גם מנומר וגם ורוד!

טוב, חברות וחברים. אם זה לא המניקור המגניב ביותר שקיים אני לא יודעת מה כן. לא, לא מדובר ביצירתיות לקלקנית שנחתה עליי לפתע פתאום, ואני נשבעת לכם שמכחולים, נקדים, גליטרים ושאר קישוטים לא אחראיים למניקור שלפניכם. מדובר במדבקות לק של חברה שמעולם עד כה לא שמעתי את שמה - אינקוקו (INCOCO). צריך רק להסיר שני פלסטיקים ולהדביק. שלא תטעו - אלה לא ציפורניים מלאכותיות אלא לק ממש, שאיכשהו יובש וגובש לצורה של ציפורן גמישה, אותה ניתן להתאים לציפורניים האמיתיות שלנו.
הסברים על איך זה עובד תוכלו למצוא באתר החברה הישראלי, ושם גם ניתן לרכוש את המדבקות.

לפני המלל שאנחית עליכם הנה כמה תמונות - להתמוגגותכם ולקנאתכם.
(למדבקות שאתם רואים קוראים Purrty)

ולרשמיי:

1.  ההדבקה פשוטה וקלה אם כי מודה שבבשבילי היא היתה קצת טריקית בפעם הראשונה. אני חירבשתי את המניקור הראשון שלי כי בטיפשותי הסרתי רק פלסטיק אחד ולא את שני הפלסטיקים, ולא הבנתי למה זה לא נדבק כמו שצריך. זה כמובן לא חייב לקרות לכם. עם זאת, מרגע שהבנתי איך לעשות את זה, זה היה ממש ממש קל.

2. אין מריחות לק, אין שכבות ואין זמן יבוש. תאמינו לי, זה משחרר.

3. ריח: לא נכונה הטענה שאין בכלל ריח. כשפותחים את אריזת הניילון שבה מאוכנסנות המדבקות יש בהחלט ריח לק. עם זאת, הריח פחות חריף מריח של בקבוק לק פתוח, והחשיפה אליו אורכת פחות זמן (מריחים רק כשפותחים את הניילון. בזמן ההדבקה הריח כבר לא מורגש).

4.  המדבקות הן 3FREE, כלומר, נטולות שלושת הרעלים המסוכנים שעדיין קיימים בלקים מסוימים. זה כמובן מבורך.

6. המחיר: 39.99 למדבקות חלקות ו 49.99 למדבקות מעוצבות. יקר ולא מתאים לשימוש יומיומי אם כמוני, גם גנטיקת הציפורניים שלכן לא מארחת לק יותר מיומיים. מצד שני, אם אתן מאלה שהולכות למניקור כל שבוע במכון, ולק מחזיק עליכן שבוע, מחיר המדבקות סביר בהחלט. קחו בחשבון גם שהמניקור יוצא נקי ובלי שאריות על הקיוטיקלס, שזו בדרך כלל אחת הסיבות להעדיף מכון על פני מניקור ביתי, כך שבמובן זה התוצאה תהיה דומה למכון.

7. על אף המחיר הלא זול, וגם אם זה יחזיק עליכן יומיים בלבד, אי אפשר להתעלם מעניין העיצוב: באתר של אינקוקו תימצאו לצד עיצובים חלקים עיצובים סופר מגניבים (גם אם בשבילם תצטרכו לחלוף על אי אלו עיצובים מהגהינום), שעשויים בהחלט להיות שווים את ההשקעה - ולו רק לאירועים מיוחדים.

8. זאת ועוד, אם הציפורניים שלכן קצרות כשלי, כל מדבקה יכולה להספיק לשתי אצבעות, כך שסט מדבקות יכול להתאים לשני מניקורים. אם מסתכלים על זה ככה, 25 ש"ח למניקור זה כבר לא דיל כל כך יקר.

7. באשר לטענה שהמדבקות מחזיקות יותר מלק רגיל: נבדקה על ידי ונמצאה כלא נכונה. אצלי מניקור עם המדבקות מחזיק מקסימום יומיים, בדיוק כמו לק רגיל, ואפשר למשוך עוד יום יומיים אם מוכנים להתפשר על צ'יפים קטנים. אם לק רגיל מחזיק אצלכן שבוע אין סיבה להניח שהמדבקות לא יחזיקו שבוע.

