Color Club Incognito

ניוד הוא ללא ספק בשורה אשתקדית עם שובל ארוך שמשתרך (ביגיעה?) אל השנה הנוכחית. לא מפסיקים לייצר לנו ניודים, והשאלה האם אנחנו צריכים את זה בכלל היא שאלה מצוינת, אבל לא נתמודד עמה היום. היום נתמקד באינקוגניטו שלפנינו, שהוא אינקוגניטו אינדיד. מזמן לא נתקלתי בניוד עם קרבה גדולה כל כך לגוון עורי! יש כאן היטמעות כמעט מושלמת של הלק באצבע.  ועכשיו מה? האם אני אמורה לאהוב אותו על שום כך? אמרו לי אתם לקלקני דעת, כי אצלי טרם נתגבשה דעה.
הפורמולה דלילה ונמרחת באחידות. שלוש שכבות נדרשות לאטימות מקסימלית, אם כי הלק הזה עובד מצוין גם בשתי שכבות, כשהוא שקוף מעט (כי ממילא לא רואים). 
Incognito יצא במסגרת קולקציית Alter Ego האביבית של קולור קלאב.

 

ובענין אחר - בבלוג Matryoshka נערכת הגרלה שבה הזוכה מקבלת מניקור בשיטת ביו סקלפצ'ר, שהיא שיטת בנייה חדשנית שעליה נאמר שאין היא הורסת את הציפורן על ידי שיוף, אלא שומרת על הציפורן ומגנה עליה. למעונינות כדאי למהר להירשם כי נותרו ימים ספורים להגרלה!

Color Club Ulterior Motive

לגוון הזה יש את כל הפוטנציאל שבעולם לעלות לי על העצבים. גם סגול אדום, גם שימר, גם מעלה אסוציאציות ל Ahoy. אני באמת לא מבינה מה פשר התרוממות הרוח שחשתי בשעה שצילמתי אותו. אולי זו אותה תשוקה לצבע שניעורה בי כשקיבלתי את שתי החבילות מטראנסדיזיין, ואולי אין זו אלא תחושה חולפת שעוד מעט תתפורר לאבק. נסתרות הן תשוקותיה של לקלקנית...
שתי שכבות, פורמולה משובחת בעליל.

חזרתי!!

כידוע לרובכם, ביומיים האחרונים חשבון המייל שלי נפרץ ואלה מכם המכותבים עמי במייל קיבלו הודעות ספאם מדאיגות ממנו. כמו כן  איבדתי גישה לבלוג ונעשה נסיון למחוק אותו - נסיון שככל הנראה סוכל על ידי גוגל שהבחינה בפעילות חשודה. (אגב, הפוסט של היום נכתב בשבוע שעבר וכוונן להיום, כך שהוא לא העיד על חזרתי, כפי שודאי סברתם).
מהתרעה שקיבלתי מגוגל עלה שפעילות בלתי חוקית שמקורה במצריים היא שאחראית לכל הצרות האיומות האלה. בינתיים אני פה עם קצת נזקים אבל לא הרבה מאוד - שונו אצלי הגדרות מייל, נמחקו אנשי קשר, וכל המיילים מהיומיים האחרונים נמחקו (אז אם שלחתם מייל ולא קיבלתם מענה זו הסיבה. שילחו שוב!), אבל העיקר ישנו - הבלוג הזה והגישה שלי אליו.
החשש הממשי ביותר שלי היה אובדן הבלוג, והוא היה גדול במיוחד לאור העובדה שמעולם לא טרחתי לגבות אותו. אז אני ממליצה לבלוגרים מביניכם למהר ולגבות את הבייבי שלכם עוד היום לפני שהאקרים מצריים משתלטים לכם עליו. התקשורת עם גוגל איננה פשוטה, ולא תמיד תהליך השבת החשבון עובר חלק. זה סוג של מוסר השכל שכדאי מאוד להפיק עוד לפני שאתם - כמוני - חווים את נזקיו על בשרכם.
ברצוני להודות לכל הקוראים שהתעניינו בשלומי, שניסו לעזור בפייסבוק וששלחו סמסים. אתם נפלאים!

