למה אני לא לוקחת חלק באורגיית הסרט הורוד?

כידוע לכם, חודש אוקטובר הוא חודש המודעות העולמי לסרטן השד, והמטרה המוצהרת של הפרוייקט היא לעורר מודעות למחלה האיומה אך הכל כך נפוצה הזאת, ואם לצטט מאתר האגודה למלחמה בסרטן הישראלית, הרעיון הוא לצאת ב "מסע הסברה רחב היקף, בכל כלי התקשורת, המתמקד בחשיבות הגילוי המוקדם ודרכי הטיפול בסרטן השד".  עד כאן הכל טוב ויפה. הבעיה שלי מתעוררת כאשר אני ממשיכה לקרוא באתר האגודה את הדברים הבאים : "ארועים שונים יערכו במהלך החודש להעלאת המודעות למחלה ולחשיבות הגילוי המקודם, כגון: להאיר בורוד ביוזמת חברת אסתי לאודר ובשיתוף האגודה למלחמה בסרטן (02.10.10)". מה לחברת אסתי לאודר ולסרטן השד? תשאלו (או שלא. איכשהו לא נתקלתי בהרבה הרמות גבה בנושא). ובכן - התשובה המוצהרת היא שלחברת אסתי לאודר, כמו גם להרבה חברות קוסמטיקה אחרות שמשתתפות במודעות הורודה, נורא חשוב לעורר מודעות ציבורית לסרטן השד. ולא סתם חשוב, אלא אפילו חשוב עד כדי כך שהחברות הללו מוכנות לתרום אחוז מסוים מהכנסותיהן למטרה הקדושה והנעלה הזאת. כמעט כל שיטוט אקראי ברשת מעלה שפע עצום של השקות מוצרי קוסמטיקה חדשים בעלי תו "הסרט הורוד", ומי שקונה את המוצרים הללו, כך מספרים לנו, לוקח חלק במטרה נעלה, משום שבתשלום עבור המוצר הוא לא רק מקבל את המוצר הקוסמטי הנחשק, אלא גם תורם למלחמה בסרטן השד. פלא פלאים - זה ממש שניים במחיר אחד! שלא בחודש המודעות היינו קונים את המוצר הקוסמטי מתוך צרכנות צרת אופקים ולתועלתנו האישית בלבד, ואילו בחודש המודעות אנחנו משלמים את אותו הסכום בדיוק, אבל לא (או לפחות לא רק) תועלתנו האישית עומדת לנגד עינינו בעת התשלום, אלא מהפיכה בריאותית רבת חשיבות שאנחנו זה עתה עומדים לחולל במו ידינו. שמחים וטובי לב על התרומה הפוטנציאלית לאנושות, אנחנו שולפים את ארנקינו בלי יותר מדי נקיפות מצפון ורוכשים עוד מוצר קוסמטי לתיק האיפור שלנו. ואולי עוד שניים נוספים כי המטרה קדושה והאמצעים מהם? - כמה מעות בודדות שאם לא נוציא עכשיו נוציא ממילא בזמן אחר?

אז תנו לי לספר לכם שענקית קוסמטיקה כאסתי לאודר, שמגלגלת מיליוני אם לא מילארדי דולרים בשנה, יכולה לתרום תרומה משמעותית למלחמה בסרטן השד גם מבלי להוציא מוצרים חדשים שנושאים את הסרט הורוד. מהרווחים העצומים על מוצריה הקיימים היא יכולה להפריש אחוז מסוים למחקר מדעי או לפיתוח רפואי בתחום, ועדיין הרווחים שישארו ברשותה יהיו עצומים. גם חברות אחרות יכולות  - אם הנושא באמת כל כך חשוב להן - לנהוג בצורה הזאת ולהקדיש אחוזון מרווחיהן למטרה זו, ואפילו מבלי שנדע על כך. אבל לא כך נוהגות החברות. ולמה בעצם? כי על חשבון המודעות לסרטן שד תוך ניצול חסר בושה שלה, ניצבת מטרה אחרת לגמרי, אשר כל קשר בינה לבין סרטן שד הנו מקרי לחלוטין, והיא המודעות למוצרי הצריכה של חברות הקוסמטיקה השונות.
מכל חודש המודעות הזה למדתי הרבה יותר על חברות קוסמטיקה ועל מרכולתן הנחשקת מאשר על סרטן שד ועל הדרכים למנוע אותו.

