יום שבת, 1 בינואר 2011

יום הולדת, שנה חדשה, קצת דם.

בדיוק היום לפני שנה הגיח הפוסט הראשון של "מה בבקבוק?" לאויר העולם, כך שהיום הזה הוא גם יום הולדת וגם היום הראשון לשנה האזרחית החדשה. וטוב שכך - זוהי הזדמנות מצוינת להרוג שתי ציפורים במכה.
להרוג, אני אומרת, ולא בכדי נקטתי פה בלשון אלימות מרומזת: אין בכוונתי להגיש לכם בלונים. אני מודה שעלו בי לפרקים רעיונות שונים ומשונים באשר לשאלה כיצד לאכלס את פוסט יום ההולדת הזה, ביניהם - הגרלת ענק או תמונות מרהיבות שכמותן עוד לא נראו בבלוג - אבל אז חשבתי שאת הסחורה הצפויה והבנאלית הזאת תוכלו לקבל בכל מקום אחר. חוץ מזה, אני כבר כמה ימים חולה ומרת נפש, ואין כמחלה למוסס מסיכות. ברגעים כאלה אין הרבה דברים שיגעילו אותי יותר מהתרפסות מתלקקת, ברכות מרציפן ואיחולי מרמלד (למעשה, רק תינוקות רכים וורודים עשויים להגעיל אותי יותר). אז שיהיה ברור - פה לא תשמעו איך נהניתי מכל רגע של בלוגינג (זה יהיה שקר), לא תשמעו איזה אנשים נפלאים יצא לי לפגוש במהלך השנה החולפת כתוצאה מהבלוג (באמת שלא הרבה), ולא תשמעו ממני  - ולו לרגע - שאני אסירת תודה למי מכם, קוראיי המסורים. תחת זאת אבכר לעשות את מה שהייתם ודאי מגדירים כ"יריקה אל הבאר שממנה אני שותה" (אם כי בינינו, זה לא מדויק.  אם מישהו פה שתה מהבאר של מישהו זה אתם משלי ולא אני משלכם).
ולמה שארצה בכך, תשאלו?  ובכן, הנה התשובה:

It's my party and I'll kill if I want to

אז אם אתם רוצים לאהוב ולהרגיש נאהבים, להתעטף במילים חמות ובחיבוקים וירטואלים, אתם מוזמנים להתפנות מפה ולאלתר. את הסחורה שאתם מבקשים תוכלו למצוא בהרבה מאוד בלוגים אחרים או אצל החברים הדביליים שלכם בפייסבוק. אני היום אספק את המוצר האחר - קצת דם לקינוח הלק. 

הא לכם עשרה דברים שלא אומרים ביום הולדת של בלוג (וגם לא ביום הראשון של השנה האזרחית החדשה, ובעצם לא בשום חג, יום טוב או מאורע משמח):

1.  לא רציתי אתכם בכלל. בחודשים הראשונים של הבלוג הייתי עם אפס קוראים פלוס מינוס ולא היה רע בכלל. עדכנתי בקביעות ובתדירות בדיוק כמו היום - אם לא יותר.

2. פופולאריות היא כמובן דבר יחסי, אבל הפופלאריות היחסית שהבלוג הזה צבר היתה לחלוטין בלתי צפויה. אני לא מאלה שחושבים שפופולאריות של בלוג היא עדות לכך שהבלוג טוב או איכותי (למעשה, הרבה מאוד בלוגים פופולאריים שאני מכירה הם בינוניים במקרה הטוב). פופולאריות היא לכל היותר עדות לפופולאריות. יש לי בלוג בשמים שעולה עשרות מונים באיכותו על בלוג זה, עם אפס פופולאריות וקרוב לאפס כניסות.  (אפרופו פופולאריות - הנה לכם עובדת טריוויה מעניינת: מה שתרם יותר מכל לפופולאריות של "מה בבקבוק?" היה איום בתביעה מצד חברת שיק)

3. פופולאריות יחסית זו היא גם הדבר שהוביל לכאן בזחילה כמה משרדי יח"צ (ואפילו כמה פעמים הצליח להם)  ישנם בעלי בלוגים שסבורים שפניות ממשרדי יח"צ הנן עדות לכך שמעריכים אותם. זהו קשקוש מוחלט. משרדי יח"צ לא סופרים אף בלוגר, הם פשוט רואים בבלוג הפופולארי עוד במה לפרסום מוצריהם - לא על שום איכותו של הבלוג אלא על שום פופולאריותו (ראו סעיף 2 לעיל). 

4. ניצלתי אתכם. אם תהיתם לפשר הספאם שלכם במייל לאחרונה, הרי שזה משום שניצלתי את העובדה שהשארתם מיילים בכל הזדמנות (כן כן, בעיקר בהגרלות שערכתי אצלי בבלוג, אבל לא התעצלתי וליקטתי גם מיילים שהשארתם בהגרלות בבלוגים אחרים), ומכרתי אותם לספאמרים שמשלמים פר מייל. לא תאמינו כמה מעט משלמים על כל מייל שכזה. מכרתי אתכם כל כך בזול שאם לא הייתם עכשיו כל כך עסוקים בלהזדעזע הייתם פורצים בצחוק.

