא יצא לי לנסות אותם כי תמיד הגיעה איזו חבילה מחו"ל שנראתה לי יותר אטרקטיבית. אבל היום הגיע הרגע שהחלטתי שאני  מנסה אותם  ויהי מה - ולו רק לצורך צילומים. וכך היה.

הדבר שמיד שמתי לב אליו - למרות מסיכת הפילטר שאני משתמשת בה כשאני מורחת לק - הוא הריח, שהיה חזק ומורגש למרות המסיכה. השתדלתי לא לתת לעובדה זו להפריע לי יותר מדי, אבל היא בכל זאת הפריעה. הרי הריח הוא אינדיקציה לאדים חריפים שנמצאים בפורמולה, ואלו מן הסתם (ולפי רשימת הרכיבים) אינם אדים של קפה מהביל או של המרק המתבשל בבית השכן... טולאן ושות' נמצאים שם, ובכמויות ככל הנראה. לא נעים...

אף על פי כן המשכתי במלאכתי. הפורמולה לא היתה מן המצטיינות. היא היתה סמיכה ונמרחה בצורה לא הכי אחידה, ועם זאת לא בלתי אפשרית. כאשר הצלחתי לעטות על עצמי את מספר השכבות הנדרש כדי להגיע לאטימות שהשביעה את רצוני, אלה התוצאות שקיבלתי:

מס'  88

קרם בצבע אפרסק, ורוד במידה וכתום במידה, שהוא  נחמד בעיני, אבל משהו חסר לי. נראה לי שאני מעדיפה את האפרסק שלי יותר פסטלי/חלבי ויותר מעורבב עם לבן. כאן הצבע הוא כמעט ניוד בתחושה שהוא מעביר
 אבל הוא עדיין צבעוני מדי בכדי להיות ניוד אמיתי.

 

  

 

מס' 210

ללא ספק הפתעה. הירוק ליים הזה ממש הפיל אותי. הוא כל כך עשיר ומלא חיים, עד כדי כך שאני מוצאת שהוא עולה ביופיו על הרבה ירוקים אחרים שעד כה אהבתי והערצתי. בעוד שקודמו האפרסק לא שווה את המאמץ שכרוך במריחה המאתגרת ובריח הנורא, הרי שזה שווה גם שווה!  הירוק הזה מסתמן כדבר הבא מבחינתי.

 

  

 

אם לבלוג הזה יש קוראים שהתנסו בלקים של טופ ביוטי אשמח לשמוע את רשמיהם.

ריגושים זולים

זה לא שאני סנובית (או שמא...?), אבל לקים זולים מתוצרת ישראלית, או לחילופין לקים זולים שאפשר לקנות בארץ, אף פעם לא היו ממש ברדאר שלי. לא שיש לי הסבר מושכל לעובדה זו, אבל נדמה לי שזה קשור באיזו דיעה קדומה שיש לי שקושרת מוצרים זולים עם חוסר איכות או עם חוסר סגנון.  דווקא החשיפה (החדשה יחסית) שלי אל בלוגים ישראלים ואל חובבות לקים ישראליות, גרמה לי לנסות לבחון מחדש את הדיעות הקדומות הללו כמו גם לרצות להתנסות בכל אותם מוצרים ששללתי מכל וכל מבלי בעצם לתת להם אי פעם צ'אנס. 

כך יצא שאני מוצאת את עצמי בשבועות האחרונים בשיטוטים שמסתיימים בליקוטי לקים של חברות כמו לייף, שיק, ג'ייד, אנדראה מילנו ופרו ביוטי במחירים של עד 12 ש"ח.  השיטוטים האלה הולידו אי אלו רשמים ואי אלו צילומים, אשר אותם אני מתעתדת לשטוח כאן, בבלוג זה, תחת פינה קבועה חדשה שכותרתה תהיה  "ריגושים זולים".