לסיכום:
1. כן ממליצה
2. כן למדבקות המעוצבות
3. אפשר בהחלט לוותר על החלקות.

ואחרון חביב: המדבקות נשלחו אליי להתנסות מהחברה והצליחו להעיר את הבלוג - ולו לרגע קט - מתרדמת הקיץ שלו. דבר זה לא קרה עם מוצרים אחרים שנשלחו ועדיין נשלחים מחברות יח"צ שונות ומשונות. אני בעקרון עדיין אמורה לכתוב על כל מיני מוצרים כאלה פוסטים, אבל רק הזמן יגיד אם אמצא את החשק לכך (ועמכם הסליחה יחצנים יקרים. המוצרים שלכם פשוט לא מלהיבים מספיק). על כל פנים, למקרה שאתם עוד מתעניינים, אני לא ממש קונה לקים לאחרונה ואין לי שמץ של מושג מה קורה בעולם הלקים כיום. עדיין לא יודעת לומר אם זה רק עניין זמני. ובאשר אליכם, לקלקני שומדבר שלי, מקווה ששלומכם טוב ואתם שורדים את הקיץ בלי יותר מדי כחול סר טעם על הציפורניים.
נשיקות ממני בינתיים,
vanitygirl

Orly Fowl Play

רבים מוצאים את Fowl Play מרגש, וחשבתי שיהיה זה אך נכון להעמיד זאת לבחינה מדוקדקת כאן.

על מה כל המהומה? מדובר בלק סגול כהה עם פליייקיז (Flakies). בניגוד לאבקת הנצנצים החביבה שגורמת לנו לזהות את הלק שמכיל אותה כ"גליטר", הפלייקיז הם למעשה חתיכות נצנציות אשר  בניגוד לגליטר הרגיל אינן זהות בגודלן, דבר שיוצר מראה לא לגמרי אחיד ותורם לאפקט שנחשב על ידי רבים כ"מעניין". 

יש לי ביקורת רבה על אפקטים בלקים, שהחלה להתגבש כאשר גיליתי את סדרת האפקטים המתועבת של CND (תיעוב זה ממש לא התפתח לאחרונה. הנה לינק לפוסט ישן שבו אני שופכת חמתי על הסדרה האיומה), וזו רק התחזקה עם הזמן לאור יציאתם של עוד ועוד אפקטים לאוויר העולם, כך שעמדתי די מוטה מראש. אני עדיין בעמדה הפיוריסטית, והשמרנית אם תרצו, הרואה בכל העיסוק בלקים פולחן של צבע, כאשר במסגרת זו השאיפה ללק טוב אינה אלא שאיפה לדיוק בגוון. כל המשחק הזה של גימורים ומרקמים לא מדבר אליי. אם לדייק - זה כן דיבר אליי בשנה הראשונה שבה לקים הפכו לתחביב רציני שלי, אבל זה חלף עם הזמן. בתחילה שנאתי רק את האפקטים הטהורים - כאלה שנמכרים כשכבת טופ שאמורה לשנות את גימור הלק שמתחתיה, אבל בהמשך הסלידה התקדמה גם ללקים אשר האפקט בהם הוא בילט אין. גימורים מוכרים ללקים, שאנחנו כל כך רגילים אליהם וכמעט שוכחים שהם בעצם אפקטים הם שימר, פנינה וגליטר. פלייקיז זה גימור פחות נפוץ ללקים, ונמצא איתנו רק כמה שנים, ואנו מוצאים אותו במעט לקים, והוא התפתח כנראה  - אבל אל תתפסו אותי במילה, אני לא היסטוריונית לקים מוצלחת - כנסיון חיקוי הלקים של המותג NFU OH. 

אני עדיין קונה לקים כאלה מדי פעם, בעיקר אם הם זמינים לי ולא יותר מדי יקרים,  אבל זה רק בגלל שאני נהנית להביאם לבלוג ולהתווכח אתכם, לקלקני פולמוס שלי, ולא כל כך כי אני נהנית להסתובב איתם (עם  Fowl Play דווקא הסתובבתי. לא נורא סבלתי אבל גם לא ממש נהניתי ואני לא בטוחה שזה יקרה שוב).
אז קדימה, היו מקסימים וספרו לי כמה אתם אוהבים את Fowl Play!