Color Club Get a Clue

מי היה מאמין שפסטל ורוד ולא מזיק יכול במינונים מסוימים לעורר כל כך הרבה פיהוקים? אני אוהבת פסטלים, אוהבת ורודים, אבל באמת שהיו לי מספיק מאלה לאחרונה. וחוץ מזה, אם כבר ורוד פסטלי, מעדיפה את זה של אסי המוצלח בהרבה.
שלוש שכבות. פורמולה סבירה לגמרי ביחס לפסטל.
Get a Clue אף הוא חבר בקולקציית אלטר אגו.
 

bg

gdfgfg

Color Club Secret Agent

ומה תגידו על הסגול הפרוסטי הזה? אני לחלוטין לא התחברתי. המטאליות הכבדה של השימר (הורדרד) עושה לי קצת בחילה. חבל, הגוון כשלעצמו מלא חיים וצבעוני מספיק כדי להיחשב לגוון אביבי.
מה שכן, אין בעיות פורמולה, מריחות המברשת לגמרי לא נוראיות ויש פה שתי שכבות בלבד. 
Secret Agent אף הוא מקולקציית אלטר אגו.

לדאבון הלב, כפי שקורה לא אחת עם סגולים, משהו באינטראקציה עם אור יום ומצלמה הופך אותם לכחולים הרבה יותר ממה שהם באמת. אי לכך נעזרתי בתוכנת עריכה כדי להביא לכם תמונה שמתקרבת יותר לגוון במציאות.

Color Club Secret Rendezvous

והנה פסטל סגול מקולקציית Alter Ego. לא ראינו מספיק כאלה לאחרונה? נו שוין, לפחות מדובר בגוון שתמיד נעים (לי לפחות) להסתכל עליו. אני פה עם שלוש שכבות, אבל שתי שכבות עשויות להספיק ללקלקנית הממוצעת שלא מתכוונת לצלם את המניקור שלה. פורמולה סבירה לחלוטין יחסית לפסטל ממין זה.

Color Club Alias

לא היה מספיק סגול החורף? כנראה שכך סברו בקולור קלאב, דבר שגרם להם לצוץ עם Alias השימרי, שבאופן מפתיע מצליח לא להיות דיופ לאף סגול אחר שיצא השנה. הוא שימרי כמו Fiirst Class Ticket אבל הרבה יותר עכור ממנו, אין לו בסיס אדום כמו ל Valerie, הוא די מזכיר את Space Cadet אבל בלי האלמנט הירוק שמתבטא שם בדואוכרום. איך למרות כל זאת הוא מצליח  לעורר תחושה של דה ז'ה וו? נשגב הדבר מבינתי, אבל אם תשאלו אותי, לדעתי Alias נתלה על אילנות גבוהים בהרבה, והוא בכלל התכוון להיות וריאציה על פרדוקסל האיקוני, עם הבסיס החפרפר עכור (קחו בחשבון שבתמונות הוא הרבה יותר סגול מאשר במציאות האפרורית, ועם זאת, בהשוואה לפרדוקסל הוא גם במציאות סגול יותר). בסיס שכזה בשילוב עם טונות של שימר ורוד אינו אלא גרסה (קיצית?) של פרדוקסל. גרסה מסוכרת אמנם, אקלקטית יותר, ועדיין - התמה הפרדוקסלית לגמרי  שם. 
Alias הוא בן למשפחת Alter Ego, קולקציה אביבית עם מוטיב מכוון של פיצול,  אשר כפי שתראו בימים הקרובים, הלקים בה נחלקים לשני סוגים - אביביים ופסטלים צמאי אור יום מחד, ומאידך גוונים השייכים לקטגוריה אחרת לגמרי, אשר טרם גיבשתי לה כותרת משביעת רצון (עזרו לי אתם בכך לקלקני קש!), אבל הלקים בה הם שימריים, כבדי נוכחות ועם צבעוניות שאיננה בשום פנים ואופן קייצית במובן המקובל.
שתי שכבות מספיקות כאן בעקרון ונותנות סגול חפרפר. שכבה שלישית (כמו בתמונות שלי) תעמיק את הסגלגלות. פורמולה משובחת. הלק נמרח בשכבות דקות כמו חמאה שרוככה היטב. הגדילו כדי להתרשם מהשימר הורדרד. 