למי שאי פעם פתח חשבון של מוכר באיביי ודאי מוכרים הטיפים של איביי להצלחה במכירות. בין שלל עצות טכניות ישנה גם העצה השיווקית לתרום לצדקה. אם תתרום, יספרו לך באיביי, תוכל להגדיל את הכנסותיך!  כן כן, הנוסח הוא בערך כזה. באיביי לא מייעצים למוכר לתרום משום שהתרומה שלו באמת יכולה לעזור למישהו (למי אכפת?), אלא כי באמצעות התרומה שלו הוא יכול לעזור לעצמו ולהגדיל את רווחיו (ולאיביי לגזור יותר עמלות ממכירותיו). כנראה שאנשים אוהבים לקנות ממי שתורם. זה גורם להם להרגיש טוב עם עצמם, ומפחית את רגשות האשם הצרכניים. רגשות זה תמיד משחק חזק בידי מי שמשכיל לנצל אותם למטרתו, ואכן אף פעם לא יחסרו מנצלים...

ושלא תהיינה אי הבנות - אין בדברי כל כוונה לצאת בהצהרות נגד תרבות הצריכה. כבלוגרית של מוצרי צריכה אני חלק מתרבות זו, וידוע לי היטב שכל מוצר שאני מציגה בבלוג - יש בו פוטנציאל לעודד צרכנות בקרב קוראיי, ובכך לתמוך ביצרניות ולהזין את הכלכלה הזאת. ואתם יודעים מה? אין לי בעיה עם זה. כשמוצר קוסמטי נמכר לי כמוצר צריכה אקנה אותו ברצון אם אחליט שהוא דרוש לי. לעומת זאת, כשאותו מוצר צריכה בדיוק (ואל תבואו לספר לי שהקולקציות הורודות הן מוגבלות, ולכן לא מדובר באותם מוצרים. זאת באמת לא הנקודה כאן) נמכר לי כמשהו אחר ועם סיפור שאמור לגרום לי להרגיש שעשיתי משהו טוב לאנושות בקנותי איתו - כבר יש לי בעיה. כי מי שבאמת קונה את הסיפור הזה נופל להונאה עצמית פאתטית, מצערת ואף מסוכנת, שכן מדובר באובדן מודעות מהסוג שיכול לגבות מחיר כבד הרבה יותר מהתשלום למוצר ורוד זה או אחר.  מדובר באובדן חוש הביקורת העצמית, אובדן היכולת לשאול שאלות ולבצע הקשרים מחשבתים ולמעשה באובדן המודעות. אובדן מודעות הוא תמיד מצע טוב למשטרים חשוכים ולזוועות אחרות המתרחשות לנגד עינינו מבלי שנראה אותם אפילו, אבל אעצור כאן כדי לא להרחיק לכת ממטרת הפוסט הזה. כך יוצא שבחודש המודעות לסרטן השד כולנו שבויים בחוסר מודעות מטמטמת ומעוורת, שמעט מחשבה הגיונית היתה יכולה למנוע אותה. אז נכון, יכול להיות שהאגודה למלחמה בסרטן כמו גם ארגונים דומים מקבילים ברחבי העולם, שודאי אינם עשירים כמו ענקיות קוסמטיקה, גרפו קופה יפה על הדיל הזה, ובכך השיגו מעט מימון למטרות רפואיות מצילות חיים. מה שבטוח - בתחום ההסברתי הן כשלו. אני דווקא יודעת דבר או שניים על סרטן השד (ולצערי גם מתוך היכרות משפחתית קרובה מדי). חודש המודעות לא תרם לי דבר וחצי דבר על הידע שכבר ברשותי, אך לעומת זאת רכשתי המון ידע על מוצרים קוסמטים חדשים. אין לי ספק שהמרוויחים העיקריים בחודש המודעות הזה הם לא הגורמים ההסברתיים כי אם חברות הקוסמטיקה ושאר הארגונים שמטרתם האמיתית היא למכור - וכמה שיותר. ולא בכדי יש כאן שילוב של סרטן שד וקוסמטיקה. לשניהם קהל אחד - נשים (בעיקר). מישהו זוכר "חודש מודעות"  בנושא סרטן הערמונית?. אני זוכרת קמפיינים הסברתיים רבים הקשורים לנושאים בריאותיים שונים. בדרך כלל הם קצרים יותר מחודש. ביום האיידס הבינלאומי אפשר לכל היותר לפרסם חברות קונדומים, אבל תודו שיש הרבה יותר קשר בין קונדומים לבין מניעת איידס מאשר הקשר שבין מוצרי קוסמטיקה לבין מניעת סרטן שד. אבל זה לא חשוב. כקורבנות פוטנציאלים של סרטן השד יש לנו, הנשים, הרבה מוצרי קוסמטיקה שאנחנו יכולות לרכוש. וזה הרי תמיד טוב, לא?