הפורמולה היתה נהדרת ואטומה למדי, אף על פי שבתמונות אתם רואים שלוש שכבות. לדעתי אם אתם לא מתכוונים לצלם את הלק אפשר להסתדר עם שתי שכבות. חשוב יותר - ציפיתי להסרה מייסרת, כמו הסרה של גליטרים רגילים, אך למרבה הפלא היא עברה בקלות וללא בעיות מיוחדות (אני משתמשת באצטון טהור כמסיר לק, ולא בכל מיני תחליפי אצטון).

אני רכשתי את Fowl Play  בטראנסדיזיין, אבל שמעתי שהקולקציה שבמסגרתה הוא יצא  - Birds of a Feather -  נצפתה כבר במחוזותינו (לקים של אורלי ניתן להשיג בדר"כ בסופרפארמים ב - 25 ש"ח). 

ל OPI יצא לפני כשנה לק דומה במהדורה מוגבלת, שנקרא  Merry midnight. לקלקנים רבים ברחבי הרשת רואים בשני הלקים דיופים. במקרה יש לי את Merry Midnight, ואני יכולה לומר שעל אף שהקונספט זהה  - לק סגול עם פלייקיז אדומים - הגוון של OPI הוא חצילי יותר - כלומר, יותר נוטה לאדמדם חום. אם יהיה לי זמן וחשק אולי יום אחד אעשה לכם פוסט השוואה. 

ליירינג בלית ברירה

אז לאחר שעם המניקור הזה כמות שהוא לא יכולתי בשום פנים ואופן להשלים, ניסיתי לגרום לו לעבוד באמצעות מניפולציה לקלקנית נודעת: ליירינג.

Mimi של זויה הוא גליטר שלא יצא לי להשתמש בו הרבה, אבל הוא זכור לי לטובה. "למה לא?", אמרתי לעצמי. "אולי אצליח לשדרג מניקור כושל במחיר שכבה אחת בלבד..." 

ליבי מיד נמלא ברון

כי ליירינג הוא פיתרון!

אך בעודי שקועה בהרהורים אופטימיים שכבות של מימי החלו מכסות ציפורן ועוד ציפורן, משנות את הגוון לסגול כחלחל יותר ומטילות זהרורי גליטר דקים מן הדק, שמיד הזכירו לי - הו לא! -  שימר. ועוד מהסוג השנוא עליי - זה שמשווה מראה מטאלי ללק, מהסוג שאני מתעבת תיעוב כן. 

אבל אנוכי, לקלקנית בעלת תושיה בימים כתיקונם, לא איבדתי עשתונות ומיד נזכרתי בעוד גליטר סגול שזכור לי בחיבה - Purple Rain של Nubar, וחיש מהר קראתיו לתקן את המעוות. 

הרי זה רק ניסוי ראשון

זה לא אסון, זה לא אסון!

לרגע התעודדה נפשי ועלצה לה, אך רק כל עוד קרני החמה הטילו נוגהם המיטיב על הלקלקת. אך חזרתי לביתי ומיד התעוררו להן אותן שכבות תחתונות שעוררו מלכתחילה את כל התרעומת, ומאותו רגע לא יכולתי שלא לראותן מבעד לכל נסיונות הכיסוי. חשתי שניסוי הליירינג הזה כמוהו כבית שחי לא שטוף ומדיף שעליו הותז בושם למיסוך הצחנה. 

או אז ידעתי אל נכון:

מעוות כבר לא יתקון

כיוון שהייתי חייבת לצאת מהבית מיד אחרי תעלוליי הכושלים, טופ של POSHE זוגג על השכבות האומללות, ואני נפניתי לעיסוקיי. הרגשתי ניכור הולך וגדל תחילה  כלפי ציפורניי, אחר כך כלפי ידיי ולאחר זמן לא רב להווייתי בכללותה, שנראתה לי באותו רגע כה פשרנית ונטולת מעוף. 

ושוב הוכח בפעם במיליון

כי אין כמוני כישלון. 