Color Club Revealed

לקלקני אביב שלי, קולקציות חדשות של קולור קלאב זה אך הפציעו. לאחרונה שוחררו שלוש קולקציות אביב/קיץ חדשות מבית קולור קלאב, שלושתן נמצאות בטראנסדיזיין וניתנות לרכישה שם.
למעשה קצת רעדה לי היד כשהזמנתי לקים של קולור קלאב, ובייחוד את אלה מקולקציית  Alter Ego  שזכתה לביקורות לא הכי נלהבות בבלוגי לקים שונים בעולם.  את השיפוט שלי על הקולקציה אשהה לעת עתה, ברשותכם, לזמן שיהיו לי מחשבות מאורגנות ומסודרות יותר, אבל בשלב זה אומר רק שכאשר קיבלתי אתמול את שתי ההזמנות שלי מטראנסדיזיין (ובהן 18 לקים משלושת הקולקציות של קולור קלאב), משהו בי נתעורר לחיים, ודומה כי התשוקה אל הצבע חזרה אלי לאחר תקופה רדומה משהו. אבל כל זאת מאוחר יותר. בואו נתמקד בכאן ובעכשיו.

Revealed מקולקציית Alter Ego הוא ורוד חמים, אפרסקי אפילו, ולו שימר שחשבתי שיהרוס הכל. השימר דווקא לא הרס כלום באופן מפתע ואף על פי שהוא ניכר בהחלט בבקבוק, על הציפורן נוכחותו מינימלית עד כמעט בלתי מורגשת. ל Revealed יש נוכחות מאוד מעודנת על היד הבהירה, וגם אם אינו ניודי, הוא איננו מתבלט בשום אופן (לצורך השוואה Van D'go של אסי הוא בעל נוכחות דומיננטית בהרבה ביחס אליו).
יש כאן שלוש שכבות, ואין בפורמולה שום דבר מיוחד שצריך להרתיע. הפסטלים של אסי מקולקציית האביב האחרונה לא נמרחים טוב יותר ואין להם שום יתרון בפורמולה על פני אלה של קולור קלאב, ואני מציינת זאת על מנת לאזן במקצת את הביקורות האיומות על הפורמולה שנכתבה בבלוגי לקים שונים בחו"ל. 

גוון מחדש ומהפכני? לא, אבל כן נחמד וקייצי. אני אוהבת את הגוונים הורודים הפסטליים, ובמיוחד את אלה החמימים מעט. למעשה יש פחות כאלה ממה שאפשר היה לחשוב, ובשנים האחרונות חוץ מ Van D'go של אסי, לא ממש יצאו ורודים אפרסקיים מהסוג הזה. לעת עתה - וכל זמן שאין הצפה מעייפת של השוק בגוון הזה - אני לגמרי בעד.

CND Muddy Rose

לפנינו קרם ורוד סגלגל עם עכרירות מסוימת, שלדאבוני איננה באה לידי ביטוי הולם בתמונות שאתם רואים. נהניתי ממנו מאוד כשלבשתי אותו, אך היתה זו מסוג ההנאות החד פעמיות האלה, שלגמרי ברור לשני הצדדים שלא תהיה הזדמנות נוספת לבחון את היחסים מחדש, שכן לא יהיה "המניקור הבא" שבו יהיה נסיון לשחזר את ההנאה, או לחלופין, להעמידה למבחן. אבל אין בי צער או נקיפות מצפון. החיים קצרים ועל האדם למצוא את הדרך לשאוב את ההנאה גם מן הרגע האחד היחיד והחולף, בחינת  carpe diem,

 

זהו הנסיון השני של עם לקים של CND (להשיג בטראנסדיזיין), וההתרשמות עד כה מצוינת. הפורמולה מושלמת, כיסוי טוב מתרחש לאחר שכבה אחת בלבד, ואם בתמונות אני עם שתי שכבות הרי שזה רק בשביל להתחנף למצלמה.
אגב, אני גם מאוד מחבבת את הבקבוקים של CND.

L.A Girls Cotton Candy

Cotton Candy הוא עוד קניה עיוורת שלי מ Cherry Culture, ולמעשה קניתי אותו על סמך הגוון שראיתי באתר - ורוד בייבי.  לא היה לי מושג שמדובר בלק שקוף עם שימר כחול, (מה שהופך אותו לדואוכרום בעצם), כך שמה שקיבלתי לא דומה בכלל למה שקיוויתי שקניתי (קרם טיפקסי מהסוג שאני אוהבת).
אני מניחה שתימצאנה פה לקלקניות שדווקא יחבבו את הלק. כשלעצמי אני אפילו לא משוכנעת שאני שונאת אותו, אבל נראה לי שפשוט לא נועדנו להיות יחד.

אני עם שלוש שכבות בתמונה רק משום שטרם הגעתי לדרגת לקלקנות כזו שמקדמת בברכה לקים שקופים, אבל מדובר בלק שקוף לכל דבר ועניין ונראה לי שהוא יכול לעבוד מצוין כשכבה אחת, עם פרנץ' מניקור (אם יש כאן מישהי שהתחום הזה מדבר אליה) או בלעדיו.

