Color Club : ההוד והאימה

שליח התדפק על דלתי בשמונה וחצי בבוקר ודחף לעברי שתי קופסאות. הוא התלונן על הזמן שלקח לי לפתוח את הדלת. "נראה אותך מזנק נמרצות לדלת אחרי שלוש שעות שינה", רציתי לומר לו, אבל שתקתי. בכל זאת, קשה לי לדבר בשעות כאלה. הוא החתים אותי על הטופס שלו וכשהוא סינן בסוף "תמיד אותו סיפור איתך", הכתה בי ההבנה: זה שליח הבוקר הקבוע שלי שתמיד מביא לי את החבילות שאני מזמינה מחו"ל  ותמיד מתלונן על הזמן שהוא צריך לחכות בחוץ עד שאני פותחת את הדלת.  איכשהו אף פעם לא עלה בדעתי שמדובר באותו אדם. חשבתי שמדובר באנשים שונים שתמיד כועסים על אותו הדבר. 

ניחא. חזרתי לישון וכשהתעוררתי הבנתי שקיבלתי שתי חבילות לקים משני מקורות שונים. האחת מאיביי שהזמנתי לפני שלושה שבועות, ובה קולקציית האביב של צ'יינה גלייז, והשניה מטראנס דיזיין ובה כמה קולור קלאבים חדשים ושני אסי, חדשים אף הם. 

זוהי לי ההזמנה הראשונה מטראנס דיזיין, ולפחות בתחום התזמון סימנתי וי. לא עבר הרבה יותר משבוע מאז שביצעתי את ההזמנה. גם היו שם כל תשעת הצבעים שהזמנתי, בלי שברים בבקבוק, נזילות או הפתעות אחרות. כנראה שכך רצה הגורל, אחרת אין לי דרך להבין את הפלא: הלקים היו ארוזים בצורה שערורייתית - סתם מונחים להם בקופסא זה לצד זה כשביניהם מפריד נייר ריפוד דק ולא מקצועי. איש לא טרח לעטוף כל לק בניילון בועות נפרד, כמו שמקובל לעשות בכל מקום אחר. אך מדוע אלין? הכל היה במקום. 

קולור קלאב יצאו השנה עם ארבע קולקציות אביב שונות, ובחרתי קצת מכולם לפי הצבע ב"טראנסדיזיין". אני יודעת שלא עושים דברים כאלה, ושלרוב כל קשר בין הצבע באתר לצבע בבקבוק הוא מקרי לחלוטין, אבל בשביל לא לעשות טעויות כאלה צריך לחכות בסבלנות שיצאו סווצ'ים. כיוון שסבלנות היא לא אחת מהתכונות הבולטות שלי, ההזמנה בוצעה, הטעויות קרו, והלקחים [לא] הופקו. אחד הצבעים שנראה לי באתר כמו כחול לבנדר אפרפר בהיר התגלה כלא אחר מאשר גליטר הולוגרפי כסוף ופושטי (היה זה Si Vous Please מקולקציית Pardon My French וברשותכם, נפסח עליו), והיה עוד מקרה שעליו תקראו בהמשך.

Rebel Debutante  מקולקציית Rebel Debutante הוא ירוק ניאון בהיר ובוהק. התמונה גורמת לו להיראות כמו עוד אחד מירוקי המנטה שמציפים אותנו לאחרונה, אבל הוא לא. הוא ניאון אמיתי, ואפילו כזה שעוד טרם ראיתי.

 Mrs Robinson מקולקציית Poptastic הוא עוד ניאון, והפעם סגול! זהו סגול סופר בוהק שיכול לעקור עיניים ממקומן. בתמונות מסוימות הוא נראה ורוד מדי ובתמונות שמש הוא נראה כחול מדי. הייתי רוצה לומר שהצבע האמיתי הוא איפשהו באמצע, אבל החיים הם לא עד כדי כך קלים. הוא קרוב יותר במציאות לתמונה הראשונה, אבל הרבה יותר בולט והרבה יותר בוהק. תצטרכו להאמין לי כאן כי אף תמונה לא ממש תומכת בגירסתי.

 

So far so good. הצרות האמיתיות התחילו עם התינוק.

Take me to your chateau מקולקציית Pardon My French הוא בעצם כחול בייבי פסטלי מקסים עם פורמולה שכאילו לקוחה מסרט, גם הוא עם תינוק:  "תינוקה של רוזמרי".  מה שהיה בבקבוק אפילו לא ראוי להיקרא נוזל. אני בכלל לא בטוחה שיש שם למצב הצבירה הזה ואני בכלל לא אתפלא אם קולור קלאב המציאו מצב צבירה חדש שטרם נודע למדע. מה שהיה שם היה קשה, עבה, לא נמרח, משאיר מריחות מברשת כעורות ולחלוטין לא ידידותי. רק טיפות הקסם  של Sech Vite המדלל, איפשרו לי איכשהו לגרום לו להיראות כמו הנוזל הזה שאני בדרך כלל מזהה כלק לציפורניים.

 

וזה לא שהמצב הלך והשתפר עם Pucci - Licious  מקולקציית Poptastic. נהפוך הוא - הוא רק החמיר. זהו סגול בינוני, יותר בהיר מאשר כהה, דהוי במקצת ומדהים ביופיו. בתמונות הוא משום מה כחול. מה שהיה בבקבוק היה מצער, באמת:  כמו בבקבוק הקודם רק הרבה יותר גרוע. כאן נדרשו הרבה יותר טיפות של Sech-Vite. כמעט בכיתי.

 

Gossip Column  מקולקציית Rebel Debutante הוא כחול עמוק עם תת גוון ירוק, מהמם באופן שגורם לך להאמין שאולי בכל זאת יש אלוהים. הפורמולה שלו, למרות שהיה בה שיפור מסוים ביחס לקודמותיה, גרמה לי לחשוב שגם אם יש אלוהים, הרי שכוחות האופל והרשע עדיין שולטים בעולם. אבל כאן העניין הסתדר מהר מאד. כמה טיפות מדלל הפכו את הפורמולה לפנטסטית. שכבה אחת נדרשה בשביל אטימות מלאה וצבע עמוק. בתמונה הוא נראה כהה מדי ולא מספיק חי. במציאות, וכאן שוב תצטרכו להאמין לי, הוא מקסים.

 

 

Twiggie מקולקציית Poptastic, החזיר לי את האמון בחיים, ביקום ובכל השאר. ירוק ניאון בהיר ויפה, פורמולה טובה בלי בעיות וציפורים מצייצות. אבל תחושה של דה-ז'ה-וו הכתה בי: לא היה לי כבר אחד כזה? היה גם היה. וזה דומה להחריד. למה הייתי צריכה שניים כאלה? זה כנראה מה שקורה כשמזמינים לפי הצבע באתר ולא מחכים לסווצ'ים של גדולים וטובים ממני. 

 

 

צ'יינה גלייז ואסי  - בימים הקרובים.