ריגושים זולים עם שלושה גליטרים של WOW

פוסט זה נכתב באיחור מה. שלושת הלקים שלפניכם הושקו לרגל הסילבסטר וחגיגות שנת 2012 החדשה. כיוון שאת החגיגות חגגתם השנה בלעדיי, הרי לכם קצת מהסליז המנצנץ שפספסנו:

גליטרים כמעט תמיד נראים טוב בבקבוק, ובכלל זה גם גליטרים אלה. על הציפורן הסיפור אחר... ראשית כל אמליץ להתייחס לגליטרים הללו כאל שכבת ליירינג בלבד, כי לבדם הם לא נראים טוב - לא בשכבה אחת וגם לא באלף שכבות שתידרשנה כדי להשיג אטימות. שנית - גם כגליטרים לליירינג לא מדובר בלהיט היסטרי. סך הכל, גליטרים סטנדרטיים למראה ילדותי מעט וזול, שאיננו מוצלח במיוחד לאירועי חוץ-סילבסטר.
הטוב בכל הסיפור: WOW מצהירה שהלקים שלה הם 3FREE. אני חושבת שזה טוב שחברות ישראליות מתחילות ליישר קו עם מגמות עולמיות בתחום ודואגות לפורמולות עם פחות רעלים.

ככה הם נראים על לק ירוק כהה :

הקיטש עליי. 

בקומוניקט שקיבלתי היה כתוב ש"מגוון הצבעים בלקים של Wow Cosmetics רחב ומגוון ומתחדש בהתאמה למגמות השולטות בעולם האופנה".  מודה על האמת: לא מכירה הרבה לקים של WOW ולא זכור לי שביקרתי אי פעם באחת החנויות של החברה. בעבר סיקרתי שני לקים שקיבלתי להתנסות, אבל זה היה מזמן. הייתי רוצה לראות לקים אחרים של WOW כדי להתרשם מ"המגוון הרחב והמתחדש" כי הגליטרים האלה לא ממש מחדשים לי, וגם לא ממש מרגישים לי כמו בעלי "התאמה למגמות השולטות בעולם האופנה". אבל היי, זה סילבסטר. מי כבר מחדש ו/או אופנתי בסילבסטר?

ולפרטים החשובים באמת (קופי פייסט מהקומוניקט):

מחיר 7.90 ₪
את מוצרי Wow Cosmetics ניתן להשיג ברשת חנויות Wow Cosmetics ברחבי הארץ לפרטים נוספים: 04-6230848,
באתר האינטרנט  http://www.wowcosmetics.co.il/ , ובפייסבוק: WOW COSMETICS.

China Glaze Glittering Garland עוד תמונות

אל תצפו שאעשה זאת כל פעם אחרי פוסט אייפד, אבל הלק הזה במקרה שרד אחרי יום (נדרשו רק תיקונוני מברשת פיצפונים), ועל כן צילמתי אותו לאור יום ובמצלמה אמיתית. כך הוא נראה כאשר קרני שמש חמימות מאצילות עליו מנוגהן המאיר. עם זאת,  הפוסט של אתמול משקף הרבה יותר את איך שהוא נראה במציאות, בהנחה שאינכן מצילות בים והמציאות שלכן, כמו שלי, איננה כוללת שהות מתמדת בשמש וכיוון אובססיסי של הציפורניים לזווית הנכונה של האור שתחשוף את הגליטר שלכן במלוא מהממותו.
לדאבוני, תנאי המציאות שלי אינם מאפשרים לי ליהנות ממראה הלק שאתם רואים בתמונות אלה, ומה שאני רואה רוב הזמן הוא לק ירוק אשר גימורו נראה הרבה יותר כמו שימר מאשר כמו גליטר. כידוע, את המראה השימרי אני די מתעבת, על כן לא נותר לי אלא לחרוץ שגליטרינג גאלרנד בכל זאת איננו מספיק גליטר בשבילי, ובכלל לא בשבילי בעצם...
אני מדמיינת אותו על פרחות אלגנטיות ממני בהרבה, כאלה שמתייחסות אל עניין הטיפוח שלהן בשיא הרצינות, שיבחרו להסתובב עם לק כזה כי למרות שהוא ירוק הוא ייצוגי ומכובד למראה, ואם תרצו, כמעט מקצועי אפילו.
אי לכך אשאיר את גליטרינג גארלנד בידיהן של הפרחות שעונות להגדרה, וכשלעצמי, פרחה נטולת אלגאנס שכמותי... ובכן, אני אמשיך ככל הנראה לתור אחר הגליטרים הקיצוניים יותר, אלה שמעוררים תמיהה ומערערים על טוב הטעם.