אחרי שצילמתי את התמונות התחשק לי משום מה לעשות מניקור מלא איתו (התקופה הסולידית שלי, אתן יודעות), אבל מיד הורדתי אותו כי הוא הרגיש לי קייצי מדי ולחלוטין לא הולם את העונה הנוכחית, שהיא עדיין קרירה ואפלה למדי. אולי בקיץ - אם הוא עדיין ימצא ברשותי - אתן לו צ'אנס נוסף. ואולי לא בעצם. אין לדעת...

ועוד שני עניינים:
1.  לובה הסבה את תשומת לבי לכך שלקים של ניקס ניתן לרכוש בבודדים באיביי ולא רק ב Cherry Culture. מה שנכון נכון. בדקתי ומצאתי שאכן ניתן להשיג לקים של ניקס באיביי החל מ $7 ליחידה. תודה ללובה!
2.  אצל הבולשת יש הגרלה שעשויה לעניין מאוד לקלקניות: היא מגרילה את קולקציית הלקים הנסדקים של צ'יינה גלייז בשלמותה (שנחטפה ואזלה מהמלאי בטראנסדיזיין). נסו את מזלכן! 

NYX Ink Heart

Ink Heart הוא אולי הקניה העיוורת המוצלחת ביותר שהיתה לי לאחרונה. מבלי לדעת כלום על הלק ומבלי לראות סווטצ'ים ברשת, אספתי אותו באקראי מ Chery Culture ללא כל הכנה מראש לפגישה עם היופי הבלתי מתקבל על הדעת הזה. נכון לעכשיו Ink Heart הוא על תקן הכחול היפה ביותר שנמצא ברשותי. 
זהו גם לק הקרם היחידי שיש לי של NYX, אבל אם זה אומר משהו על שאר הקרמים של NYX אני לגמרי בעד שיהיו לי עוד. המריחה ידידותית, בתמונות אני עם שתי שכבות בלבד, והגימור גלוסי במיוחד.  אין שום דבר ראוי לציון בעיצוב הבקבוקים של NYX - מיכל מלבני ופשוט עם מכסה מתכת. זרוע המברשת קצרה למדי, ובאופן מפתיע זה דווקא נוח מאוד, ונותן תחושה של מריחה מבוקרת יותר. המברשת עצמה סבירה לגמרי - לא עבה מדי ולא דקה מדי, גמישה, ובלי שערות סוררות. 
הלק עולה באתר $3 אבל מחירו הסופי כולל משלוח לגמרי תלוי במספר המוצרים האחרים שמזמינים, כך שמאוד קשה להעריך כמה הוא יעלה בפועל. אבל קחו בחשבון שכדי שמחירו הסופי יהיה בסביבות ה -20 ש"ח, צריך להזמין לפחות 9-10 לקים.

Milani Purple Gleam

הפוסט הזה מוקדש לרוני ישראל - לקלקנית  שחגגה לא מזמן את יום הולדתה ה 17.  רוני, אני מקדישה לך את הפוסט הזה כי את אוהבת לקים מיוחדים, וזה הסגול הגליטרי הכי מיוחד ויפה שיצא לי להיתקל בו לאחרונה אם לא אי פעם.  אז רוני, שיהיה לך גיל 17 קסום עם המון גליטרים סגולים. כיוון שלברכה כזאת אין הרבה משמעות מחוץ לבלוג זה, אאחל לך גם את כל האיחולים הסטנדרטיים שהם הצלחה, בריאות, אושר, אהבה והתגשמות משאלות. 

 את Purple Gleam של מילאני  השגתי ב Cherry Culture , שעליו כתבתי בפוסט של אתמול. יש כאן שתי שכבות בלבד. כשלעצמו הלק הזה לחלוטין חסר ברק, ומי שאוהבת את המראה המאט/סווייד יכולה להסתפק במריחת שתי שכבות ללא טופ.

עם טופ הוא נראה כך:
(שימו לב - בתמונה אני עם שכבת טופ אחת, אבל יכול להיות שתדרשנה שתי שכבות של טופ לאפקט גלוסי יותר. הלק הזה כל כך גליטרי ומחוספס ששכבת הטופ עשויה להבלע במרווחים שבין הגליטרים. שכבה נוספת תעשה כנראה עבודת ברק מספקת יותר).