את הכבוד לפתוח את פינתנו אעניק לשיק. יש לי כבר ארבעה לקים שלהם, והתרשמותי הראשונית מהפורמולה שלהם היא טובה. המריחה חלקה ולא בעייתית, הסמיכות טובה למדי והאטימות המתבקשת מושגת על-ידי שתי שכבות בלבד ברוב הלקים שניסיתי. מבחינת המבחר -  כאן יש לי קצת בעיה. אני לא יודעת אם מה שאני רואה על הסטנד בסופרפארם מייצג את המבחר הכללי שלהם או קולקציה עונתית. אם מדובר בקולקציה עונתית הרי שהמגוון עצום, אך לעומת זאת אם מדובר במבחר כולו פחות או יותר (משהו כמו 50 גוונים) אזי שלא מדובר במבחר גדול במיוחד.  מבחינת המגוון, אי אפשר לומר באופן גורף שאין מגוון של צבעים, אבל מה שלי היה חסר זה צבעים שלא נכנסים להגדרה של צבעים סולידיים ו/או נפוצים. היו הרבה אדומים, ורודים, חומים ולא מעט סגולים. ירוקים, כחולים וצהובים (למעט כחול כהה אחד) בלטו בהיעדרם. היו כמה גליטרים, אבל מהסוג הבנאלי ביותר - כסף וזהב מהסוג שכנראה אמור לשמש ל Layering. בגזרת הלקים האופנתיים היה שם לק אחד בגוון ניוד מייקאפ, וגם taupe אחד. וזהו פחות או יותר. היו הרבה לקים בגימור פנינה ולא מעט וריאציות שימריות על בורגונדי, מנותקות מכל הקשר אופנתי ומטרנדים עולמיים. לקים מטאלים או מאטים לא היו שם. המבחר המעניין יותר של הצבעים התמקד-  בעבורי לפחות -  בגזרת הקרמים. כשאני אומרת מעניין, עלי לסייג: לא מעניין במובן החדשני, המרעיש, הבלתי רגיל והנדיר, אלא במובן הצבעוני, החינני , הנעים והלפעמים יפה. 

תחת הקטגוריה הזאת נכללים שני הסגולים הבאים:

מס' 3: קרם סגול כהה עם תת גוון אדום שמעניק לו קרבה רבה לבורדו. המריחה מושלמת, ושתי שכבות ללא טופ נותנות הן את האטימות והן את הברק שבתמונה. הבעיה היחידה שלי עם הצבע הוא שאני מוצאת שהוא קצת משעמם, ונראה לי שאני אעדיף הרבה סגולים אחרים על פניו כמעט בכל הזדמנות. מה שכן, הוא אלגנטי וסולידי מספיק בשביל ללכת איתו לעבודה, והוא עשוי להחמיא לידיים עם גוון  עור בהיר.

מס' 204 הוא פסטל בהיר מאד בצבע לילך, ואני מוצאת שהוא משגע. והוא משגע בעיני לא רק ביחס לציפיות הנמוכות שלי מלקים זולים אלא בכל קנה מידה. הוא פשוט יפהפה בעיני,  והוא בקלות נכנס לרשימת הפייבוריטים שלי. אני מאד אוהבת פסטלים וגם מאד אוהבת גווני לילך ויש לי כמה לקים בסגנון הזה. עד כה הוא המוצלח ביותר מביניהם.  כאן נדרשו שלוש שכבות לתוצאה אחידה ומושלמת - דבר נדיר יחסית לפסטלים, שידועים במריחה בעייתית.

עניין נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא נוכחותו של טולואן בפורמולה. זהו אחד מהרכיבים הרעילים והמסוכנים שיש בלקים, וחברות לקים של השנים האחרונות לא משתמשות בו יותר בשל הפוטנציאל המסרטן שבו. 

למיטב הבנתי הסכנה היא בשאיפת האדים שלו, ולא ממש בנוכחותו על הציפורן, כך שרצוי למרוח אותו באיזור מאוורר ופתוח. אני השתמשתי במסיכה עם פילטר מהסוג שנמכר בחנויות הפארמים בתקופת החרדה הגדולה משפעת החזירים. אם אני לא מריחה את הלק בזמן שאני מורחת אותו זה כנראה אומר שאני לא נחשפת לאדים הרעילים, והמסיכה עושה עבודה לא רעה בעניין - לא מריחים כלום.