יש כאן שתי שכבות לק + טופ של POSHE.

China Glaze Glittering Garland

שוב נפגשים פה, והפעם מוקדם מהצפוי. איחלתי לעצמי שהמניקור החום מאתמול לא יגמר לעולם, אבל משאלות לא תמיד מתגשמות...
החלטתי ללכת על משהו שפחות אופייני לי לאחרונה - גליטר ירוק. אל תשאלו אותי למה. אולי לזכר עבר מפואר שבו הייתי מוכנה להרוג בשביל לקים כאלה, אולי בגלל כריסמס שהוא החנוכה של הגויים, ואולי... אולי בכלל לכבוד החנוכה. Glittering Garland יצא במסגרת קולקציית החגים של צ׳יינה גלייז. הוא יפה, לא אכחיש, ואפל, וחורפי ומנצנץ, אבל אני כבר מפנטזת על המניקור הבא שלי, שבטח יהיה קרם אפור כלשהו...

מדובר בגליטר בעל פורמולה משובחת, לא מחוספס למגע, ומגיע לאטימות בשתי שכבות בלבד. 

בתמונות אני עם שתי שכבות וטופ. אני רכשתיו בטראנסדיזיין. 

ורק כדי לתת לכם מושג למה החלפתי מניקור לאחר יום אחד בלבד - 

ולא, זו לא אשמת הלק, אלה הציפורניים שלי שלא יודעות לארח לק יותר מיום אחד. 

China Glaze Champagne Bubbles

כפי שהבטחתי, הנה לכם תמונות "אמיתיות" של Champagne Bubbles מהפוסט הקודם. אני מקווה שאפשר להתרשם כאן יותר מהגליטר הכסוף, שמשווה חספוס מסוים למטאליות של הלק, שהיתה יכולה להיראות שגרתית בהרבה בלעדיו.
בתמונות אני עם שתי שכבות לק וטופ של POSHE.

אני בדרכי למניקור נוסף. מקווה שתזכו לראותו עוד היום...

פוסט ראשון מהאייפד China Glaze: Champagne Bubbles

אין לי מושג למה לא ניסיתי לעשות זאת קודם, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. התמונות מהאייפד באיכות נמוכה יותר מהתמונות הרגילות, אבל אם זה לא נורא מפריע לכם, פוסטים מהאייפד הם הזדמנות בשבילי לעדכן את הבלוג גם כשאין לי זמן להעלות פוסטים בצורה מסודרת על כל הכרוך בכך (וכרוך לא מעט. סדרת צילומים, העברות למחשב וכאלה, ובאמת שאין לי הרבה זמן עכשיו). אז ראו בפוסט זה נסיון בלבד. בעקבותיו אתם ואני נחליט אם נאפשר לזה להמשיך לקרות בעתיד או שנוותר. אם נחליט להמשיך אשתדל לנסות לצלם עם הבקבוק, כמיטב המסורת. אם נוותר, אמשיך לצלם תמונות כאלה, על רקע היומיום שלי, ואתם תוכלו להיחשף אליהן רק אם תעקבו אחרי באינסטגרם (המשתמש שלי: mababakbuk)
בתמונות שלפניכם אני עם Champagne Bubbles של צ׳יינה גלייז, שיצא במסגרת קולקציית החגים 2011. אני ממש אוהבת את הלק הזה! זהב צהוב במיוחד עם נגיעות גליטר כסוף. כיוון שצילמתי את הלק הזה גם במצלמה רגילה, מבטיחה להעלות תמונות איכותיות וברורות יותר שלו מתישהו בקרוב...

בבית הקפה, על רקע עיתונים

במיטה, על רקע חיות וגרביונים

קצת יותר מקרוב

מתי יהיה טוב?

