בדיוק ראיתי את זה עכשיו:
היצירה המוטרפת הזאת שייכת לז'אן פול גוטייה, ואני מוצאת שהיא לגמרי גאונית. הבד הלבן השקוף של הכפפה מזכיר לי תכריכים שעוטפים גופה. משהו לגמרי לא חי יש במראה הידיים האלה במיוחד על רקע צבע העור האמיתי וה"חי", והתיפורים הפנימיים, שנראים בגלל השקיפות של הבד רק מקצינים את העיוות. הציפורניים השחורות הארוכות עם הזיזים הקוצניים המוזרים האלה מביאים את המראה הגותי החולני הזה לכדי שלמות אסתטית. ושימו לב לאלמנט השחור המוזר שיוצא מאיזור פרק כף היד!
אני אוהבת כשאופנה יוצאת מהמסגרת הפונקציונלית שלה... לזאת יקרא - אמנות.
היצירה המוטרפת הזאת שייכת לז'אן פול גוטייה, ואני מוצאת שהיא לגמרי גאונית. הבד הלבן השקוף של הכפפה מזכיר לי תכריכים שעוטפים גופה. משהו לגמרי לא חי יש במראה הידיים האלה במיוחד על רקע צבע העור האמיתי וה"חי", והתיפורים הפנימיים, שנראים בגלל השקיפות של הבד רק מקצינים את העיוות. הציפורניים השחורות הארוכות עם הזיזים הקוצניים המוזרים האלה מביאים את המראה הגותי החולני הזה לכדי שלמות אסתטית. ושימו לב לאלמנט השחור המוזר שיוצא מאיזור פרק כף היד!
אני אוהבת כשאופנה יוצאת מהמסגרת הפונקציונלית שלה... לזאת יקרא - אמנות.
גדול! ביזארי, אבל זאת האמנות, כמו שאמרת.
השבמחקגוטיה הוא אחד המעצבים הגאוניים בעיניי
זה נדמה לי או שהציפורניים הן מלאכותיות ותפורות לכפפה?
אני לא יודעת אפילו איך לגשת לעניין הזה.
השבמחקכנראה הכותרת עשתה את שלה...
מוזר משהו. דווקא בתור גותית לא ממש התחברתי.
השבמחקאבל אני מודה אני לא טיפוס של אומנות..
זה גוטייה? מאכזב, מאוד לא אסטטי
השבמחקזה נראה יותר כמו משהו שהייתי מצלמת בגיל 17
ממעצב על הייתי מצפה להרבה יותר :/
אני עם הבובה המקאברית on this one...
השבמחק