ההסרה זוועתית, שלא תהיינה אשליות. אבל חיים פעם אחת, אתן יודעות...

שעשועי ליירינג: שני גליטרים הולוגרפיים מוארכים

יש סוג של גליטרים שתמיד ראיתי בבלוגי לקים מחו"ל אבל אף פעם לא הצלחתי לשים ידי עליו. מדובר בגליטרים הולוגרפיים בעלי צורה מוארכת על בסיס ג'לי והם משמשים לליירינג בלבד (כלומר, כשכבת טופ מעל לק אחר, ולא בפני עצמם).  סופסוף בזכות האתר Cherry Culture שגיליתי לאחרונה, הצלחתי להשיג אותם.
לפנינו שתי וריאציות על הרעיון הזה: באחת הבסיס הוא ג'לי אפור והגליטר דק וצפוף. ולי הוא נראה קצת כמו שערות קטנות וקוצניות על הציפורן.  בשניה הגליטר דליל יותר אך עבה, דבר שיוצר אפקט מסיבתי ועליז אם לא פורימי אפילו (ואם כבר פורים אז למה לא סוכות - הוא לא מזכיר קצת קישוטי סוכה?) על בסיס ג'לי שקוף.
אני לא הולכת ללבוש את זה. בטח לא עכשיו, בתקופה הסולידית שלי,  אבל תודו שיותר מגניב מזה אין!

זרת וקמיצה - Supernova של חברה שנקראת L.A Girls
אמה ואצבע - Star Light של Sinful Colors
הגדילו כדי להתרשם מההולוגרפיות טוב יותר.

הבסיס שבו השתמשתי הוא לק שחור של ג'ייד עם שימר כסוף, כנראה מעידן קדום, כי אין עליו שם אלא מספר - 366.
האמת היא שכלל לא חשבתי להסוויץ' אותו אלא רק להשתמש בו כבסיס, אבל לאחר שמרחתי אותו חשבתי שזו הזדמנות להביא לבלוג לק שחור, כי שחורים כמעט שאין פה. אני מוצאת שאפילו יש בו משהו נחמד!
שתי שכבות.

כמה מילים על האתר Cherry Culture כדי לחסוך לכן שאלות:
ובכן, מדובר באתר קוסמטיקה שמחזיק מותגים אמריקאיים עממיים, מהסוג שנמכר בדראגסטורס. רוב מה שתמצאו שם זה מוצרי איפור (הכל - שפתונים, גלוסים, סמקים, צלליות, אייליינרים, פודרות, פריימרים, סטים ומה שלא תרצו), אבל יש שם גם לקים, מעט מוצרי טיפוח ועזרי איפור (מברשות, קופסאות וכיו"ב). המוצרים הם של חברות שונות, רובן אינן מוכרות לצרכנית הישראלית. המוכרות מביניהן (למי שמסתובבת בבלוגי טיפוח ולקים בחו"ל) הן מילאני, ניקס וסינפול. רוב מוצרי האיפור הם במחירים עממיים מאוד, וזולים הרבה יותר ממוצרי האיפור העממיים שאנחנו מוצאים אצלנו בפארמים. הלקים אף הם אינם יקרים, ומחיריהם נעים בין 1.5 ל 5 דולר. הקאטץ' הוא המשלוח - 9 דולר הוא המחיר ההתחלתי, והוא עולה בכחצי דולר עם תוספת של כל פריט נוסף.  אף על פי שהמשלוח לא יקר באופן מיוחד, הוא בהחלט הופך קניית לקים לעניין לא משתלם אם רוצים לק אחד או שניים. בקניה של כמות גדולה של לקים (נניח בסביבות 10), מחירו של לק בודד הוא בממוצע 20 ש"ח (כאשר טווח המחירים נע, אם לנקוט הערכה גסה, בין 15 ל 25 ש"ח). , שזה פחות או יותר מחיר שמשתווה למחירים הרגילים שנשלם עבור לקים של צ'יינה גלייז או קולור קלאב למשל. בקיצור - בכל הנוגע ללקים, אף על פי שמדובר בלקים שבארה"ב תמצאו בדולר או שניים, בשביל הצרכנית הישראלית לא מדובר בחסכון כספי משמעותי. מה שכן - יש מבחר לא קטן ומגוון מאוד, ויש מותגים שאי אפשר להשיג בשומקום אחר. האתר עושה משלוחים לישראל, אבל קחו בחשבון שהזמנה יכולה להגיע גם אחרי שלושה שבועות/חודש כי הם לא הכי זריזים שם.