5. את דף ההחלפות שלי פתחתי כדי להיפטר מלקים ישנים אמנם, אולם מהר מאוד גיליתי שפוטנציאל נוסף גלום פה: אלה מכן שגרות רחוק ביקשו שאשלח להן את הלקים בדואר. עם הזמן נאספו לי כמה כתובות מגורים של נשים ונערות מטופחות וטובות מראה שמכרתי לרשת של עברייני מין (שבניגוד לספאמרים מהסעיף הקודם דווקא שילמו ממש טוב). 

6. לקלקניות אחרות שחשקו בהחלפה העדיפו להיפגש איתי פנים אל פנים - רובן נערות או סטודנטיות צעירות. לחלקן הגדול ארגנתי "תומך אמיד" ששילם לי דמי תיווך כהלכתם. 

7. אני מאוכזבת מכם. הציפיה הנפוצה - גם אם לא תמיד מוצהרת - של בעלי בלוגים כלפי קוראיהם, כפי שהתרשמתי עד כה מהיכרות בת שנה עם בלוגים רבים - היא: If you don't have anything nice to say don't say anything at all. או במילים אחרות - בעל הבלוג מצפה מקוראיו שיהיו יפים וישתקו. הם יכולים להגיב כמובן, אבל בנימוס, הם גם יכולים להשמיע ביקורת, אבל שתהיה בגבולות הטעם הטוב, רק שלא תהיה מוגזמת ו"תזהם" להם את הבלוג. כחובבת זוהמה ברמה פטישיסטית כמעט קיוויתי מאוד שהביקורות שלכם תהיינה קצת יותר מטונפות. רובכם (והיוצאים מן הכלל יודעים מי הם) כשלתם בכך. אתם רכיכות מתרפסות!

8. תמיד קינאתי בבלוגים שספגו תגובות נאצה אנונימיות (עלובי הנפש האלה תמיד מצאו דרך לקטר על זה במקום לעשות מזה מטעמים). קיוויתי בסתר לבי שגם לי יקרה כזאת, אולם גם תקוותי אלו נכזבו והשעמום פשה בכל. מה שמוביל אותי אל ההבנה ש:

9. גם אני כשלתי, בסופו של דבר. ציפיותיי לא נתגשמו ותקוותיי נכזבו להן בזו אחר זו. שאחרי כל זה עוד אאחל לכם שנה טובה? לא נראה לי.

10. למרות כל זאת, ובאורח לא מוסבר, הצלחתי פה ושם גם ליהנות בדרכי האפלה, הנאלחה והמנוולת. זו גם הסיבה היחידה לכך שאני נשארת פה בינתיים. אבל הכל זמני, אתם יודעים. יש בלוגרים שמרגישים מחויבות לבלוג שלהם ולקוראיהם. אני לא אחת מהבלוגרים האלה, וסנטימנטים אין ולא יהיו.

גילוי נאות: פוסט זה נועד להרחיק קוראים. לשם כך לא בחלנו בשום אמצעי - כולל מעט שקרים ובדיות שנשתלו בחלק מעשרת הסעיפים לעיל. על אף אחוז מסוים של שקרים ובדיות רוב הנאמר הוא ביטוי לרחשי לב אמיתיים וכנים מאין כמוהם. 

אם לאחר פוסט זה עוד נשארו קוראים ל"מה בבקבוק?" - הם מוזמנים להקיז את דמי בתגובות!




13 תגובות:

  1. ואני חשבתי לי לתומי שיהיו פה לקים אדומים מדהימים חחחחחחח
    יקירה, אם זה מה שאת מפיקה כשאת חולה, ישמרנו האל ממה שאת מסוגלת כשאת בריאה וחזקה. לשונך חדה כתער ואף שחלק מדברייך, חקוק בסלע, אתייחס לפוסט כמה שהגה מוחך הקודח.
    אני כשלעצמי, נשארת נאמנה לך. החלמה מהירה ושנה פוריה של עשיה!!! אפרת

    השבמחק
  2. אפרת,אני איתך ! .
    אני עוד מזועזעת ממה שנאמר,שכאלה רגשות ניתן לפתח לקוראים שאיתם לא תיפגשי לעולם,ברוב המקרים .
    תמימה אני יודעת שאת לא,מיומי הראשון כאן,
    אבל זה למה אני אוהבת את דברייך העוקצניים .
    ואני,נשארת כאן,כמו תמיד . לאן עוד אני אלך ?
    בברכת החלמה מהירה,הקוראת האנונימית בבלוג שלך .
    (שאולי מהיום אני אשקול לקצר את זה ל-'A.K.S')

    השבמחק
  3. אני מאוד נהנית לבקר בבלוג. אני אומרת שתזרמי עם חוסר האכפתיות מהסביבה, זה עושה טוב לבלוג ;) מזל טוב לשנה לבלוג וכמובן שנה אזרחית מהממת שתהיה לך!