China Glaze Skyscraper

 גבירותיי ורבותיי, הגיע הרגע לו חיכיתי: בשעה טובה ומוצלחת תמה ונשלמה סאגת מטרו. Skyscraper הוא הלק החותם, וכל מה שיבוא אחריו הולך להיות טוב בהרבה.
Skyscraper הוא גליטר כחול שזכה להתמוגגות רבתי בקרב פרחות לקים בארץ ובעולם. הוא פוטוגני להפליא ונראה בתמונות מעניין בהרבה מכפי שהוא באמת, אך למרבה הצער במציאות הוא התגלה כלק לביש למדי. בעיניי אין עלבון צורב מזה לגליטר. הדבר האחרון שגליטר צריך להיות זה לביש, ומבחינתי אם גליטר הוא לא דרמטי וגלאמי באופן מוגזם ו/או מפוקפק אין לו זכות קיום. גליטר לא נועד בשביל לסחוט מחמאות מהדודות (וזה בדיוק מה שיקרה אם תסתובבו עם skyscraper, בדקתי זאת בעצמי) ובטח לא בשביל להרגיש איתו מספיק בנוח כדי ללבוש אותו לעבודה. כך שאין לי בעיה להכריז על Skyscraper כעל עוד כישלון צ'יינה גלייזי מפואר, ויסלחו לי כל אלה שרגשות פיוטיים המעורבים בתיאורים בסגנון "שמיים זרועי כוכבים" מתעוררים בהם למראה הלק הדהוי הזה, שנראה במציאות באמת הרבה יותר דהוי מבתמונות. ציבור הלקלקנים הוא עדי שאם יש מישהי בעולם הזה שאוהבת לקים דהויים זו אני, אבל מה שנכון ותקף לקרמים איננו תופס במקרה של גליטרים. ככה זה בעולם שבו אין שוויון ואין צדק.

כיוון שאתם כבר יודעים מה עמדתי ביחס לקולציית מטרו לא אכביר בדברים, רק אומר שוב (כי אני יכולה!) שמדובר בקולקציה מפוספסת מבחינתי שלא ריגשה אותי כלל. הגוונים היו או גרועים, או בינוניים, או סתם טובים אך לא מצטיינים או אדומים. לזכות הקולקציה יאמר שהיתה בה נציגות קרמית מכובדת ובעיקר הרבה כוונות טובות. הרווח הפרטי שלי מהקולקציה הוא שתי אהבות חדשות - בראונסטון וסטריט שיק. את כל השאר אהיה מוכנה להשליך עליכם ממרפסתי אם בדיוק תעברו מתחתיה במקרה.

אבל זהו הזמן להבטיח לכם עתיד טוב בהרבה. הקולקציה הבאה שבה תחזו בהשתאות היא קולקציית הסתיו של אסי, והמדהים הוא  - וזה לא סתם מדהים, זו פיסת מציאות פנומנלית ונדירה עד כדי כך, שאני אפילו שוקלת לראות בכך סוג של נס - שאני אוהבת את כל הלקים בה, עד האחרון שבהם (כן, נו. הסגול ההוא).

ועד אז - נשיקות וליקלוקים.

China Glaze CG In the City

לשם שינוי ובניגוד ללקים רבים מקולקציית מטרו שאני לא יכולה לומר זאת עליהם, CG in the City הוא בהחלט לק שאני יכולה לראות את ההקשר הברור שלו לתמה האורבנית של הקולקציה. לא צריך להיות גאון גדול כדי לראות את המתכתיות הגסה, החספוס, האפרוריות של החיים האורבניים לצד אורות הכרך (הגליטרים הצבעוניים, נו), כך שבמובן זה אין לי תלונות.

התלונה שיש לי היא מתחום אחר לגמרי, אך כיוון שאין לי דרך מנומסת או מעודנת לבטאה במילים, אביא בפניכם רק את הקולות שיצאו ממני כשהסווצ'תי את CG in the City לראשונה (ולאחרונה): לאאאאא! פפפפיכס! יאק!

זה דורש שלוש שכבות ואפילו שכבה רביעית לא תזיק

הגדילו בשביל הגליטרים

לא רוצים? לא צריך!

אתם יודעים מה? תעשו מה שאתם רוצים!

רק עזבו אותי בשקט עכשיו, גם ככה לא קל לי.

למעשה, עד לרגע זה ממש אני מתקשה להאמין שלק יכול להיות כל כך מכוער. זה מטריד, זה מקומם, אבל זה גם עוצמתי באיזו דרך מעוותת. אין לי כל כך אמצעים להתמודד עם העוצמה הזאת, ועל כן אנקוט בהכחשה. אם מישהו אי פעם ישאל אותי משהו על הלק אשיב שלא ראיתי, לא שמעתי, בטח שלא רכשתי ושאין לי מושג על מה מדובר.

