בטח נמאס לכם לראות יום אחרי יום ציפורניים צבועות. "כל פעם אותו הדבר", אתם בודאי אומרים לעצמכם.
אז הנה משהו אחר היום.
הידיים האלה שייכות לנגר שעושה אצלנו מדי פעם עבודות. את הקמיצה הוא איבד לפני 12 שנה ואת האצבע לפני כמה חודשים. תאונת עבודה עם מסור חשמלי.
הוא ראה אותי צובעת את הציפורניים ומצלמת ושאל למה אני לא מצלמת גם את הידיים שלו. אז צילמתי.
והמסר? מוטב שמטפחות הציפורניים לא יעסקו בנגרות.
רושמת לעצמי - לא לעסוק בנגרות ! אבל אם כבר עץ, הנה גילוי - אני ממש אוהבת לצבוע על עץ ! את יודעת, החפצים הקנויים מהעץ שנועדו לצביעה - מתה על זה :-)))
השבמחקבעצם, אני מניחה שזה לא כזה גילוי מרעיש - אני אוהבת לצבוע....חחחח
אהממ... אוהבת לצבוע, מה? אכן היו לי חשדות כאלה לגבייך. ..
השבמחקאני מקווה שפיצו אותו כמו שצריך.
השבמחקידיים של פועל. אחרי שההילה הרומנטית סביב המינוח שוככת, מתגלות ידיים די מעפנות. חותמת על המסקנה שלך.
השבמחקאני היחידה שחשבה "אאוצ'"
השבמחקמסקנה נהדרת! למרות שאני אוהבת לעבוד עם הידיים, לצבוע ו"לנגר"
לובה - ממה שהבנתי האיש מבוטח והוא גם מקבל נכות מביטוח לאומי. נעלולה - איך, איך נכזבו הפנטזיות הרומנטיות שלך על בעל נגר?!
השבמחקחן, אני לא יודעת אם את היחידה שחשבה אאוצ', אבל תגובת האאוצ' היא התגובה שפינת הביזאר מבקשת לעורר.
אויש... או כמו שנאמר: אאוץ'.
השבמחקאת פשוט מלכה :)
השבמחק