    השבמחק
  4. היה כיף לקרוא את הקזת הדם של השנה החדשה
    בהחלט היה מרענן מכל תמונות הזיקוקים האחרות

    את ממש מחזקת את אפרת לגבי הלשון החדה שאת חולה
    יאללה תרגישי כבר טוב!

    וכן
    נראלי שגם אני נשארת!

    השבמחק
  5. הצלחת להתיש אותי (וגם בלי תמונה אחת לרפואה...) אז אזרום איתך באווירה ואחפור לך בחזרה:

    1. ממש לא מעניין אותי הטיזינג והניסיון לבאזז שאת עושה פה בשביל לצבור עוד פופולריות, והמחלה שלך לא תסחט ממני סנטימנטים שלא קיימים. מאיימת שאין לך מחויבות, בסדר.. גם איימת שתצאי לשנת חורף. העובדה היא שאת לא מסוגלת בלעדינו! חוץ מזה גם אני לא ביקשתי אותך, הבלוג הזה נכנס לי לורידים ואני מנסה להיגמל כל בוקר מחדש.

    2. איך את מגדירה פופולריות לפי סעיף 2?

    3. סעיף 3 מהותי ביותר, ותני לי לתקן אותך - זו לא פופולריות שמושכת את היח"צ, זה הרבה יותר בסיסי ואינפנטילי מזה - הם מחפשים במה לקופי פייסט לקומוניקטים שלהם. כך שאת נותנת להם הרבה יותר מדי קרדיט, יכולה לראות שגם בלוגים נידחים מקבלים מוצרים. מבחינתי הדבר המבזה זה שלמרבית הבלוגרים אין את יכולת/רצון הסינון של הדברים האלה (העיקר לקבל מוצרים וללכת לאירועים משמימים) ויותר חמור מזה אין גילוי נאות בנוגע לקבלת המוצר. למה הם חושבים שמסקרה מעפנה שבדיוק הושקה מעניין אותי לקרוא את אותו הטקסט בעשרה בלוגים שונים?...

    4. סעיף 7 חשוב ביותר. אני חושבת שזה מה שאהבתי יותר מהכל בבלוג, אפשר להביע את הדעה על הלק המחריד ביותר ואת ממש לא תפגעי אפילו להיפך, זה הרי הרעיון, משהו שמשקף, במה לדעות (אני חושבת שהמינימום מצדך זה לסייג את הסעיף הזה ולציין אותי, כל כך השתדלתי...). רוב הבלוגריות מצפות לתגובות חיוביות בלבד שזה רע מאוד, כבר היו לי התקלויות בעבר עד שבבלוגים מסוימים נמנעתי מלהגיב כי הבלוגרית נעלבה לי. זה היה נראה כמו ליקוק תחת אחד גדול ודביק (וזה מסריח שם , כן?...). כשיש אצלי בבלוג תגובות שונות משלי, אני שמחה, הלוואי שהיו יותר. לפעמים אני אפילו שמה סרטונים בסוף שאומרים ההפך ממה שכתבתי, זה לא חקוק בסלע דעה של מישהו.

    לסיום - כפי שהגדרת עצמך - את פרחת לקים, אז אל תקחי את עצמך כל כך ברצינות עם השטויות שאת כותבת.
    מזל טוב בובה <3

    השבמחק
  6. הפוסט הזה פוגע, משפיל, מעליב ויורק בפנים של הקוראים של הבלוג. תודה!! בדרך כלל אני משלם הרבה כסף בשביל זה. אבל מה שבאמת פגע בי, ופגע באופן שהדיר את רגליי מהבלוג הזה לשבוע לפחות, הייתה קציצת הציפורניים לאחרונה. זה באמת לזרות מלח על הפצעים ולזרוק חרא על העיניים של הקורא.

    השבמחק
  7. חחחחחחחחחחחחחחחחחח

    מצוין!

    השבמחק
  8. דשתי, התרגשתי!

    השבמחק
  9. אני חושבת שאני קצת מאוהבת בך. אבל משום שאת לא מסוגלת, מסתבר, לצרוך את החיבה שלך נקייה, אמהל אותה בקצת תיעוב: את פרובוקטורית זולה להכאיב, ואני לא קונה לרגע את חוסר הרצון לכאורה שלך בפופולאריות.

    XOXO!

    השבמחק
  10. אוי, את מקסימה. ולכן (וגם בגלל שביקשת כ"כ יפה)- אמשיך לקרוא כאן!

    מזל טוב, בלוג יקר, על יום הולדתך הראשון!

    השבמחק
  11. מזל טוב על כך שהחזקת מעמד שנה ו"סבלת" אותנו פה. מתים עלייך!

    השבמחק
  12. לדעתי אם היית אומרת שאת אוהבת אותנו ומגלה גילויי אהבה נמרצת זה מה שהיה מרחיק אותנו .
    אוהבים אותך !

    השבמחק
  13. לקרוא את היציאות "הרעות" שלך זה סוג של מזוכיסטיות - אני מזדעזעת ותמיד חוזרת לעוד.
    מזל טוב לבלוג!

    השבמחק

הפוסטים הנצפים ביותר בכל הזמנים