אולי בכלל יש מקום לשאול האם באמת יש צורך ב"חודש מודעות" שכזה, שהרי לפי הבנתי מודעות איננה צריכה להיות תחומה בזמן, ומודעות לסרטן שד (כמו גם למחלות אחרות) היא דבר שצריך להיות תמיד ולהילמד בבתי ספר עוד מגיל צעיר... אבל לא זו כוונת הפוסט. הכוונה כאן היא לעורר מודעות. ולא - לא לסרטן השד, אלא למניפולציות שאנחנו כל כך בקלות נופלים קורבן להן. נתקלתי בהמון בלוגים שנתנו במה לחברות קוסמטיקה עם מוצרים ורודים, ובכל פעם כזאת חשתי אי נוחות מצמררת. כל הבלוגריות הללו (לא נתקלתי בבלוגרים זכרים) באמת ובתמים פעלו מתוך אמונה בחשיבות הנושא (שאני האחרונה לזלזל בו), והיו אפילו כאלה שמעבר לפרסום המוצרים הורודים גם הגדילו לעשות בסיפורים אישיים שבאמת עשויים לעורר מודעות. אני אומרת - רוצים מודעות? לכו על זה, אבל דאגו להפריד אותה מדברים אחרים, כי אין באמת קשר בין סומק למניעת סרטן שד, כי לא באמת אכפת לחברה שמייצרת את הסומק אם תחלו או לא - אכפת לה רק אם אתן קונות או לא. אבל היי, אנחנו קונות כל השנה ממילא, לא?
אז בחודש המודעות לסרטן השד - אם המודעות הזאת באמת חשובה לכן - ייצרו אותה בדרך שמייצרים מודעות.  אתן רוצות לקנות מוצרי קוסמטיקה? קנו אותם, אבל בידיעה שאין שום דבר שונה ברכישת מוצר ורוד מכל רכישה אחרת. מודעות זה דבר חשוב. אל תוותרו עליה כל כך מהר בעבור סרט ורוד או בעבור "חודש מודעות". 

"מה בבקבוק?" מצהיר בזאת שהוא לא יתן במה לאף מוצר בעל תו ורוד ולא יתפתה לניצול הציני הבוטה של חברות הקוסמטיקה נושא כה כאוב ומאיים כסרטן שד. "מה בבקבוק?" ימשיך כמובן לתת במה לחברות הקוסמטיקה, אך רק כל עוד אלו משווקות את מוצריהן כמוצרי צריכה בלבד, נטולי ערך מוסף שקרי.
על אף האמור - "מה בבקבוק?" עדיין אוהב את הצבע הורוד וימשיך לתת במה ללקים ורודים.