יום שלישי, 5 ביולי 2011

סגול אחד בשתי הופעות מרשימות


סגול רבותיי, סגול!  ולא, אין מדובר בסגול חפור (חום אפור) מהסוג שהחורף האחרון היה משופע בו, גם אין זה סגול פסטלי נחבא אל הכלים מהסוג שכל השנה האחרונה שבעה ממנו, אלא סגול קייצי מלא נוכחות ואהבת חיים, מוגדר כניאון אבל מתפקד יותר כגוון שמח ובולט ופחות כמחזיר אור אימתני כדוגמת הניאונים הורודים שזכינו לראות בלי סוף בקיץ דאשתקד על נערות שכונה טובות טעם.
זהו למעשה הסגול האולטימטיבי מבחינתי. הסגול שתמיד רציתי ומעולם לא היה לי, הסגול שעליו חלמתי מבלי שחלומי התגשם אי פעם, הסגול שקיוויתי ש Mrs. Robinson יהיה שעה שזה האחרון היה אדיש לתקוותי בכך שהתגלה כהרבה יותר אדום מהפנטזיה הסגולה שלי ...
אבל די להשתפכויות. העיקר לפנינו: הסגול הזה קיים עכשיו בשתי צורות, כי כנראה שגם בקולור קלאב חשבו – ובצדק - שהוא מוצלח עד כדי כך ששווה להוציאו בשתי גרסאות במסגרת שתי קולקציות שונות. לפיכך יש לנו שני סגולים שהם זהים מבחינת הגוון אך שונים מבחינת מרקם, גימור ואפילו, תאמינו או לא, ריח!
Wink, Wink Twinkle יצא במסגרת קולקציית Starry Temptress Collection שהיא קולקציה עם קונספט מפתיע, אשר למיטב זכרוני,  זוהי ההופעה הראשונה שלו בעולם הלקים. הקונספט הוא לקים שהם שילוב בין ניאון לגליטר. כשראיתי את תמונות הבקבוקים לראשונה חלפו בראשי מחשבות ספקניות תוך שאני ממלמלת לעצמי "איזה עוד גימיק ימציאו?", אבל בטרם הגיעו מחשבות אלה לכדי התפתחות ממשית תפסו את מקומן תשוקות לקלקניות מוכרות שגרמו למלמול להישמע יותר כמו "רוצה ניאון גליטרי עכשיו".  הזמנתי שניים כאלה מטראנסדיזיין, ובטח בהמשך יגיעו עוד. על כל פנים, הסגול המופלא הזה נראה כאילו זרו עליו גרגירי סוכר. גוונו, כמו זה של אחיו הריחני, עמוק ועשיר, ובתאורות פנים הוא כהה יותר מבתמונות, אך עדיין נפלא, והכי חשוב - הוא נראה סגול בכל מצב - גם בחוץ וגם בפנים ואין לו את אותו רושם אדמומי בתאורות פנים שיש לניאונים סגולים אחרים.
הלק הזה כל כך פלאי בעיני שלא אכפת לי בכלל שהפורמולה שלו סמיכה למדי,  גרגירית במרקם ואיננה נמרחת בנעימים. כמו ניאונים רבים, גם הגימור של הלק הזה הוא מט, וכדי להשיג גימור גלוסי יש להיעזר בשכבה או שתיים של טופ. זה לא הולך להיות דיל ברייקר מבחינתכן, ולזכותו נזקוף את העובדה שהוא מתייבש מהר. .
Gimme A Grape Big Kiss יצא בקולקצייה שנקראת Wicked Sweet, שגם לה תימה חדשנית: ניאונים ריחניים. הבשורה הריחנית אמנם איננה חדשה והשנה יצאו כמה וכמה לקים ריחניים, אבל דומני שניאונים ריחניים עוד לא היו לנו. כשלעצמי, אינני מסמפטת את הטרנד הריחני והייתי יותר מאשר שמחה לוותר עליו, אבל מוכנה לסלוח ל Gimme A Grape Big Kiss (שאגב, מריח ממש כמו טרופית ענבים, והריח נשאר על הציפורניים גם לאחר כמה ימים. יאק!) בגלל הגוון האלוהי. המרקם כאן הוא קרם ובאופן מפתיע הגימור גלוסי ולא מט כמצופה מניאון.  אם כי, כאמור, אין לו את הלוק הניאוני זרחני המובהק.
אין בי שמץ של ביקורת על קולור קלאב שהחליטו להוציא את אותו הגוון פעמיים ובסמיכות רבה כל כך, משום שהשוני באטיטיוד של שתי הופעותיו הוא רב כל כך שאפשר לקנות אותו בגרסת הקרם אם לא אוהבים גליטר, אפשר לקנות אותו בגרסת הגליטר אם משתעממים מקרם, ואפשר גם אפשר לקנות את שניהם אם מרגישים שזה לא מסוג הגוונים שאפשר אפילו לשקול לא לקנות בכל צורה, אופן או כמות.
להשיג בטראנסדיזיין, ב- $3 לבקבוק יחיד. המחיר לפני משלוח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הפוסטים הנצפים ביותר בכל הזמנים