ריגושים זולים: שלושה לקים של...

ביוטיקייר! (וכל הכבוד לפיצ'ה שבאורח פלא ניחשה נכונה!)

האדום שהדאיג אתכם כל כך בפוסט הקודם היה לא אחר מאשר האדום הזה:

ולא. לא המרתי את דתי.  אמרתי זאת תמיד ואומר זאת שוב - לק אדום זה גועל נפש, במיוחד בתקופה כמו זו שלנו, בה כל אשה צודקת ברחוב מתהדרת בציפורניים אדומות. כשלעצמי, אהיה מוכנה להסתכל שוב על לק אדום רק אחרי שהוא לגמרי יצא מהאופנה, כשאף אחת (חוץ מקומץ זונות וזקנות -  ממש כמו שהיה בשנות התשעים, בהן לק אדום נחשב למשוקץ) לא תעז לצאת עם ציפורניים אדומות מהבית. אולי אז תראו אותי מסתובבת עם לק אדום ברחובות, יורקת קליפות של גרעינים לכל עבר, מגחכת על הלקים הכחולים, הירוקים והצהובים שיעטרו את ציפורני ההמון הצודק. עד אז - אני יורקת על כל ציפורן וציפורן מציפורניכן האדומות.
למי מביניכן שאיננה מעוניינת לחכות איתי עד אז כדי ללבוש לק אדום יש לי הצעה עממית:  לק של ביוטיקייר העונה לשם 54 (!) בארבעה וחצי שקלים. האדום הזה עושה את העבודה בשכבה אחת בודדה. הפורמולה סמיכה ומספקת חוויית מריחה נוחה בהחלט. חוץ מהאדום הכל בסדר.

01 הוא כבר סיפור אחר לגמרי. מדובר בצהוב ספק פסטלי ספק בוהק שמאוד מזכיר לי ממתק (נדמה לי שאף הוא משנות התשעים. על כל פנים מאז לא נתקלתי בו) שנקרא "בננית".  אם זכרוני אינו מטעני היה זה ממתק רך וג'לטיני שקצת מזכיר מרשמלו במרקמו, מצופה שוקולד או אחד מחיקוייו, שהדיף ניחוח בננה כימי מהמם.

שטופת נוסטלגיה לבננית, לשנות התשעים, לתום שאבד לנצח ולכבשה דולי אני לא באמת יכולה שלא לאהוב את הגוון של אפס אחד.  מסקנת ביניים: אפס אחת לטובתו.
מאידך - פורמולת האימים וזוועות המריחה (שלוש שכבות - אין הנחות) לא ממש עושים עמו חסד.  מסקנה סופית ברוח שנות התשעים: כבר עדיף רצח רבין, רצח עם ברואנדה או מוניקה לוינסקי.

ואחרון חביב - 96.  גליטר סגגלגל-ורדרד הולוגרפי למטרות ליירינג בלבד. זהו למעשה הגליטר המאורך הראשון שאני רואה בישראל. אף על פי שאני לא עושה ליירינג משמח אותי לדעת שיש גליטר ארוך בישראל. זה גורם לי להרגיש ארוכה וצודקת.
עשיתי איתו שני נסיונות ליירינג. הראשון צפוי ובלתי נמנע והשני מופרך אך משעשע.

 על לק כהה (ווילד ויסטריה של אורלי) -

על אפס אחד:

אינפורמציה לקלקנית שעשויה לעניין: הלקים של ביוטיקייר כנראה עמידים מאוד. לא בדקתי זאת בעצמי אבל קראתי בבלוג של מרינה שלק של ביוטיקייר החזיק עליה חמישה ימים!

להשיג בסניפי ביוטיקייר או באתר האינטרנט.

שימו לב: אני מוכנה לתרום את שלושת הלקים לכל המעוניין/ת. קבלתם לא תהיה כרוכה בהגרלה או רישום, אבל המעוניין (שיצור עמי קשר במייל) יצטרך לאסוף אותם פיזית ממני בהרצליה. לא יהיו משלוחים הפעם, צר לי.

ג"נ: את שלושת הלקים קיבלתי להתנסות מהחברה.