China Glaze Sea Spray

Sea Spray הוא הלק האחרון שתראו כאן מ Anchors Away, וקולקציות אביביות חדשות יפציעו ב"מה בבקבוק?" בקרוב. מדובר בתכלת אפרפר קרמי עם מיקרו שימר מהסוג הבלתי נראה, כך שאצלי - לפחות מבחינת השימר - הוא עובר. מבחינות אחרות קשה לי לומר כרגע. זהו גוון שיש בו את כל התכונות שאני אוהבת - גם תכלת, גם פסטלי, גם אפרפר וגם המון בית-חולים שיק. אבל מסיבות שעדיין אינן ברורות לי לא ממש התלהבתי ללבוש אותו. יתכן שזה משום שלבשתי אותו בסמיכות רבה מדי ל Pelican Gray, השונה אמנם בגוון אך קרוב מספיק לקונספט האפרפר/תכלכל, ויתכן שפשוט אין בו מספיק מהתכונה הזאת שהופכת לקים מסוימים ל"זה". מכיוון שאני באמת לא יכולה לומר אם הסיבה הראשונה או השניה אחראיות לחוסר ההתלהבות שלי,  אשהה ברשותכם את שיפוטי לעת עתה.  רק אספר לכם שמבחינת הפורמולה הוא היה די מאכזב. השכבות (שתיים במספר) נמרחו בחוסר אחידות, וחווית המריחה לא היתה מהמזהירות. שאר הלקים בקולקציה דווקא היו בסדר גמור מבחינת פורמולה ומריחה. מוזר.

אני מניחה שאחרי הלק האחרון אפשר להתחיל לסכם את הקולקציה, לא? אני אתחיל ועשו זאת גם אתן בתגובות.
טוב, אז מבחינתי הקולקציה הזאת היא די פספוס. היא נעדרת קונספט ואחידות - קרמים, שימרים, רסיסי זכוכית, צבעים עזים, פסטלים - את כל אלה אפשר למצוא שם. הרושם הוא שמישהו ניסה לקחת קצת מכל דבר, לאגד הכל ביחד ולצפות שאיכשהו הכל יתחבר. אז זהו, שלא. התוצאה הסופית די חסרת אישיות ונעדרת אמירה, וכל שנותר הוא לחבב (או לשנוא) לק זה או אחר בה  בלי קשר לכל השאר. חבל. בקולקציה טובה האמירה הכללית עשויה לפצות על גוון שאיננו מצטיין משום שהיא גורמת לנו לראות אותו כחלק ממשהו גדול יותר. צ'יינה גלייז לא הצליחה לעשות זאת הפעם. ישנם שני גוונים ב Anchors Away שדווקא חיבבתי - Life Preserver ו Fist Mate. על שני אלה הייתי בונה קולקציה שלמה בצבעוניות חזקה שנעה בין גוונים עזים ומוגדרים (כמו הכחול) לגוונים עזים שהצבעוניות שלהם משחקת על שני גוונים או על גווני ביניים (כמו הכתום חום).למרות שאני מאוד אוהבת פסטליים, לו הייתי אני  צ'יינה גלייז לא הייתי מכניסה אותם לקולקציה, וזאת גם משום שקולקציית האביב הקודמת שלהם היתה משופעת בהם, וגם כי נמאס כבר מקולקציות שמציגות  צבעים עזים לצד פסטלים מרוככים. זו קלישאה שחברות הלקים צריכות להשתחרר ממנה, ויפה שעה אחת קודם! מה לגבי   Sunset Sail, תשאלו? ובכן, חשבתי שאני מחבבת אותו בהתחלה, אבל אחרי שההתלהבות הראשונית שככה, אני לא ממש רואה את עצמי ממשיכה להשתוקק אליו. כשלעצמי הייתי מעדיפה אותו קצת יותר ורוד מכתום אך עדיין שומר על קונספט הסמי ניוד, אך גם אם הוא היה בגרסה העדיפה בעיניי, לא הייתי מכניסה אותו לקולקציה שאני רואה בעיני רוחי. שאר הגוונים בקולקציה נעו בין בינוניים למדי (היינו, לא מדויקים מספיק)  לאיומים ונוראים, וזה רק אם לקחת בחשבון את תשעת הלקים מהקולקציה שמצויים ברשותי. אל השלושה האחרים לא אתייחס מפאת הכבוד שאני עדיין רוחשת לצ'יינה גלייז, אם כי יש לציין שכבוד זה ניצב לאחרונה בפני אתגרים של ממש.